הם לא נראים לעין, אבל מחייבים התארגנות שלמה: חיידקים עמידים שנרכשים דווקא במהלך אשפוז מחייבים בידודים, נהלים קפדניים וצוותים מיומנים. ד"ר מירב מור, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, ומנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז שניידר, מסבירה איך שומרים על הילדים ומה כדאי לדעת כשאתם באים לבקר.
כשנכנסים לבית חולים, ובמיוחד לבית חולים לילדים, רובנו חושבים על טיפול, בדיקות, רופאים, אשפוז. אבל יש מערכת נוספת, בלתי נראית לרוב המבקרים, שפועלת בלי הפסקה כדי לשמור על מי שכבר הגיעו לכאן- מערכת שמונעת את מה שעלול לקרות, עוד לפני שזה מתחיל.
חיידקים עמידים מהווים אתגר עולמי וגם בישראל. במרכז שניידר פועלת יחידה ייעודית למניעת זיהומים, שמזהה, עוקבת, מבודדת ובעיקר מגנה. איך זה נראה בפועל? לפעמים מדובר בהחלטות של רגע שלא רואים מהמסדרון.
לפעמים צריך גם בידוד
הורים רבים תוהים מדוע מכניסים את הילדים שלהם לבידוד במידת הצורך, בעיקר כשאין סימנים למחלה. לעיתים, הם מתבקשים להיכנס לחדר נפרד, כשהצוות נכנס עם חלוק וכפפות, אף שבמבט ראשון הילד נראה בריא לחלוטין.
"חלק גדול מהבידודים שאנחנו עושים בבית החולים לא נובע ממחלה מדבקת, אלא מנשאות של חיידק עמיד", מסבירה ד"ר מור. הילד עצמו יכול להיות בריא לגמרי, אבל עלול להעביר את החיידק הלאה לילד אחר שמערכת החיסון שלו חלשה. הבידוד הוא אמצעי הגנה, לא עונש".
המשמעות בפועל- בידוד בחדר נפרד, ציוד מגן לצוות, הקפדה קפדנית על שטיפת ידיים ומגבלות ביקור מסוימות. כל אלו נועדו לצמצם למינימום את האפשרות של העברת חיידקים עמידים בין מטופלים.
הכירו את החיידקים. ולא כולם מסוכנים באותה מידה
בתוך בתי החולים, יש חיידקים שמצליחים "לשרוד" גם מול אנטיביוטיקות חזקות. לא כולם מסוכנים באותה מידה אבל כולם מחייבים התייחסות רצינית. להלן מספר דוגמאות:
MRSA
חיידק עמיד ממשפחת הסטפילוקוקוס - נמצא בעיקר בפצעים ובעור. לעיתים נשאות שקטה, אך מחייבת בידוד מניעתי.
ESBL
חיידקי מעיים (כמו אי-קולי) שמפרקים אנטיביוטיקות מסוימות. עלולים לגרום לזיהומים בדרכי השתן, הדם או מערכת העיכול.
CRE
חיידקים עמידים מאוד - גם לאנטיביוטיקות חזקות מסוג קרבפנמים. לרוב נמצאים בחולים עם אשפוזים ממושכים או טיפול חודרני.
Acinetobacter עמיד
חיידק סביבתי שמופיע לעיתים במשטחים וציוד. עלול לעבור בין חולים בבתי חולים צפופים, במיוחד כשמדובר בילדים מונשמים או פגיעים.
שגרת מניעת הזיהומים בבית החולים מתבססת על מערכות ניטור חכמות, שמצליבות נתוני מעבדה, התרעות קליניות ומעקב אחרי חיידקים עמידים. הצוות מקבל עדכונים מיידיים, מחליט על צעדים כמו בידוד, טיפול ממוקד או הסברה לצוותים, לעיתים עוד לפני הופעת תסמינים.
"אבל לצד הטכנולוגיה, מדגישה הד"ר, יש גם שיקול דעת: אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו, מתוך ניסיון קליני, אחריות מקצועית והבנה עמוקה של הסיכון והאיזון".