הכבד הוא האיבר היחיד בגוף המסוגל להתחדש. הוא אחראי על פירוק רעלים, ייצור חלבונים ושמירה על איזון מטבולי. למרות חשיבותו העצומה, סרטן הכבד מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים - שלב שבו אפשרויות הטיפול מוגבלות יותר.
כדי להבין טוב יותר את המחלה, גורמי הסיכון, דרכי האבחון והטיפולים החדשים בתחום, ד"ר גדי לאלזר, מנהל יחידת הכבד במרכז הרפואי שערי צדק הגיע לאולפן וואלה.
"אני אוהב לחשוב על הכבד כעל העובד החרוץ שכל ארגון היה רוצה שיהיה לו - הוא עושה אלפי פעולות שונות, בשקט, בלי להתלונן", מסביר ד"ר לאלזר.
"הכבד ממלא תפקיד מרכזי במטבוליזם של שומנים וסוכרים, שומר על רמות הסוכר שלנו בלילה, מייצר חלבונים חיוניים, מפרק תרופות ורעלים, ואף ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון."
"סרטן הכבד אינו נפוץ", מציין ד"ר לאלזר, "אך בקבוצות סיכון מסוימות שכיחות המחלה עולה
משמעותית. כך במזרח הרחוק, בעיקר בסין, שם הָּפִטיִטיס B נפוצה מאוד, המחלה יכולה להגיע
לשכיחות של עד 30 מקרים לכל 100 אלף איש.
בישראל, הנתונים מצביעים על שכיחות נמוכה יותר - בין שניים לארבעה מקרים לכל 100 אלף איש, כלומר בין 200 ל400- מקרים חדשים בשנה. גברים סובלים ממחלות כבד קשות יותר ושכיחות סרטן הכבד גבוהה יותר אצלם לעומת נשים."
נתון חשוב בסרטן הכבד מתייחס להבדל שבין השכיחות של המחלה לבין התמותה ממנה. "אומנם סרטן כבד הוא רק הסרטן השישי בשכיחותו בעולם, אבל גורם התמותה השלישי מבין כל מחלות הסרטן. "הנתון הזה בהחלט מטריד באשר ליכולת שלנו לאבחן את המחלה ולטפל בה," מודה ד"ר לאלזר.
גורמי סיכון וסימני אזהרה
הסוג השכיח ביותר של סרטן הכבד הוא ׁׂׂ(HCC ׁׂ(Carcinoma Hepatocellular המהווה כ90%-
מהמקרים של סרטן ראשוני בכבד. מעבר לכך, הכבד עלול להיות מושפע גם מגרורות שמקורן בסוגי סרטן אחרים, כמו סרטן המעי הגס.
- מהם גורמי הסיכון המרכזיים?
"הפטיטיס B ו-C הם גורמי סיכון משמעותיים, לצד מחלת כבד שומני - בעיה שהופכת לשכיחה יותר ויותר עקב מגפת ההשמנה," מסביר ד"ר לאלזר.
"בארה"ב, מחלת הכבד השומני היא כיום אחת הסיבות המובילות להשתלות כבד. בנוסף, גם צריכת אלכוהול מופרזת מעלה את הסיכון, בעיקר במדינות עם צריכה גבוהה של אלכוהול כמו מדינות מזרח-אירופה."
מהם סימני האזהרה?
"זו אחת הבעיות הגדולות של המחלה - אין לה כמעט סימנים מוקדמים," מסביר ד"ר לאלזר. "הכבד הוא 'עובד שקט,' ולכן לא מרגישים בבעיה עד שהמחלה בשלב מתקדם.
תסמינים כמו כאבי בטן, צהבת של העור והעיניים, הצטברות נוזלים בבטן או דימום ממערכת העיכול מופיעים לרוב בשלבים מאוחרים".
"צריך להבין שמה שמשפיע הכי הרבה על הצלחת הטיפול הוא שלב האבחנה," אומר ד"ר לאלזר, "אם זיהיתי את המחלה בשלב מוקדם, זה נותן לי שני יתרונות: מגוון הטיפולים הוא הרחב ביותר וגם היכולת לטפל לפני שהכבד עצמו הפך לחולה מאוד.
זה אחד האתגרים בסרטן הכבד, שגם האיבר שבו אנחנו מטפלים חולה, ומרבית הטיפולים פוגעים במידת מה בתפקוד שלו. זה מייצר משוואה בעייתית - ככל שאני חולה יותר וככל שהסרטן מתקדם יותר, כך האפשרויות שלי מצטמצמות".
ד"ר לאלזר מסביר שהדרך הטובה ביותר לגילוי מוקדם של המחלה היא ביצוע בדיקות סקר למי שנמצא בקבוצות סיכון - אנשים עם מחלות כבד כרוניות, היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון ידועים. בדיקות כמו אולטרסאונד בטן ו-AFPׁ ׁ(בדיקת דם לאלפא-פטו-פרוטאין) עשויות לאפשר גילוי מוקדם.
"הדרך לאבחון יכולה לעיתים לעבור גם בבדיקות דם לא תקינות, עם אנזימי כבד גבוהים או צהבת, וכן ממצאים חשודים בבדיקות הדמיה שמטופלים עשו בעקבות תסמינים הקשורים לסיבות אחרות בכלל", מסביר ד"ר לאלזר.
"אפשר להגיע לאבחון מנתיבים שונים. יש המגיעים כבר עם סימנים של מחלת כבד מתקדמת, ותוך כדי הבירור מסתבר שיש להם בנוסף למחלת הכבד גם סרטן כבד. וזה כמובן מצב שאנחנו רוצים להימנע ממנו."
התקדמות בטיפולים: ניתוחים, השתלות ומהפכת האימונותרפיה
כאשר המחלה מתגלה מוקדם, ניתן לתת טיפול מקומי המתמקד בגידול הסרטני, או כמו שד"ר לאלזר מסביר-ניתן להשתמש בטכניקות שונות, כמו טיפול באמצעות חום, קירור או אנרגיה גבוהה כדי
להשפיע על הגידול, אפשר גם לצנתר את עורקי הכבד ולסגור את אספקת הדם הספציפית לגידול עצמו. באותה פעולה, ניתן גם להכניס חלקיקים עם קרינה בסמוך לגידול או לתוכו ועל ידי כך, לחסל את הגידול.
מעבר להסרת הגידול בניתוח או טיפולים כמו אבלציה (צריבה של הגידול באמצעות חום או קור,) ניתן, במקרים מסוימים, גם לבצע השתלת כבד. "למי שעומד בקריטריונים להשתלה, זה הליך שמהווה פתרון אידיאלי, כי הוא גם מסיר את הגידול וגם מחליף את הכבד החולה," מסביר ד"ר לאלזר.
ומה קורה בשלבים מתקדמים יותר?
"כאן חלה המהפכה הגדולה בשנים האחרונות - טיפולים סיסטמיים חדשים מאפשרים לעכב את התקדמות המחלה, להאריך את חיי המטופלים ולשפר את איכות חייהם. האימונותרפיה, למשל, מפעילה את מערכת החיסון כנגד הסרטן, ובשילוב עם תרופות נוגדות כלי דם, היא משיגה שיעורי תגובה גבוהים יותר.
חולים שבעבר היו חסרי אופציות טיפוליות, יכולים היום לחיות מספר שנים עם המחלה.
טיפול אימונותרפי עשוי לשלב שתי תרופות אימונותרפיות. השילוב מעצים את הפעולה האימונית
נגד הסרטן," מסביר ד"ר לאלזר.
"יש היום בעולם לפחות שלושה משלבים, ואנחנו יכולים בטיפולים האלו בחולים עם מחלה גרורתית מחוץ לכבד להגדיל את הסיכוי להישרדות של מספר שנים באחוז מסוים באוכלוסיה. בטיפול קו שני של מחלה גרורתית יש לנו עוד תרופות שנקראות "תרופות ממוקדות מטרה". הן לא כימותרפיות קלאסיות וגם הן יכולות לתת יתרון הישרדותי."
בעתיד, צופה ד"ר לאלזר, נוכל לזהות את המחלה מוקדם יותר באמצעות בדיקות דם מתקדמות, וכנראה שיהיו לנו גם טיפולים מותאמים אישית - נוכל לדעת מראש מי יגיב טוב לכל טיפול. "ייתכן שבעתיד נוכל גם להשתיל כבד מלאכותי - זה עדיין חזון, אבל כיוון ברור של התחום."
מניעה היא המפתח
מה אנחנו יכולים לעשות כבר היום כדי להפחית את הסיכון?
"מניעה היא המפתח. שמירה על אורח חיים בריא - תזונה ים-תיכונית, הימנעות מצריכת אלכוהול
מופרזת, הפחתת סוכר תעשייתי ושומן רווי - כל אלה עשויות להפחית משמעותית את הסיכון
למחלות כבד ולסרטן הכבד. בנוסף, חשוב לבצע בדיקות סקר למי שנמצא בקבוצות סיכון ולוודא חיסון להפטיטיס B".
"סרטן הכבד היא אמנם מחלה מאתגרת לאבחון מוקדם, אך ההתקדמות בטיפולים והמודעות לגורמי הסיכון יכולים לשפר משמעותית את ההתמודדות איתה", מסכם ד"ר לאלזר. "אורח חיים בריא, מניעה ובדיקות סקר הם המפתחות למזעור גורמי הסיכון שלה. "ככל שנקדים לזהות - נוכל להילחם במחלה בצורה טובה יותר".
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
מוגש כשירות לציבור