אחד התחומים שהשפיעו עלינו בעקבות המלחמה הוא תחום הזיכרון. לחץ ומתח משפיעים לרעה על התפקוד הקוגניטיבי ועל תפקוד הזיכרון שלנו ובזמן מלחמה קשה להיות מרוכזים, לקלוט ולאחסן מידע חדש. הקושי הזה קיים בחיי היומיום, והוא מקבל ביטוי חזק יותר כאשר אנחנו נמצאים בסביבה עם הרבה אי וודאות, לחץ ומתח. המלחמה - שהיא אירוע שיש בו הרבה סטרס - משפיעה באופן ישיר על התפקוד הקוגניטיבי ובעיקר על האוכלוסייה המבוגרת יותר שאצלה יש שינוי טבעי בתפקוד הזיכרון.
במהלך אירועים טראומתיים כמו מלחמה, אנשים מוצפים ברגשות מה שעלול לפגוע להם בזיכרון היומיומי בטווח הקצר. כאשר ישנה חשיפה רבה לסיפורי טראומה כמו חטופים או נפילת חיילים, זה עלול לפגוע ביכולת לזכור דברים בסיסיים ופעולות שגרתיות, היות וקיימת הצפה רגשית. פעולות פשוטות כמו פגישה שנקבעה או משימה יומיומית שרצינו לבצע, עלולות 'לברוח' לנו מהזיכרון ולהישכח בגלל ההצפה הרגשית שחווינו עם החשיפה לאירועי המלחמה.
אירועי המלחמה מביאים ללחץ חריג באירועים האובייקטיבים, וגורמים לנו להיות יותר מתוחים ופחות מרוכזים בעבודה ובכלל, לישון ולאוכל פחות טוב, וזה משפיע על שגרת החיים. מי שחווה באופן אישי טראומה כדוגמת משפחות מהעוטף, ירגישו עוד יותר את השפעת האירועים על תפקוד הזיכרון שלהם בשגרה. האירועים הקשים במציאות מובילים לרגישות והפרעה למהלך התקין של השינה שלנו, לעומת אכילה ואורח חיים בריא שמטפחים את הזיכרון.
במסגרת עבודתי אני מעבירה סדנאות לשיפור הזיכרון. מדובר במפגשים שנועדו ללמד אודות הזיכרון, לחזק אותו ולסגל אורח חיים פעיל שתורם לבריאות הנפש והתפקוד השכלי, כולל תרגול גוף ונפש להגברת הרוגע והשלווה.
הסדנאות עוסקות בשינויים נורמליים בזיכרון, כיצד ניתן לסגל אורח חיים בריא כדי לצמצם את השינויים הללו ולהתמודד טוב יותר עימם, וגם איך לאמץ טכניקות כדי לזכור יותר טוב שמות, תאריכים תוכן של ספר או סרט או אפילו היכן הנחנו את החפצים שלנו. עוד עוסקות הסדנאות בהתמודדות עם ירידה בריכוז, חיזוק החיבור בין גוף ונפש, ודרכים לרוגע ושלווה שעוזרים נוכח המצב הביטחוני ותורמים לשיפור תפקוד הזיכרון.
איך משפרים את הזיכרון בבית?
על מנת לשפר את הזיכרון מומלץ לחשוב על סדר עדיפויות ולהחליט מה חשוב לנו לזכור. בשלב השני נאמץ שיטות יעילות לשיפור הריכוז ואחסון המידע. עלינו לעשות מאמץ אקטיבי על מנת שהמידע החשוב לנו יחלחל פנימה ולא ייעלם.
שימוש באסוציאציות ודמיון: גורם לאחסון טוב יותר של המידע ומסייע לנו לזכור שמות, תאריכים, מספרי טלפון ומנעד רחב של מילים. את השם איריס למשל, ניתן לזכור באמצעות אסוציאציה לשם של מישהי מפורסמת כדוגמת איריס חיים, או קישור לשם של פרח ידוע או לדמיין שדה של איריסים.
פעולה אחת עם מספר חושים: על מנת להגביר את הריכוז שיתרום לתפקוד טוב יותר של הזיכרון מומלץ לבצע פעולה אחת בלבד תוך כדי שימוש במספר חושים. למשל, אם נרצה לזכור האם כיבינו את הגז בבית, נגיד בקול - כיביתי את הגז, נסתכל שהגז מכובה ולאחר מכן נזיז את הסיר שהיה על הגז למקום אחר. כך נגביר את המודעות לפעולה שביצענו ולזיכרון.
עזרים חיצונים: שימוש ברשימות, פתקים ויומנים. בנוסף, מומלץ להניח חפצים במקומות קבועים ולהיעזר בעזרים שימושים כגון מחסנית לתרופות. כמו כן שימוש במצלמה ובהקלטת קול שבטלפון חכם ייסעו לנו לזכור דברים ומקומות.
שימוש בראשי תיבות: ראשי תיבות מסייעים לזכור דברים שונים כגון שמות, סדר פעולות וידע כללי. לדוגמא תהליך הזיכרון הוא רא"ש: רכישה, אחסון, שליפה.
חזרתיות: לשנן ולחזור שוב ושוב על מידע ושמות חדשים עם רווח בין השימוש בחזרתיות. כלומר, לא לחזור על משהו מספר פעמים באותו רגע אלא לתת מרווח של זמן בין חזרה אחת לשנייה.
איריס קליינמן-העצני היא פסיכולוגית קלינית במאוחדת מחוז ירושלים