אוגוסט גומר אתכם? תכינו את עצמכם לדרמה של ספטמבר

רוב ההורים מגיעים לסוף אוגוסט מותשים וסופרים את הדקות עד חזרה לשגרה. אבל גם אם נראה לכם שהשתמשתם בכל מאגרי הסבלנות שלכם בחודש האחרון, ב-1 בספטמבר תצטרכו לנשום עמוק ולהכיל את הסערה של החזרה ללימודים.

וכן, תהיה סערה. וזה טבעי לגמרי.

דמיינו שאתם חוזרים מחופשה ארוכה. חודשיים בתאילנד, נגיד. איך יראה היום הראשון בחזרה בעבודה אחרי? כיף גדול? כנראה שלא. סביר להניח שייקח לכם כמה ימים להיכנס בחזרה לקצב. זה בדיוק אותו דבר עבור הילדים שלנו.

אנחנו אוהבים להבטיח לילדים שלנו ש"יהיה כיף" ולספר להם בביטחון כמה הם התגעגעו לחברים שלהם, אבל האמת היא שזה קשה לחזור מחופש, קשה להתרגל בחזרה לשגרה ובטח שקשה להמוני הילדים שמתחילים מסגרות חדשות וצריכים למצוא את מקומם החברתי.

אז למרות ההתרגשות של התיקים החדשים והחולצות הלבנות, ה-1 בספטמבר הוא לרוב בוקר מתוח במיוחד. הרבה מאוד ילדים יהיו עצבניים, מתוחים, לא מרוצים, ואתם תצטרכו להכיל את זה. ואם הילדים שלכם עולים לגן חדש או לכיתה א', ההתרגשות והמתח גדולים אף יותר - גם בפרידות בבוקר וגם אחרי הצהריים. הילדים יצטרכו לאסוף את כל ההתרגשות שלהם במשך כל היום, וסביר שכשהם יגיעו הביתה הכל יצא החוצה בטורבו.

תבינו אותם
רגע לפני שאנחנו חוזרים למרוץ של השגרה, קחו נשימה עמוקה ותכינו את עצמכם לזה. נסו לזכור שהילדים שלכם מגיבים באופן טבעי לכל ההתרגשות הזו. נסו גם להיזכר איך זה הרגיש לנו כשעלינו כיתה או התחלנו גן חדש, או סתם כמה מבאס היה סוף החופש הגדול. תתחברו לילד הזה שהייתם כדי לגייס אמפתיה וסבלנות.

דברו על זה
כדאי מאוד לשאול את הילדים איך הם מרגישים עם החזרה ללימודים. חלקם יגידו שהם מתרגשים או שמחים, חלקם יספרו שהם מפחדים או מבואסים, כל התשובות טובות. בכל מקרה, חשוב מאוד לאפשר שיח רגשי בנושא כדי שהילדים שלנו לא יישארו לבד עם כל גל הרגשות הזה.

לילדים שמתרגשים או מפחדים כדאי לומר שאתם מבינים אותם, שגם אתם הרגשתם ככה כשהייתם בבית ספר, ושאפילו היום זה קצת קשה להתחיל עבודה חדשה או לחזור מחופשה. תנו תוקף לתחושות של הילדים שלכם, זה הרבה יותר מרגיע מלשמוע שיהיה "כיף". ילדים שמרגישים מובנים, שמרגישים שמישהו מחזיק איתם את ההתרגשות, חרדים פחות ופנויים יותר למשימה החברתית שעומדת לפניהם.

אתם יכולים גם לשאול מה יעזור להם, לילדים יש לפעמים תשובות מפתיעות. אתם יכולים גם להציע דברים שירככו את הפרידה - ליווי עד לשער, חיבוק מיוחד, פתק בקופסת האוכל, או כל דבר אחר שיאפשר לילדים שלכם להיות קצת יותר רגועים.

תדאגו פחות

נכון, תחילת שנה יכולה להיות מאתגרת, אבל זו לא סיבה לדאגה. נסו לא לייחס לדרמה של השבוע הראשון ללימודים משמעויות גדולות, כי היא לא מייצגת. גם אם לילדים שלכם קשה לחזור ללימודים, אפילו אם הם בוכים ליד השער ומסרבים להיכנס - זה ממש בסדר. כל אירוע כזה שבו ילד מצליח להתגבר (והוא יתגבר) מחזק את החוסן שלו, את האמונה שלו בעצמו שהוא יכול להתמודד עם קשיים. תהיו שם בשבילו להקשיב ולהכיל, אבל גם שדרו אמונה בכוחות שלו להתמודד.

יותר זמן בית
הרבה הורים מתחילים את השנה עם טירוף חוגים, גינות ומפגשי חברים, אבל זה לא מתאים לכל הילדים. למעשה, רוב הילדים צריכים רגע להתרגל לשגרה החדשה לפני שמוסיפים אליה עוד אלמנטים. בשבוע-שבועיים הראשונים לשנה, נסו לאוורר קצת את הלו"ז. דווקא עכשיו יהיה נהדר עבור הילדים לחזור הביתה ולהיות קצת בשקט שלהם, במקום הבטוח שבו הם יכולים להוריד הילוך או אפילו להתפרק אם הם צריכים את זה.

עודדו אותם
בין אם החזרה ללימודים עוברת בקלות ובין אם אתם מגיעים לעבודה עם חולצה ספוגה בדמעות, הילדים שלכם צריכים את העידוד שלכם. הם צריכים שתסתכלו בהם בעיניים מאמינות ותשקפו את ההתקדמות שלהם, גם אם היא קטנה. לדוגמה:

- "ראיתי שהיה לך קשה ובכל זאת התגברת, אני גאה בך"

- "הבוקר היה לך קצת עצוב, ובכל זאת יצאת מהגן עם חיוך. אתה כזה ילד בוגר וחזק"

- "את יודעת, שנה שעברה לקח לך המון זמן להיכנס לגן, והבוקר נכנסת ממש מהר. איזה ילדה עצמאית ובוגרת את. אני גאה בך".

ככל שהילדים שלנו ישמעו מאיתנו יותר שהם ילדים שיודעים להתגבר, כך יהיה להם קל יותר להתגבר.

תחילת שנה מאתגרת כמעט את כל הילדים, אבל יש כאלה שזה קשה להם יותר - ילדים שמתקשים במעברים.

ילד שמתקשה במעברים זה בדרך כלל הילד שלוקח לו זמן לשחרר אתכם בגן השעשועים ולשחק לבד, ילד שלוקח לו זמן להתחמם בארוחות משפחתיות, שנדבק לכיסא של ההורים במסיבות יום הולדת, ילד שמתקשה להיפרד ולא אוהב שינויים.

אם הילד שלכם הוא ילד שמתקשה במעברים, תחילת שנה תדרוש ממנו מאמץ גדול יותר. הילדים האלה יבכו בשער וייצמדו להורים, הם יאמרו מהרגע שהם יפקחו עיניים בבוקר שהם לא רוצים ללכת ויעשו הכל כדי למשוך את הזמן, חלקם אפילו ייעצרו בבכי באמצע הדרך או לא יסכימו לצאת מהאוטו.

וזה בסדר גמור. בדיוק כמו שלחלק מהמבוגרים קשה יותר עם שינויים מאשר לאחרים, יש גם ילדים שקשה להם עם מעברים ועם התחלות חדשות. הילדים האלה צריכים זמן להתחמם, אבל בסוף הם יתרגלו.

כדי לעזור להם, אתם צריכים בעיקר לזכור שהכל יהיה בסדר, ולדאוג פחות. ילדים שמסתכלים בהם בעיניים מודאגות או מרחמות עלולים להסיק שיש סיבה לדאוג או לרחם עליהם. אם תצליחו להזכיר לעצמכם שהילדים שלכם הם בסך הכל טיפוסים שצריכים יותר זמן במעברים, מתחממים לאט, תוכלו להביט בהם במבט אחר, מבט שיש בו ביטחון ביכולת שלהם להתגבר ואמפתיה להתמודדות שלהם.

כדאי גם לעשות איתם שיחת תיאום ציפיות קצרה לאיך הם היו רוצים להיפרד בבוקר ולשאול מה יעזור להם. בזמן הפרידה, נסו להיות קצרים ויעילים. אם הילד בוכה או מתקשה תנו חיבוק חזק, תזכירו כמה אתם מאמינים בו ומתי בדיוק תבואו לאסוף אותו. נסו לא להאריך את הפרידה, זה לא יעזור.

בשורה התחתונה, תחילת השנה היא תקופה מאתגרת כמעט לכל הילדים, וכל אחד מהם זקוק לקצב שלו כדי להתרגל לשגרה החדשה. התפקיד שלנו הוא להיות שם בשבילם - עם אמפתיה, עידוד ואמונה בכוחות שלהם. כשאנחנו משדרים להם ביטחון וסבלנות, הם מגלים שגם אם קשה בהתחלה, הם מסוגלים להתגבר. וזה שיעור שילך איתם הרבה מעבר ל-1 בספטמבר.

יפעת סני היא מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר. מתמחה בגיל הרך ובגיל ההתבגרות