קרואסון או אסון: הצרפתיות כבר לא כאלה רזות, ואנחנו יודעים למה

זהו אחד הפרדוקסים המוכרים והמדוברים בעולם - הרעיון שנשים צרפתיות מצליחות להישאר רזות ובריאות למרות שהן אוכלות הרבה גבינות, יין אדום וחמאה. במשך עשרות שנים, התיאוריה הזאת שימשה השראה לאין ספור דיאטות ומדריכי תזונה, אבל מחקרים חדשים מעלים שאלות משמעותיות על האמת שמאחורי הפרדוקס המפורסם.

הסיפור התחיל ב-1992, כשד"ר סרז' רנו מאוניברסיטת בורדו פרסם מחקר בכתב העת הרפואי The Lancet. המחקר הראה שלמרות שנשים צרפתיות צורכות כמויות גבוהות של שומן רווי - 108 גרם ביום לעומת 72 גרם בארצות הברית - הסיכון שלהן למחלות לב נמוך ב-30 עד 40 אחוזים. וכשהחוקר הופיע בתוכנית "60 Minutes" של CBSוסיפר על הממצאים שלו, הפרדוקס הצרפתי הפך למושג בינלאומי.

התיאוריה הפופולרית ביותר סביב הפרדוקס הצרפתי מתמקדת בהשפעה של יין אדום על הבריאות ובאופן ספציפי יותר ברכיב בשם רזברטרול שמצוי בו בשיעור גבוה. מחקרים רבים לאורך השנים אישרו שלרזברטרול יש תכונות מרשימות - הוא נוגד חמצון ודלקות ויכול לשפר את הרגישות לאינסולין. הבעיה היא שכדי להגיע למינון יעיל של 500 מיליגרם, צריך לשתות כ-40 ליטר יין ביום, כמות שהיא קודם כל בלתי אפשרית וגם, כמובן, מזיקה לבריאות בדרכים אחרות.

בנוסף, מחקר איטלקי שפורסם ב-2014 בכתב העת Journal of Internal Medicine בחן 800 מבוגרים ולא מצא קשר בין רמות הרזברטרול בשתן לבין הפחתת תמותה או מחלות לב. "התוצאות מעלות שאלות רציניות על יכולות הריפוי שמיוחסות ליין אדום", כתבו החוקרים.

כשבוחנים את הבריאות הכללית של אנשים בצרפת, הנתונים העדכניים מציגים תמונה מורכבת. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2022, שיעור השמנת היתר בצרפת עומד על 10.18 אחוזים. זהו עדיין נתון נמוך יחסית בהשוואה לארצות הברית (41.64 אחוזים), אבל זה בהחלט לא מספיק כדי להצדיק את הפרדוקס המדובר. גם מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Medicine מגלה שבמהלך העשורים האחרונים חלה הכפלה בשיעורי השמנת היתר בצרפת - מ-8.5 אחוזים ב-1997 ל-17 אחוזים ב-2020. המחקר גילה שהמצב אף גרוע יותר בקרב צעירים בני 18 עד 24. בקבוצה הזאת חלה עלייה של 70 אחוזים תוך שמונה שנים - מ-5.4 אחוזים ב-2012 ל-9.2 ב-2020.

מחקר נוסף שבחן את הפרדוקס המוכר ופורסם העת British Medical Journal תיעד שני עיוותים סטטיסטיים מרכזיים בתיאוריה: קודם כל, הוא גילה שרופאים צרפתיים נוטים לדווח פחות על מחלות לב, בשיעור שעומד על כ-20 אחוזים פחות בהשוואה לרופאים במדינות מערביות אחרות. זאת בגלל הבדלים בפרוטוקולים של דיווח על מחלות בין מדינות. בנוסף, החוקרים גילו כי מחקרים שפורסמו על הפרדוקס ביצעו בחירה סלקטיבית של נתונים שמציגים את צרפת באור חיובי יותר.

פרופסור מריון נסטלה מאוניברסיטת ניו יורק מציגה הסבר מעניין לפרדוקס ולנתונים שמפריכים אותו. "רק בשנים האחרונות הצרפתים התחילו לאכול באופן כל כך לא בריא ואנחנו יודעים שלמחלות כרוניות לוקח עשרות שנים להתפתח בגלל תזונה לקויה. האמריקאים אכלו כך במשך 40 שנה, בעוד הצרפתים רק החלו", היא אמרה בראיון ל-New York Times. לדבריה, מדובר בפער זמן סטטיסטי ולא בהגנה ביולוגית אמיתית שמספק אורח החיים הצרפתי.

בהקשר הזה חשוב לציין כי ההתרחבות של רשת מקדונלד'ס בשוק הצרפתי כנראה השפיעה מאוד על הנתונים האלו. כיום, צרפת היא השוק השני הכי רווחי של מקדונלד'ס בעולם עם יותר מ-1,500 סניפים ומעל מיליון לקוחות בכל יום. נכון ל-2022 פועלות בצרפת 45,000 מסעדות מזון מהיר, עלייה של אלפי אחוזים מ-2019. המונח "מקדונליזציה" אף הפך למילה צרפתית המתארת השפעה תרבותית אמריקנית והמחקרים מראים כי בכל שנה, התפריט הצרפתי הופך פחות ופחות בריא.

אז למרות שהפרדוקס המקורי כנראה לא ממש מחובר למציאות, יש עדיין הרבה דברים ששווה לאמץ מהעם הצרפתי. פול רוזין מאוניברסיטת פנסילבניה גילה במחקר שערך בנושא שהמנות האמריקניות גדולות יותר ב-40 עד 80 אחוזים מהמקבילות הצרפתיות. "הגודל של המנות הוא קריטי לשמירה על הבריאות כי במהלך היום, אנשים נוטים לאכול כמות מסוימת של מנות בלי קשר לגודל המנה", הוא אמר בראיון ל-Washington Post.

בנוסף, תרבות האכילה הצרפתית המסורתית עדיין שומרת על מאפיינים בריאים: מבנה מוקפד של שלוש ארוחות עיקריות ללא נשנושים, ארוחות חברתיות עם דגש על שיחה ומודעות לאוכל וגם העדפה של איכות המרכיבים על פני כמות האוכל. חשוב גם לציין כי הצרפתים ברובם הולכים הרבה ברגל - כ-7,900 צעדים ביום בממוצע לעומת 5,100 בארצות הברית.

בסופו של דבר, צריך לזכור שאין פתרונות קסם לשמירה הבריאות והמשקל. במקום לחפש את הסוד הצרפתי, או היפני או הים תיכוני, כדאי להתמקד בעקרונות מוכחים שכוללים אכילה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ושליטה בגודל הארוחות.