בני העדה התימנית, שעלו לישראל עם הקמת המדינה נודעו באריכות ימים, לרוב הם חיו מעל גיל 100, בבריאות טובה. עד היום ניתן למצוא במושבים תימנים שחיים בבריאות טובה ללא מחלות וללא תרופות. מה הסוד שלהם? ומה קרה לילדים ולנכדים שלהם?
שנים רבות חשבו שבריאותם קשורה בגנטיקה, אז זהו שלא. לפי מצבם הבריאותי של הילדים והנכדים שלהם שנולדו וחיו בישראל, גנטיקה זה לא הסיפור. מחקרים הראו ששיעור מחלת הסוכרת של יהודי תימן עלה מ-0.06% ל-12% ב-30 שנה. ולא רק בקרב התימנים - גם אצל ילדי העדה האתיופית רואים עלייה ניכרת באחוזי תחלואת הסוכרת.
אם הגנטיקה שהיתה אמורה לשרת אותם לא הוכיחה את עצמה, צריך לבדוק לעומק דרך מה שנקרא היום אפיגנטיקה. גנטיקה סביבתית המשתנה לפי אורח חיים ותזונה.
מה אכלו בתימן, ומה השתנה בארץ?
כשאנחנו חושבים על אוכל תימני אנחנו חושבים על בצקים, ג'חנון, קובנה, לחוח ועוד. אך חשוב לזכור שהם אכלו בצקים בצורתם הטבעית והבריאה ויחד עם זה אכלו המון ירק.
בתימן אכלו קמח שהכיל גם את הנבט וגם את הגרעין - שם נמצאים עיקר הוויטמינים והמינרלים. והכי חשוב - זהו קמח שמשביע לשעות רבות ונותן שקט לגוף.
בארץ הקמח עבר הנדסה גנטית, עיבוד ו"ניקוי" עד שנוצר קמח לבן עם חיי מדף ארוכים וללא ערכים תזונתיים. זה רק חלק ממה שקרה לקמח שלנו בשנים האחרונות בחסות תעשיית המזון.
בנוסף, בתימן צרכו שומן טבעי מסמנה או שמן אחר מהחי. סמנה היא חמאה הנחשבת למזון על, בריאה ומזינה ויעילה לבריאות המוח ולמערכת העצבים. במה החליפו את זה בישראל? מרגרינה כמובן. מרגרינה ידועה בנזק המשמעותי שלה כחוסמת עורקים ומזיקה לבריאות המוח והלב.
בתימן גם אכלו פירות וירקות בהתאם למה שגדל בעונה. מחקרים רבים מצאו שמומלץ לאכול שמונה פירות וירקות חיים ביום (ביחד). בניגוד למה שרבים מאיתנו חושבים, פירות הם אינם הגורם לסוכרת.
בתימן אכלו מהחי בעיקר בשבת, גם הרמב"ם המליץ לאכול בשר משבת לשבת, ולא אכלו יותר מ-2-3 ארוחות ביום. שפע המזון המערבי, אכילה ללא הפסקה, או הרבה ארוחות קטנות במהלך היום כמו שאוכלים בארץ, לא היה חלק משגרת חייהם.
הקהילה התימנית גם התאפיינה בקשרים חברתיים חזקים, תמיכה משפחתית, מסיבות ומפגשים חברתיים מידי ערב שכללו נגינה ושירה משותפת, אשר תרמו לרווחה נפשית ותחושת שייכות.
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מוצאים שהסיבה הגדולה ביותר לאושרו של אדם היא שמירה על מערכות יחסים תקינות. גם הרמב"ם טען כי "השמחה האמיתית איננה בזלילה ושתייה, אלא בשיתוף העניים ובשמחת הנפש" (הלכות יום טוב ו', י"ח). בנוסף, החיים בתימן כללו עבודה פיזית, הליכה מרובה ואורח חיים פעיל, אשר תרם לשמירה על משקל תקין ובריאות כללית.
מה ניתן ללמוד מהתימנים?
כשבחרתי לשנות את אורח חיי, בעזרת רפואת הרמב"ם אימצתי לא מעט אלמנטים מהקהילה התימנית. הנה רשימה פרקטית שכל אחד יכול ליישם בחייו:
• בחרו קמחים מלאים: כמו שיפון, כוסמין, קמח טף קמח שקדים.
• הרבו בחליטות: אני אימצתי את שתיית החוואיג' התימני, שמכיל 4 חומרים מרפאים - ג'ינג'ר, הל, קינמון וציפורן. אני אוהבת להוסיף אותו לקפה שחור, אך אפשר גם כחליטה. חליטות צמחים כמו זעתר, טימין, לענה, הדס.
• תלעסו עלי גת: תורם לחיוניות ולאנרגיה.
• תאכלו ג'עלה: קערת גרעינים וזרעים, אגוזים ושקדים כחלק מהתזונה היומית.
• תתחילו לזוז: הכניסו פעילות גופנית קבועה שמרוממת את הנפש. כל מה שגורם לכם להניע את הגוף. אפשר רק 5-10 דקות במהלך היום, בעיקר לפני האוכל. לא תאמינו כמה זה ישפיע לטובה על הבריאות הנפשית והפיזית שלכם.
• תהיו אופטימיים (או לפחות תשתדלו): הגנטיקה שלנו משתנה במהלך החיים ואורח החיים שלנו הוא זה שיקבע את בריאותנו הפיזית והנפשית.
שירלי יוסף, מרצה לבריאות טבעית ורפואת הרמב"ם. רוצים ללמוד עוד על רפואת הרמב"ם? לחצו כאן