נמצאים לפני ניתוח? כדאי מאוד שתקראו את זה

רובנו רגילים לקחת את התרופות שלנו כחלק מהשגרה: כדור קטן בבוקר ללחץ דם, טיפול לסוכרת, אולי. משכך כאבים או תוסף תזונה. אבל ברגע שמגיעים לניתוח, אפילו כזה שנראה "פשוט", התמונה יכולה להשתנות.

בזמן שהרופאים מתכוננים לניתוח, הגוף שלנו מתמודד עם מצבים חריגים שלא קורים ביום-יום: צום ממושך, הרדמה כללית, דימום אפשרי ושינויים בלחץ הדם וברמות הסוכר. במצבים כאלה, תרופות שביומיום מאזנות ושומרות על הבריאות - עלולות פתאום לפעול חזק מדי, חלש מדי, או בצורה שמסכנת את המטופל.

אז מה בעצם משתנה בגוף בזמן ניתוח?

לפני הניתוח - צום ושינויים במאזן הגוף
ההכנה לניתוח כוללת לרוב צום של שעות רבות. בזמן הזה רמות הסוכר בגוף יורדות, מאזן הנוזלים משתנה ולעיתים יש גם ירידה במלחים בדם. מצב כזה עלול לגרום לכך שתרופות שנלקחות בשגרה יתנהגו אחרת-חלקן חזקות יותר מהרגיל, אחרות חלשות יותר. בנוסף, עצם המתח והלחץ הנפשי סביב הניתוח משפיעים גם הם על מערכות הגוף, כמו הלב ולחץ הדם.

במהלך הניתוח - הרדמה, דימום ותנודות בלחץ הדם
בזמן ניתוח הגוף עובר תנאים שלא קיימים בשגרה: חיתוך, אובדן דם, וחומרי הרדמה שמשפיעים על פעילות המוח, הלב ומערכת הנשימה. השילוב הזה משנה את הדרך שבה תרופות פועלות. תרופות שמייצבות את לחץ הדם או את קצב הלב ביומיום, למשל, עלולות להשפיע אחרת כשהן פוגשות את חומרי ההרדמה. גם מערכת הקרישה מופעלת אחרת, ולכן הגוף רגיש יותר להשפעה של תרופות או תוספים שקשורים לדם.

אחרי הניתוח - החלמה והתאוששות
לאחר שהניתוח מסתיים, הגוף מתמקד בריפוי הפצע ובהתאוששות מההרדמה. הכליות והכבד - שמפרקים ומסלקים תרופות - עלולים להיות במאמץ יתר. בנוסף, מטופלים רבים מקבלים לאחר הניתוח משככי כאבים חזקים או תרופות אחרות, מה שיוצר שילובים חדשים עם התרופות הקבועות שלהם. גם מערכת החיסון והדם עסוקות בתהליך ההחלמה, מה שעלול לשנות את האופן שבו תרופות מסוימות פועלות.

תרופות מדללות דם - עוזרות ביומיום, עלולות לסכן בניתוח
מדללי דם מצילים חיים ומונעים שבץ או התקף לב. אבל בזמן ניתוח הן עלולות לגרום לדימום משמעותי. לכן, במקרים רבים הצוות הרפואי ישקול שינוי או תיאום מחדש של הטיפול, כדי לאזן בין הסיכון לדימום לבין ההגנה על הלב וכלי הדם.

תרופות לסוכרת - צום, אינסולין ורמות סוכר
מטופלים בסוכרת יודעים עד כמה חשוב לשמור על איזון. אבל רגע לפני ניתוח, כשצריך להיות בצום, תרופות שמורידות סוכר עלולות לפעול "חזק מדי" ולגרום להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה במיוחד). לכן חשוב ליידע את הצוות, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול ולמנוע סיבוכים.

טיפולים ללחץ דם - כשמרדימים, הכל משתנה
יש תרופות ללחץ דם שעובדות מצוין ביומיום, אך בהרדמה כללית הן עלולות לגרום לירידה חדה מדי בלחץ הדם. לכן הרופאים חייב לדעת בדיוק אילו תרופות נלקחות ומתי, כדי להחליט האם להתאים מינון או להמשיך כרגיל.

גם תרופות "תמימות" ושגרתיות ללא מרשם יכולות להשפיע
חשוב לדעת שלא רק "תרופות גדולות" דורשות תשומת לב. גם נוגדי כאב ודלקת (NSAIDs), תוספי תזונה מסוימים (כמו ויטמין E או ג'ינסנג), ואף תרופות נגד כאבים - יכולים להשפיע על קרישת הדם או על תפקודי כליה, ולכן יש להם משמעות לפני ניתוח.

קשישים, שנוטלים לרוב כמה וכמה תרופות במקביל; חולי סוכרת, שהצום או הניתוח עצמו עלולים לשבש להם את רמות הסוכר; חולי לב, שמערכת הלב-כלי דם שלהם רגישה במיוחד; וחולים אונקולוגיים, שמטופלים בתרופות ביולוגיות או כימותרפיות. כל אלה זקוקים לתיאום תרופתי קפדני כדי לעבור את הניתוח בבטחה.

איזון תרופתי מותאם אישית באשפוז כדי להתמודד עם כל האתגרים האלה, בבתי החולים מתבצע תהליך של איזון תרופתי מותאם אישית. המשמעות היא מעבר מדוקדק על כל התרופות והתוספים שהמטופל נוטל בבית, בדיקה מול מצבו הרפואי והבדיקות שנעשו לו, וטיוב הטיפול התרופתי בהתאם. כאן נכנסים לתמונה גם הרוקחים הקליניים, שעובדים לצד הרופאים, ומוודאים שהטיפול התרופתי בטוח ויעיל. הם נותנים דגש מיוחד אצל אוכלוסיות רגישות - קשישים, חולי לב, חולי סוכרת וחולים אונקולוגיים - כדי לצמצם סיבוכים ולשפר את תהליך ההחלמה.

אז מה עושים?

המסר הוא פשוט: לא מחליטים לבד. לא מפסיקים ולא משנים טיפול על דעת עצמנו. כן משתפים את רופא המשפחה, המרדים והמנתח בכל תרופה ותוסף -כדי שהצוות יוכל להתאים את ההמלצות באופן אישי.

כך, במקום להסתכן בסיבוך מיותר, אפשר להבטיח שהניתוח יהיה בטוח יותר, וההחלמה - מהירה וחלקה יותר.

האמור בכתבה אינו מהווה המלצה רפואית או הוראה לטיפול. בכל מקרה של שאלה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.

ד"ר כפיר בילדמן הוא אחראי מערך הרוקחות הקלינית, אסותא מרכזים רפואיים