לא רק חינוך ובריאות: גם הגובה מושפע מהמעמד החברתי-כלכלי

מחקר חדשני וראשון מסוגו בישראל, שפורסם בכתב העת המדעי Paediatric and Perinatal Epidemiology, מגלה ממצאים מטרידים על בריאות הילדים במדינה.

החוקרים מצאו קשר ברור בין המאפיינים הסוציו־דמוגרפיים של אזור המגורים לבין אופן הגדילה של ילדים, כבר מהחודשים הראשונים לחייהם, וזה מתבטא במשקל וגובה - שיכולים להוביל לסכנות בריאותיות בעתיד.

את המחקר הובילו ד"ר אורנית כהן, מנהלת רשות החדשנות במרכז הרפואי וולפסון וחברת סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ו־ד"ר שרון דניאל, רופא ילדים וביוסטטיסטיקאי מאוניברסיטת בן-גוריון ושירותי בריאות כללית מחוז הדרום, יחד עם פרופ' נטליה בילנקו ו־ד"ר איתן ישראל.

במסגרת המחקר נותחו נתונים של יותר מ־1.48 מיליון ילדים, כ־64% מהילדים שנולדו בישראל בין השנים 2004-2018. הנתונים נלקחו ממעקב טיפות החלב של משרד הבריאות, תוך שימוש במגוון מדדים דמוגרפיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמו: רמת הכנסה המשפחתית, השכלת ההורים, מספר הרכבים למשפחה, תדירות נסיעות לחו"ל, שכבות גיל וכדומה. ב־990 אזורים כפריים וב־1,629 שכונות ב־81 ערים ברחבי הארץ.

ילדים הגדלים באזורים בעלי דירוג סוציו־אקונומי נמוך (47% מהמדגם) הציגו מדדי גובה ומשקל נמוכים יותר לעומת ילדים מאזורים מבוססים.

הפערים הופיעו כבר בגיל חצי שנה והעמיקו בהדרגה לאורך כל תקופת המעקב עד גיל חמש. הפערים היו בולטים במיוחד בקרב ילדים שנולדו במשקל תקין או גבוה.

עם זאת יש לציין כי דווקא בקרב פגים ותינוקות במשקל לידה נמוך הפערים כמעט לא נצפו ככל הנראה בשל מעקב רפואי אינטנסיבי שמעניקה מערכת הבריאות,הסבירו החוקרים ועל כך יש לציין שהמערכת לדבריהם יודעת להתמודד ולשים דגש.

לדברי החוקרים, לא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב של נסיבות: "הגורמים לגדילה ירודה הם רבים: תזונה, נגישות לשירותי בריאות, השכלה, זיהום, יש מכלול רחב של סיבות. המטרה של המחקר היא להרים דגל ולהגיד - צריך להסתכל גם על האזור הגיאוגרפי, לא רק על מצב המשפחה", ציינה ד"ר כהן

הנה חלק מהגורמים:

תזונה ירודה בשכונות מוחלשות, עם זמינות גבוהה של מזון מעובד ופחות נגישות למזון בריא.

נגישות מוגבלת לשירותי בריאות בעיקר עבור ילדים בריאים שנולדו במשקל תקין.

השכלה והמודעות של ההורים, המשפיעות על הרגלי תזונה, חיסונים ומעקב רפואי.

גורמים סביבתיים כמו צפיפות, זיהום או תנאי מגורים ירודים.

השפעה חברתית־קהילתית, המעודדת דפוסי אורח חיים פחות בריאים.

"הממצאים מאפשרים לנו לזהות אזורים בסיכון ולפתח התערבויות ממוקדות, לא רק עבור משפחות בודדות אלא עבור שכונות שלמות", הוסיפה ד"ר כהן.

המשמעות, אומרים החוקרים, היא לא רק ילדים נמוכים או קלי משקל יותר, אלא סיכון בריאותי מתמשך.

"ילדים עם התפתחות ירודה בגיל הרך חשופים יותר בעתיד למחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב, תסמונות מטבוליות והשמנת יתר", מדגיש ד"ר דניאל. "אלו לא נתונים סטטיסטיים בלבד זו בריאות הציבור של ישראל בעשורים הבאים".

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון בישראל, ואחד הראשונים בעולם, שבוחן את השפעת הסביבה הגיאוגרפית בלבד - ללא קשר ישיר למצב המשפחה על גדילת ילדים במדינה מפותחת.

"אנחנו מציבים כאן דגל אדום", מסכמת ד"ר כהן. "כדי לשפר את בריאות הילדים בעתיד צריך לפתח תוכניות בריאות ציבור ממוקדות־מקום, לשכונות מוחלשות שיכללו תזונה איכותית, חינוך לבריאות ונגישות טובה יותר לשירותי רפואה. הילדים האלה הם העתיד שלנו, והשקעה בהם עכשיו תחסוך מחלות ותמותה בעתיד".