יש לה טעם דומיננטי, ניחוח חזק, ורבים מתאהבים בה כבר בביס הראשון - אבל אחרים לא סובלים אותה בכלל. הכירו את הכוסברה: עשב תיבול שנמצא כמעט בכל מטבח מזרחי, עם ערכים תזונתיים מרשימים והשפעות בריאותיות מעניינות.
כיועצת מדעית של מועצת הצמחים, בואו נבחן את היתרונות של הירק הזה ונשווה לעלים אחרים:
נוגדי חמצון בכוסברה
לעלים של כוסברה יש תכולה משמעותית של נוגדי חמצון טבעיים - כמו קוארצטין (quercetin), טאנינים, חומצה קפאית, פוליפנולים, ותרכובות נוספות שמסייעות לגוף להילחם בנזקי חמצון, להפחית דלקת, ואף להגן על תאי הכבד.
מחקר שפורסם ב־Journal of Food Science הראה שתמציות כוסברה הדגימו פעילות נוגדת חמצון חזקה בתנאי מעבדה, והשפעה מגנה על תאים מפני התפתחות של סרטן, מחלות לב והזדקנות מוקדמת.
בנוסף לכך, מחקרים נוספים הדגימו השפעה חיובית של רכיבים בכוסברה על רמות סוכר, כולסטרול ולחץ דם - השפעות שנובעות בחלקן מהפוטנציאל נוגד החמצון שלה.
כמובן שכדי להגיע להשפעות רפואיות צריך מינונים מרוכזים יותר מתפריט יומי רגיל, אבל גם כף-שתיים ביום - כחלק מהרגלי תזונה מגוונים - תורמות לגוף.
בהשוואה לפטרוזיליה
כמו הפטרוזיליה, גם כוסברה מכילה ברזל, ויטמין C, סידן, חומצה פולית ונוגדי חמצון - אבל בכמויות מעט שונות.
בהשוואה לפטרוזיליה, כוסברה מכילה:
• פחות ברזל (בערך שליש מהכמות שבפטרוזיליה)
• יותר ויטמין C ל־100 גרם, מה שעשוי לעזור לספיגת הברזל שכן יש בה
• פחות סידן, פחות ויטמין K, וערכים כלליים מעט נמוכים יותר
מצד שני - כיוון שאנחנו לא אוכלים 100 גרם כוסברה, אלא כף או שתיים - זה הבדל זניח מבחינת תרומה יומית.
חשוב להבדיל גם בין כוסבה לירקות עליים אחרים - בכוסברה אין כמויות גבוהות של אוקסלטים או פיטאטים כמו שיש בתרד, ולכן היא לא נחשבת כמעכבת ספיגת ברזל או סידן בצורה משמעותית. זה יתרון קטן למי שיש לו חוסרים או סופג פחות טוב.
למה חלק לא סובלים את הטעם?
תופעה ידועה ומרתקת: חלק מהאנשים מרגישים שטעם הכוסברה מזכיר להם סבון, או פשוט דוחה אותם. הסיבה נעוצה בגנטיקה: ישנו גן בשם OR6A2 שקובע רגישות לרכיב בשם אלדהיד שנמצא בכוסברה. אצל מי שיש את הגן הזה - האלדהיד מזוהה באופן דומה לכימיקלים שנמצאים בסבון, וזה פשוט מגעיל אותם.
לפי הערכות, 10-20% מהאוכלוסייה רגישים לטעם הזה, ובחלק מהעמים (כמו במערב אירופה) זה נפוץ יותר מאשר באסיה.
ולמרות זאת, כוסברה היא חלק בלתי נפרד ממטבחים רבים: המטבח ההודי - כמעט בכל קארי, צ'אטני ומוקפץ, המטבח המקסיקני - בסלסה, גוואקמולה וטאקו, המטבח התאילנדי והווייטנאמי - במרקים (פו), רטבים ותבשילים.
בעוד שכוסברה היא הסמל של מטבחים עם תבלון חזק וריחות מודגשים, בפטרוזיליה משתמשים יותר במטבחים אשכנזיים וים-תיכוניים.
לפי שיחה עם דודו פיניה, מגדל כוסברה ותיק בישראל, בתכנית הרדיו שלי, אפשר לשים לב לעובדה שיותר כוסברה נמכרת דווקא באזורי דרום הארץ! (מבחינתי זה אומר שהאוכל בדרום יותר טעים).
האם כדאי לקנות כוסברה אורגנית?
שאלה שעלתה בתכנית הרדיו על ידי מאזין מודאג - האם עדיף גידול אורגני: באורגני משתמשים במי השקיה נקיים יותר, לא משתמשים בחומרי הדברה סינתטיים, ולכן מפחית סיכון לשאריות רעילות.
מה לגבי שטיפה? שטיפה יסודית עוזרת להפחית חיידקים ולכלוך, אך אינה מסירה שאריות תרופות או מתכות כבדות שנספגו בצמח דרך הקרקע או המים.
באופן כללי, אם צורכים את כל הירקות שאוכלים מחקלאות "רגילה", המעבר לכוסברה אורגנית לא תעשה הבדל בריאותי משמעותי כלשהו, סך הכל יש לזכור שמדובר בצמח תבלין שמשתמשים בו בכמויות קטנות.
טיפ בונוס של חנה המחותנת שלי: אפשר לשטוף היטב את הכוסברה, לייבש טוב, להפריד את הגבעולים והחלקים שלא רוצים לאכול, ולהקפיא כוסברה קצוצה בשקית - להשתמש בה אחר כך בתבשילים.
לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן