עוד יום, עוד טרנד בקריאותי מפוקפק שהגיע אלינו מעולמות הרשתות החברתיות. והפעם - מי במיה.
מי במיה הוא משקה שמופק על ידי השריית תרמילי במיה פרוסים במים למשך הלילה. כדי להכין מי במיה,צריך לחתוך חמש עד שש חתיכות של במיה לחתיכות קטנות יותר ולהוסיף אותן למיכל אטום עם כחצי ליטר מים. לאחר שנתתם לו לשבת במקרר במשך כ-24 שעות, מסננים אותו ושותים.
כך מתקבל משקה דביק בצבע ירקרק, המכונה mucilage, שמכיל סיבים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. 100 גרם במיה טרייה מכילות בין היתר כ־3 גרם סיבים, ויטמין C, ויטמין K, אשלגן וחומצה פולית.
אז מה מובטח למי ששותה מי במיה?
• שיפור בתפקוד מערכת העיכול
• ויסות רמות הסוכר בדם
• תמיכה בירידה במשקל ובבריאות העור
• הפחתת כולסטרול בהתבסס על מחקרים ראשוניים, בעיקר בתנאי מעבדה או בעכברים
אבל למה זה עלול להיות בעייתי?
פחמימות FODMAP: הטרנד הזה מכיל קבוצת פחמימות קצרות שרשרת שעלולות לגרום לתסמיני עיכול לא נעימים אצל אנשים מסוימים.
אוקסלטים גבוהים: במיה עשירה באוקסלטים, שעשויים לתרום להיווצרות אבנים בכליות, בעיקר אצל מי שמועדים לכך.
תגובות אלרגיות: במקרים נדירים, אנשים עשויים לפתח גירודים, פריחה או קשיי נשימה לאחר צריכה
הפרעות תרופתיות: ויטמין K בבמיה עלול לפגוע בהתאמת מינון של מדללי דם כמו ווארפרין. בנוסף, ההשפעה על רמות הסוכר עלולה להשפיע על מי שלוקח תרופות לסוכרת.
איבוד חומרים תזונתיים: משקה המים מכיל פחות סיבים, ויטמינים ונוגדי חמצון בהשוואה לצריכת הבמיה במלואה. או ליסכום - עדיף לאכול את הבמיה כמו שהיא.