תארו לעצמכם שאתם יושבים עם ההורים שלכם במסעדה איכותית - אולי אפילו בחו"ל, באיזה מקום יפה - והתפריט מלא במנות מפתות, אבל ההורים שלכם, שנראים צעירים ופעילים, נאלצים להזמין מרק כי השיניים שלהם פשוט לא יכולות לנגוס באיזה סטייק עסיסי, או במנה של ירקות פריכים. נשמע מוכר? אם כן, הם לא לבד. לא מעט ישראלים מוותרים על איכות חיים טובה, רק בגלל האמונה השגויה שבגיל מסוים "'כבר מאוחר מדי"' לשתלים.
ד"ר ניר פורת, מומחה בכירורגיית פה ולסת, נחוש לשבור את המיתוס הזה. בשיחה גלויה הוא מסביר מדוע השתלים הם לא רק עניין של צעירים, איך הם יכולים לשנות חיים גם בגיל 80, ובעיקר - איך להתמודד עם הפחד שמונע מאיתנו לקחת את הצעד.
"השיניים שהטבע נתן לנו לא מחזיקות כל החיים, אז למה שלא ניתן סיכוי לטכנולוגיה שיכולה לשרת אותנו עשרות שנים במקום זאת?"
דוקטור פורת, באילו מקרים תמליץ על שתלים?
"אני ממליץ על שתלים כמעט בכל מקרה של אובדן חסרון שיניים. השתלים מהווים כיום את שיטת השיקום היעילה והמתקדמת ביותר שעומדת לרשותנו ברפואת שיניים.
בעבר, הפתרון הסטנדרטי היה הכנת גשרים קבועים. הבעיה המהותית בגישה זו היא שאנו נדרשים להיעזר בשיניים הסמוכות לאזור החסר כדי לתמוך בשיקום. במרבית המקרים, הדבר מחייב ביצוע טיפולי שורש בשיניים הבריאות, השחזה משמעותית של המבנה הטבעי שלהן, ולמעשה פגיעה בלתי הפיכה ברקמות בריאות.
לדוגמה, במקרה של אובדן שן טוחנת, הגישה המסורתית הייתה ביצוע טיפולי שורש בשיניים הסמוכות לאזור החסר והשחזה שלהן השיניים הסמוכות - הן השן הקדמית והן השן האחורית לחסר. לאחר ביצוע טיפולי שורש ושיכוך השיניים, לאחר מכן היינו מתקינים למטופל מכינים גשר המורכב על שלוש יחידות, כאשר השן החסרה 'תלויה' באוויר בין שני הכתרים התומכים.
לעומת זאת, השתל הוא למעשה בורג טיטניום שאנו מחדירים ישירות לעצם הלסת, במקום המדויק שבו הייתה השן הטבעית. לאחר תהליך האינטגרציה של העצם אל השתל, אנו מחברים כתר בודד לשתל. היתרון המשמעותי הוא שאיננו פוגעים כלל בשיניים הסמוכות הבריאות - הן נשארות שלמות ולא נפגעות.
המסר המרכזי הוא שבעזרת שיקום על גבי שתלים איננו משלמים מחיר היקפי בשיניים בריאות כדי לשקם שן חסרה. זוהי גישה שמרנית יותר המבוססת על עקרון של טיפול מינימליסטי פולשני."
האם זה נכון שלאחר גיל 70 כבר לא כדאי להשתיל שתלים?
"זוהי טעות נפוצה ומוטעית לחלוטין. אנו מטפלים באופן שוטף במטופלים מבוגרים רבים, ואין שום הצדקה מקצועית לשלול מהם טיפול באמצעות שתלים. גם לאחר גיל 70, כל אדם זכאי ליהנות מאיכות חיים טובה, לרבות יכולת לעיסה תקינה ומראה אסתטי.
הבריאות הדנטלית היא צורך בסיסי שכל אדם זכאי לקבל, ללא תלות בגילו. בדיוק כפי שאנשים מבוגרים ממשיכים לצאת למסעדות איכותיות, לטייל בעולם ולעסוק בפעילויות המעניקות להם הנאה - כך אין שום סיבה לשלול מהם בריאות דנטלית טובה.
מבחינה קלינית, לא קיימת ירידה באחוזי ההצלחה של טיפולי השתלים בגילאים מתקדמים, והטיפולים אינם מורכבים יותר בהכרח. המיתוס הזה חסר כל בסיס מדעי.
מנקודת מבט אנושית, הצורך בבריאות פה ושיניים הוא אוניברסלי. גם בגיל 70, כל אדם רוצה להרגיש טבעי ונוח. ללא טיפול מתאים, איכות החיים נפגעת באופן דרמטי - המטופל מתקשה לאכול כראוי, וזה משפיע על מצבו הבריאותי הכללי.
מעבר לכך, קיימות השלכות אסתטיות משמעותיות. החל מהמראה הלא אטרקטיבי של שיניים חסרות, ועד לעיוותים במבנה הפנים כולו. כאשר חסרות שיניים, כל מבנה הפנים עלול להתעוות, נוצרת סגירת יתר של הלסתות, והמטופל עלול להיראות מבוגר יותר מגילו הביולוגי.
יש לזכור כי תוחלת החיים בישראל היום היא 84-85 שנה, עם הבדלים קלים בין גברים לנשים. אנשים בגיל 70 הם לרוב פעילים מאוד - מקצועית, חברתית וזוגית. אין שום הצדקה לכך שיסבלו מחסרון שיניים.
למעשה, גם בגיל 80 ומעלה, אין שום סיבה אובייקטיבית למנוע טיפול זה. הטיפול בשתלים אינו מורכב יותר בגיל 70 לעומת גיל 50 - זהו אותו הטיפול בדיוק."
לאתר של ד"ר ניר פורת
לד"ר ניר פורת באתר zap דוקטורס
אבל האם החניכיים אינם במצב שונה בגילאים מתקדמים?
"גם זו הכללה שגויה. מצב החניכיים תלוי באורח החיים של המטופל והרגלי ההיגיינה שלו, ולא בגילו. יש לי מטופלים בני 70 שהחניכיים שלהם במצב מעולה, הרבה יותר טוב ממטופלים בני 40 או 50.
המצב הדנטלי תלוי באופן ישיר באורח החיים ובשמירה על היגיינת הפה לאורך השנים. מטופל ששמר כל חייו על בריאות דנטלית, ביצע בדיקות תקופתיות ושמר על היגיינה יומית - יכול להגיע לגיל 70 עם חניכיים במצב מצוין.
לעומתו, אדם בגיל 45 שעישן כל חייו, לא שמר על היגיינת פה ולא ביצע טיפולים מונעים - עלול להגיע אלינו עם מצב חניכיים הרבה יותר גרוע.
הגיל הכרונולוגי אינו הקובע - אלא ההיסטוריה הדנטלית והרפואית של המטופל."
למה חשוב שרופא מומחה להשתלות יבצע את ההשתלה?
"על פי החוק הישראלי, כל רופא שיניים רשאי לבצע השתלות. עם זאת, אני מאמין שיש להעדיף רופא מומחה לביצוע הטיפול.
הסיבה לכך דומה לעיקרון שמנחה אותנו בתחומי חיים אחרים - כמו שאני מעדיף להזמין גנן מקצועי לטפל בגינה במקום לעשות זאת בעצמי. המומחיות מביאה עמה יתרונות משמעותיים במספר רבדים.
הרובד הראשון הוא הניסיון והמיומנות. רופא המתמחה בהשתלות מבצע פעולות אלו יום יום, וזהו עיסוקו העיקרי. הוא לא רק צובר ניסיון עצום בביצוע הפעולות הכירורגיות, אלא גם מכיר לעומק את כל הניואנסים והפרטים הקטנים שעושים את ההבדל. בשל החשיפה הגבוהה למקרים שונים, הוא נתקל במקרי קיצון רבים ולומד כיצד להתמודד עמם ביעילות.
הרובד השני, והוא קריטי במיוחד, נוגע לניהול סיבוכים - מצב שלצערי קיים בתחום שלנו. חשוב שיהיה לצדך רופא מומחה במקרה שהטיפול יסתבך, וזה אכן קורה לעיתים. אנחנו יכולים לבצע את הפעולה בצורה המיטבית ביותר, על פי כל הפרוטוקולים המקובלים, ובכל זאת הטיפול עלול להסתבך. המטופל עלול לפתח זיהום, תגובה בלתי צפויה, או כל סיבוך אחר.
במצבים כאלה, אתה רוצה לידך מישהו שיש לו ניסיון רחב בניהול סיבוכים ויודע כיצד להוציא אותך מהמצב הבעייתי בצורה המקצועית והבטוחה ביותר."
דיברת קודם על עישון - למה זה גורם המפריע להצלחת השתלים?
"העישון פוגע ביכולת הריפוי של הגוף בכל תחומי הכירורגיה ולא רק לאחר השתלות שיניים. למרות שככל שהשנים חולפות אנו פוגשים פחות ופחות מטופלים מעשנים, לצערי אנחנו עדיין נתקלים בתופעה זו.
העישון מפחית באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה של השתל ומעלה את הסיכון לכישלון הטיפול. החומרים הרעילים בעשן הסיגריות פוגעים בזרימת הדם, מעכבים תהליכי ריפוי ומפריעים לתהליך האינטגרציה של השתל עם העצם.
יחד עם זאת, חשוב לציין שכאשר אנו מדברים על סיכויי הצלחה של שתלים הנעים סביב 98%, ואחוזי הכישלונות והסיבוכים הם יחסית נמוכים, גם במטופלים מעשנים אנו מדברים ברוב מוחלט של הצלחה בטיפול. התנאים פחות אידיאליים אצל מעשנים, אך עדיין ניתן להשיג תוצאות מוצלחות."
כמה זמן שתל אמור להחזיק בתוך הפה?
"אין הגדרה חד-משמעית לתוחלת החיים של שתל. שתל יכול להיכשל תוך שלוש שנים למרות שבוצע בצורה הטובה ביותר, והוא יכול גם להחזיק עשרות שנים רבות.
כדי להמחיש את הנקודה הזו, אני יכול לחלוק עמכם נתון מעשי מהקליניקה שלי: באופן קבוע הפער בין כמות השתלים הממוצעת שאנו מחדירים אל מול אלו שאנו מוציאים בשגרה הוא אדיר.
המסקנה היא שזהו בסך הכל טיפול שמתוכנן לשימוש ארוך טווח. האם אני יכול להבטיח למטופל שהשתל יחזיק לו עד גיל 120? בהחלט לא. חשוב לזכור שגם השיניים הטבעיות שהטבע נתן לנו אינן מחזיקות בהכרח כל החיים, קל וחומר משהו שהוא מעשה ידי אדם.
עם זאת, השתלים הם טיפול שמצופה להיות ארוך טווח ולשרת את המטופלים שלנו לאורך תקופה ממושכת. זוהי השקעה בריאותית שנועדה לשפר את איכות החיים לשנים רבות."
איך להתמודד עם חרדה מניתוח השתלה?
"אני שמח מאוד כשמטופלים שואלים אותי שאלה זו, כיוון שהיא נוגעת לליבו של הטיפול הרפואי האיכותי.
ברור שהמטרה הראשונה והעיקרית שלנו בכל טיפול כירורגי היא לבצע את הטיפול לפי הסטנדרטים הכירורגיים והרפואיים הגבוהים ביותר - זוהי מטרת העל שלנו. אולם, לא רחוק מתחתיה, במקום השני בסדר העדיפויות, נמצאת חוויית המטופל.
חוויית המטופל היא עבורי דבר חשוב ביותר. חלל הפה הוא מרחב פרטי ואינטימי, וכאשר המטופל מגיע לטיפול, הוא חש לעיתים קרובות תחושת חוסר אונים. יצירת חוויה נעימה המסייעת למטופל בהתמודדות עם תחושות אלו וחוויית המטופל באופן כללי היא דבר שאני מייחס לו חשיבות רבה מאוד.
בואו ננפץ כאן שני מיתוסים חשובים. ראשית, לגבי הטיפול עצמו - השתלת שתלים היא טיפול שאינו כואב ולא מרגישים בו דבר במהלך הביצוע. זהו מסר שאני מעביר לכל המטופלים שלי - אתה לא צפוי להרגיש שום דבר במהלך הטיפול.
שנית, ההתאוששות וההחלמה מטיפולי השתלות היא בדרך כלל קלה מאוד. רוב המטופלים לא יזדקקו כלל למשככי כאבים לאחר הטיפול.
אולם, התמודדות עם חרדה דנטלית - וזה מה שעמד במרכז שאלתך - אינה מסתכמת רק בביצוע הרדמה מקומית טובה. מדובר במכלול של גורמים ופעולות.
הדבר הבסיסי והיסודי ביותר לפתרון חרדה דנטלית הוא בניית יחסי אמון בין המטופל לרופא. תהליך זה מתחיל בשיחה פתוחה עם המטופל ובניית קשר בין-אישי שבו המטופל מבין שהוא ובריאותו חשובים מאוד לצוות הרפואי.
חשוב שהמטופל יהיה שלם עם תוכנית הטיפול שהוצעה לו. כאשר הוא מתיישב על כיסא הטיפול, הטמפרטורה בחדר צריכה להיות נעימה לו, זווית הכיסא מותאמת לנוחותו. אם הוא רוצה לשטוף את הפה כי יש לו טעם מר מחומרי ההרדמה - ניתן לו את האפשרות לעשות זאת. אם הוא צריך הפסקה באמצע כדי ללכת לשירותים - זה בהחלט אפשרי.
ברגע שהמטופל מבין שהצוות מודע ורגיש למצוקות שלו ומגוייס עבורו, הוא מפתח אמון בצוות. ברגע שלמטופל יש אמון בצוות - זה משנה הכל.
יש לי מטופלים רבים שהגיעו אליי עם חרדה עזה ואמרו 'אני מוכן רק עם הרדמה כללית. תרדימו אותי, תסממו אותי, אני לא רוצה לדעת כלום'. ובסופו של דבר, אנו מבצעים את הטיפולים בהרדמה מקומית בלבד, והם עוברים את התהליך כמו 'גדולים'.
הם יוצאים מהטיפול עם חוויה מתקנת. עכשיו הם יכולים להמשיך ולטפל בעצמם, הם כבר מרגישים הרבה יותר נוח לבוא למרפאת השיניים שוב. זהו ערך עצום שאנו נותנים למטופל - משהו שהוא כמו תוספת או 'ביי פרודקט', אבל למעשה זהו ערך רב משמעות שהמטופל מקבל."
זה נשמע נהדר, אבל יכול להיות שהחרדה תיעלם רק כשהוא מגיע אליך. כלומר, אם הוא ילך לטיפול אחר במקום אחר, החרדות עלולות לחזור?
"נכון, ולכן כל כך חשוב ש-DNA של המרפאה יהיה כזה שיוכל לספק את המכלול הזה.
לא רק שהמרפאה צריכה להיות מסוגלת לספק את כל הטיפולים הנדרשים, אלא גם שה-DNA שלה, הגישה הבסיסית שלה, תהיה מבוססת על העקרונות הללו. זוהי חייבת להיות הפילוסופיה המנחה של כל הצוות ושל המרפאה כמוסד."
ד"ר ניר פורת DMD - מומחה בכירורגיית פה ולסת - אפשר לחייך, אתם בידיים טובות!
גלשו לאינסטגרם של ד"ר פורת
גלשו לפייסבוק של ד"ר פורת
טלפון ישיר למרפאה +972 53-555-6377
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי