"גם אחד ביום זה מזיק": רופאה מגלה את הנזק המפחיד של חטיפים לילדים

מחזה שכל הורה או כל מי שיצא לו להיות בשעות אחר הצהריים בגן השעשועים, אחרי הגן והבית הספר, אבל גם סתם כך, לראות: ילד שניגש לאביו/ אימו, אומר שהוא רעב. מיד נשלפת מהתיק שקית חטיפים, אחת או שתיים. וההורה אף מפציר בילד: "תחלק גם לחברים שלך".

כרופאה שרואה לא מעט בעיות הקשורות בהשמנה בילדים, הבחירה בחטיף כמזון הברור מאליו וההפיכה שלו לנורמה והרגל בקרב כל, מטרידה אותי מאוד. כן, אני מודעת לכך שיש הורים שדואגים לשלוף את קופסת הירקות שנחתכו מראש, אבל גם הן לא יכולות לעמוד בפני הילד שלהם שהולך לילד ההוא שקיבל את החטיף ומציע להם גם.

למרות המודעות הרבה לנושאי בריאות, לאט ובשקט הפכו החטיפים להיות מרכיב קבוע בתזונת הילדים בישראל.

רוב החטיפים הנצרכים בקרב ילדים הם מזון אולטרה-מעובד, דהיינו מוצרים תעשייתיים עם כמות גבוהה של סוכר, מלח, שומן רווי ותוספים. הם לכאורה אומנם מבוססים על מרכיבים שיש גם באוכל אמיתי - קמח, תירס, תפוחי אדמה ובוטנים, אבל תהליך העיבוד הפך אותם למגבירי תיאבון ולא משביעים כמו אוכל אמיתי. לא מעט מחקרים ושפורסמו בעיתונים הרפואיים המובילים הראו קשר ישיר בין צריכה גבוהה של חטיפים ושתיה מתוקה ובין עלייה בשיעורי השמנה, סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה ואפילו בעיות התפתחות קוגניטיביות בקרב ילדים.

בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, כשליש מהילדים בגילאי 6-11 סובלים ממשקל עודף או מהשמנת יתר. במקביל, עולה בהתמדה גם שיעור הילדים המאובחנים עם סוכרת מסוג 2, מחלה שבעבר נחשבה למחלה במבוגרים בלבד.

כל שכן, כשזה מתחיל להיות הרגל יומיומי, החטיף מפסיק להיות "פינוק קטן", אלא צעד קבוע ביוון של תזונה לקויה. כך שלכל מי שאומר עכשיו "מה כבר יכול להיות נורא בחטיף אחד ביום", צריך להבין את המשמעות של חטיף אחד ביום.

ילד שאוכל באופן קבוע חטיפים מקבל פחמימות ריקות ושומן מעובד שיגרמו לו לעליה במשקל. ילד כזה לא ירצה לאכול מאכלים אחרים במקביל לחטיף, שהם מזינים יותר ונותנים לו את חומרי ההזנה הדרושים לו, כי החטיף ענה על צרכי התיאבון שלו לאותו רגע. תוסיפו לזה חוסר בפעילות גופנית ושעות מסך מרובות שמאפיינות כבר היום את רוב הילדים החל מגיל הגן וקיבלתם מתכון לילדים שחיים פחות בריא מהוריהם וחלקם הגדול צפוי לפתח מחלות כתוצאה מכך. למקרה שתהיתם, הדבר הזה נכון גם אם הילד רזה. דהיינו, זה שהוא רזה לא אומר שהוא בהכרח בריא, ואכילה מתמשכת וקבועה של חטיפים בהכרח עלולה לייצר בעיה עתידית.

כמו כל אימרה שהכול מתחיל מהבית, גם כאן, על ההורים להיות עם היד על הדופק. אם לפני הגן או בית הספר הילד רעב - ודאו שיש בזמינות ירקות חתוכים, כריך מקמח מלא עם אבוקדו, חומוס, טחינה, חביתה או טונה, יוגורט טבעי, קוביות גבינה, ביצה קשה ופירות טריים. קצת דורש מחשבה ועבודה מקדימה - אבל בסוף זה טוב בשבילכם ובשבילו.

כהורים, אנחנו תמיד רוצים את הטוב ביותר עבור הילד שלנו. חשוב לנו שהילד שלנו יהיה שמח, שבע, מקובל חברתית ומרוצה. כמו שאנחנו דואגים שיהיה לו את החיתול שסופג באמת, אם המזרן הנוח לשינה, את הבגדים היפים - כך יש לנהוג גם עם האוכל שלו. אכילת חטיפים עלולה להסתיים בהרגלי אכילה בעייתית ובעיות בריאות שילוו את הילד שלכם חיים שלמים.

וכן, אני יודעת שאי אפשר להימנע מאכילת חטיפים לחלוטין, בעמי אני חיה, אבל חשוב מאוד - לשים גבולות, לבחור נכון ולהבין את המחיר של אותם רגעי נוחות ופינוק. כי החטיף אולי קטן, אבל הנזק עלול להיות גדול.

ד"ר עירית הוכברג היא מנהלת היחיד לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, המרכז הרפואי הלל יפה, ויו"ר ועדת קידום בריאות, המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה