סובלים משעורה חוזרת ויובש בעין? מומחה מסביר מה לעשות

גירוי בעיניים, נפיחות באיזור העפעף, תחושת גוף זר או אפילו כאבים - תסמינים כאלו עלולים להעיד על שלל תופעות שכיחות אך מטרידות: כלזיון, שעורה, בלפריטיס, ואף חסימת בלוטת שומן או טפיל בשם דמודקס. לפני כמה ימים שיתפה מלכתה היופי לשעבר, רוית אסף, ברשתות החברתיות כי אובחנה כסובלת מנגיעות בטפיל דמודקס, תופעה שכיחה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, אשר עלולה לגרום לאי נוחות משמעותית ולפגיעה באיכות החיים.

פרופ' ישראל קרמר, רופא עיניים בכיר, מומחה ניתוחי רפרקציה וקטרקט בקבוצת ד"ר לוינגר - ניתוחי עיניים מקבוצת דנאל עושה סדר ומסביר מה ההבדל בין המצבים הנפוצים, מה גורם להם — וכיצד ניתן לטפל בהם ביעילות.

בתוך העפעפיים שלנו מצויות בלוטות שומן זעירות הקרויות בלוטות מייבומיאן. הן אחראיות על הפרשת שכבת שומן המגינה על הקרנית ומונעת אידוי דמעות. כשהבלוטות נסתמות, נגרם יובש בעיניים ולעיתים אף נוצרת תגובה דלקתית שגורמת לנפיחות, אודם ולחץ בעפעף.

החסימה יכולה להיות חלק ממכלול תופעות הקרויות M.G.D - Meibomian Gland Dysfunction תסמונת שכיחה במיוחד בקרב נשים מעל גיל 40, הסובלות מתנודות הורמונליות או שימוש ממושך באיפור. הטיפול כולל ניקוי יומיומי של העפעפיים עם מגבונים, קומפרסים חמים, ולעיתים אף טיפול במכשור רפואי ייעודי לפתיחת הבלוטות.

כלזיון (chalazion) נגרם כתוצאה מסתימה ממושכת של בלוטת מייבומיאן. הנוזל השומני שאינו יכול להתנקז החוצה מצטבר ויוצר גוש דלקתיי או ללא דלקת בדרך כלל, אך כזה שמפריע אסתטית ולעיתים אף לראייה. אם הכלזיון אינו חולף לאחר מספר שבועות עם טיפול שמרני, ניתן לשקול הזרקת סטרואידים מקומית או הסרה כירורגית פשוטה.

שעורה (Hordeolum) היא זיהום חיידקי חריף באחת מבלוטות השומן או הזקיקים שבעפעף. היא מופיעה כבליטה אדומה וכואבת שמלווה לעיתים במוגלה, תחושת צריבה ודמעת.

הטיפול כולל לרוב קומפרסים חמים מספר פעמים ביום, היגיינת עפעפיים קפדנית, ניגוב עם מגבוני עפעפיים ולעיתים אנטיביוטיקה מקומית או סיסטמית. רוב המקרים חולפים תוך שבוע ועד שבועיים.

בלפריטיס היא דלקת כרונית של שולי העפעפיים שיכולה להתלוות לכלזיון, לשעורה או להופיע בפני עצמה. הסימנים כוללים גירוי, אודם, קשקשת לאורך הריסים ותחושת יובש. בלפריטיס נובעת לרוב מחיידקים, אלרגיה או הפרעה בתפקוד בלוטות השומן. הניהול כולל טיפול יומיומי קבוע: ניקוי עם מגבונים רפואיים, שטיפות במים פושרים ולעיתים תוספי אומגה 3 להפחתת הדלקת, משחת אנטיביוטיקה בשילוב עם סטרואידים וקומפרסים חמים.

במקרה של רווית אסף, האבחנה הייתה דמודקס - טפיל מיקרוסקופי ממשפחת פרוקי-הרגליים (קרוב משפחה של עכבישים וקרציות), החי בזקיקי הריסים ובלוטות השומן של העפעפיים. שמו מגיע מיוונית, ופירושו "תולעת שמנה".

למרות שהוא חי על עורם של רוב האנשים ללא גרימת נזק, במצבים של שגשוג יתר (למשל על רקע חולשה חיסונית, שינויים הורמונליים או היגיינה לקויה), הוא עלול לגרום לדלקת כרונית, יובש, גרד, אודם בעפעפיים, ולעיתים אף להחמרה של בלפריטיס או כלזיון חוזר.

הטיפול כולל ניקוי יומיומי בעזרת מגבונים ייעודיים המכילים חומר אנטיספטי או שמן עץ התה, תכשירים נוגדי טפילים ולעיתים טיפול תרופתי לפי שיקול דעת רופא עיניים. נגיעות דמודקס היא תופעה נפוצה מאוד אך מאובחנת לעיתים באיחור, עקב הקושי באבחון הדורש תרבית ואבחון מיקרוסקופי. בכל מקרה של אי נוחות כרונית או הופעה חוזרת של דלקות, כדאי לשלול דמודקס כחלק מהבירור.

בכל מקרה שבו הנפיחות בעפעף לא חולפת תוך ימים ספורים, כשיש כאב חזק, אם הייתה התלקחות חוזרת של שעורה או כלזיון, או כשמופיעים סימנים כמו חום או מוגלה מרובה, יש לפנות לרופא עיניים לאבחנה מדויקת. אבחון נכון בשלב מוקדם יכול למנוע סיבוכים ולזרז את ההחלמה. כפי ששיתפה רוית אסף, לעיתים תופעה כזו עשויה להיות ממושכת ולדרוש טיפול מתמשך, אך עם ליווי רפואי נכון אפשר להחזיר את האיזון הבריאותי לעפעפיים ולעיניים.