אם גם אתם מוצאים את עצמכם אומרים שתבזבזו רק "עוד חמש דקות" על גלילה ברשתות ואז מגלים ששרפתם שעה שלמה על צפייה בסרטונים אקראיים, קודם כל כדאי שתדעו שאתם ממש לא לבד. הנתונים מראים כי 41 אחוזים מהמשתמשים בטיקטוק מבלים יותר משעתיים ביום באפליקציה ופותחים אותה בממוצע 8 פעמים ביום. בנוסף, כ-25 אחוזים מבני מהנוער מודים שהם מרגישים מכורים לפלטפורמה.
בישראל, הנתונים מטרידים אפילו יותר. מדוח של איגוד האינטרנט הישראלי עולה כי מאז 7 באוקטובר, השימוש בטיקטוק עלה ב-23 אחוזים - יותר מכל הרשתות החברתיות האחרות ביחד. זה הופך את ישראל לאחת המדינות עם הגידול הגבוה ביותר בשימוש באפליקציה בשנים האחרונות.
ובעוד שברור לכולנו שלצפייה בסרטונים עלולות להיות השפעות מזיקות, מחקר חדש חושף כמה עמוק יכול להיות הנזק הפוטנציאלי הזה. המחקר, שנערך באוניברסיטת טיאנג'ין שבסין ופורסם בכתב העת NeuroImage, חושף שצפייה מוגזמת בסרטונים ברשת יכולה לשנות פיזית את המוח. החוקרים גילו שאנשים שדיווחו על התמכרות לסרטונים קצרים הראו פעילות מוגברת במסלולי התגמול של המוח, בצורה שדומה להתמכרויות נפוצות אחרות.
"איום על בריאות הציבור": ההשפעות על המוח והמצב הנפשי
במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו בטכנולוגיית fMRI למיפוי פעילות המוח של צעירים בני 18 עד 26. בבדיקות הדימות, הם זיהו שינויים ברורים אצל אנשים עם התמכרות בעייתית לסרטונים קצרים.
הממצאים מראים שאנשים עם התמכרות כזאת עשויים להיות פחות רגישים להפסדים כספיים ולקבל החלטות מהירות ואימפולסיביות יותר. אלו בדיוק אותן ההתנהגויות שקשורות להתמכרויות כמו אלכוהול, סמים והימורים, כאלו שמאופיינות בפגיעה ביכולת לקבל החלטות בריאות ומועילות.
החוקרים ציינו כי "התמכרות לסרטונים קצרים מוגדרת כהתנהגות כפייתית ובלתי מבוקרת של שימוש בפלטפורמות דיגיטליות, שבהן המשתמשים צורכים תכנים מותאמים אישית באופן מופרז, עד שזה פוגע בכל היבט משמעותי אחר בחייהם". בנוסף, הם ציינו שמדובר ב"איום גלובלי על בריאות הציבור".
בנוסף, מחקרים אחרים בעבר כבר קשרו בין התמכרות לצפייה בסרטונים לבין שורה ארוכה של השלכות שליליות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות, כולל הפרעות שינה, פגיעה בראייה, נזקים לעמוד השדרה וליקויים קוגניטיביים הקשורים ליכולות הקשב, הלמידה והזיכרון.
"פניקה מוגזמת": לא כל המומחים שותפים לדאגה
חשוב לציין שלמרות הפרסומים הפסימיים הרבים סביב השימוש ברשתות חברתיות, לא כל המומחים משוכנעים שמדובר באיום משמעותי.
פיט אטצ'לס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת באת' שבבריטניה, הזכיר בראיון ל-BBC שבעבר הייתה "פאניקה מוגזמת" גם סביב כניסת האינטרנט והמחשבים לחיינו, שלדבריו הוכחה בהמשך כלא מחוברת למציאות. "התמכרות לסרטונים קצרים היא בעצם מונח שהומצא והיא לא הפרעה קלינית מבוססת שניתנת לאבחן".
אטצ'לס הוסיף שחלק מהשיטות שבהן משתמשים במחקרים סביב התופעה מגבירות את הסיכון לממצאים מוטעים: "ככל שעושים יותר השוואות, כך יותר סביר שנתקל בהבדלים אקראיים שנראים משמעותיים על הנייר אבל הם למעשה רק אסופה של צירופי מקרים".
איזון במקום הימנעות: איך מפחיתים את הסיכון?
אז אחרי שהכרנו את עמדות המומחים לכאן ולכאן, חשוב לזכור שהתמכרות היא כמובן עניין מאוד אינדיבידואלי. הסימן הבולט ביותר להתמכרות מכל סוג הוא מידת ההשפעה על פעילויות אחרות בחיים - עבודה, לימודים, מערכות יחסים או שינה. אם אתם מרגישים שאתם מגזימים עם הסרטונים, אולי במקום לנסות להפסיק לגמרי, תוכלו לקבוע מגבלות זמן ברורות ולהשתמש בכלים ואפליקציות לבקרת זמן השימוש ולהגבלתו.
בנוסף, כדאי לשים לב לאיכות התוכן שאתם צורכים. חשוב לזכור שאפליקציות המובילות מתוכננות כדי לשמור אותנו מחוברים כמה שיותר. אז במקום לתת לאלגוריתם לבחור לכם את הסרטונים, נסו לבחור בצורה אקטיבית בתכנים שמעניינים אתכם באמת, מלמדים ומספקים ערך מוסף. כמו בכל דבר אחר בחיים, המפתח כאן הוא איזון - ליהנות מהיתרונות של הטכנולוגיה אבל גם להבין מתי היא תופסת מקום גדול מדי בשגרה שלנו.