מפתיע: זה מה שקורה לרמות הסוכר כשאתם פוסחים על ארוחה

יציבות ברמת הסוכר בדם היא אחד הגורמים החשובים ביותר לשמירה על בריאות טובה. שינויים חדים ברמת הגלוקוז לא רק מובילים לעייפות, תחושת רעב מוגברת ועצבנות, אלא גם עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, בייחוד בקרב מי שנמצאים בקבוצות סיכון. ובאופן די מפתיע, דילוג על ארוחות עלול לפגוע באיזון החשוב הזה ודווקא לעשות יותר נזק מתועלת, בייחוד בזמנים ספציפיים במהלך היום.

אז למה זה קורה? כשאנחנו אוכלים, הפחמימות מתפרקות לגלוקוז, שמעלה את רמת הסוכר בדם. הלבלב מגיב על ידי הפרשת אינסולין, שמעביר את הסוכר לתאים, שם הוא משמש לאנרגיה. כשלא אוכלים בטווח הזמן שהגוף רגיל אליו, רמות הסוכר יורדות והגוף עובר ל"מצב חירום": הלבלב מפריש גלוקגון, שמאותת לכבד לשחרר סוכר ממאגרים וכך נשמר איזון זמני ברמת הסוכר.

אבל ככל שזמן הצום מתארך, המנגנון הזה נשחק. אם אתם מדלגים על ארוחה ובמיוחד אם מדובר בארוחת הבוקר, רמות הסוכר עלולות להיות לא יציבות לאורך כל היום. מחקר מ-2019 הראה שאצל גברים צעירים בריאים, דילוג על ארוחת הבוקר גרם לעלייה משמעותית יותר ברמות הסוכר לאחר ארוחת הצהריים, בהשוואה לאותם אנשים, כשאכלו ארוחת בוקר רגילה.

בהקשר הזה חשוב להבחין בין צום מבוקר, כמו בדיאטה הפופולרית של "צום לסירוגין" (Intermittent fasting) לבין דילוג אקראי על ארוחות פה ושם. צום מבוקר הוא כזה שמתבצע במסגרת מובנית, עם חלון זמן מוגדר לאכילה, תוך התאמה לקצב הביולוגי של הגוף ובאופן אידיאלי גם במקביל לביצוע בדיקות שגרתיות. במקרים כאלה, יש מחקרים שמייחסים יתרונות בריאותיים לדיאטות הצום, בין היתר בשיפור רמות הסוכר ובשליטה על המשקל, במיוחד כששעות האכילה ממוקמות מוקדם יותר ביום.

לעומת זאת, דילוג לא מתוכנן על ארוחות, כמו לדוגמה בגלל לחץ, חוסר זמן או פשוט אילוצים חיצוניים, עלול כאמור לשבש את האיזון המטבולי ולגרום לעליות חדות ולא יציבות ברמות הסוכר, בעיקר בקרב אנשים עם נטייה לסוכרת או עמידות לאינסולין. מחקרים נוספים הראו כי דילוג קבוע על ארוחת בוקר מגביר את הסיכון לפתח טרום-סוכרת וסוכרת מסוג 2. לדוגמה, מחקר מ-2020 מצא גם שאנשים עם סוכרת מסוג 2 שמדלגים על ארוחת הבוקר סובלים מחוסר איזון משמעותי יותר ברמות הסוכר לאורך היום.

גם דילוג על ארוחת צוהריים או ערב יכול להשפיע לרעה על רמות הסוכר בדם, אך לפי המחקרים שנערכו בנושא, ההשפעה של דילוג על ארוחת בוקר היא הדרמטית ביותר. מומחים מעריכים שזה ככל הנראה קורה בגלל ההשפעה של הארוחה הראשונה ביום על ויסות התיאבון, חילוף החומרים והמערכת ההורמונלית.

בנוסף, מחקרים מצאו שצריכת מזון בשעות הערב המאוחרות ובלילה, כולל נשנושים מול הטלוויזיה, קשורה לרמות סוכר גבוהות יותר בדם ולסיכון מוגבר לסוכרת. לכן גם השעה שבה אתם אוכלים היא חשובה ולא רק אם ומתי אתם אוכלים.

בעיות בוויסות עלולות יכולות להוביל לשורה ארוכה של סיבוכים שמשפיעים מאוד על הבריאות ועל המצב המנטלי. סימנים שכדאי לשים לב אליהם כוללים רעידות, חולשה, דופק מהיר, הזעה קרה או מוגברת, רעב בלתי נשלט, עצבנות, חרדה, בלבול, כאב ראש, סחרחורת, ראייה מטושטשת ועייפות כרונית. אם אתם חווים תסמינים כאלו או חושדים שיש לכם בעיות בוויסות הסוכר, חשוב לפנות לייעוץ רפואי בהקדם.

וכדי להימנע מחוסר איזון ברמות הסוכר, כדאי להקפיד על כמה כללים די פשוטים. קודם כל, תתחילו את היום עם ארוחת בוקר עשירה בחלבון ובסיבים. השילוב הזה מאט את העיכול ועוזר לשמור על יציבות של הסוכר בדם. כדאי גם להקפיד על דפוס אכילה יומי קבוע ותחום בזמן. מחקרים מציעים שחלון אכילה של פחות מ-12 שעות ביום הוא הטוב ביותר לשמירה על הבריאות בכל ההיבטים, כולל בוויסות הסוכר.