קרוב ל-20% מהאוכלוסייה הישראלית - כלומר אחד מכל חמישה ישראלים - סובל ממה שמכונה "שלפוחית רגיזה". במספרים אמיתיים: מדובר בכמעט שני מיליון ישראלים, גברים ונשים כאחד, שמתמודדים עם תכיפות ודחיפות במתן שתן שמשפיעה על איכות החיים שלהם.
אז למה זה נראה כמו בעיה נדירה? התשובה פשוטה ומורכבת יחד: כי אנשים פשוט לא מדברים על זה.
הבעיה "הנעלמה" שמשפיעה על מיליונים
שלפוחית רגיזה מתאפיינת בצורך פתאומי ובלתי נשלט למתן שתן, ופעמים רבות מלווה בתכיפות במתן שתן ביום ובלילה. בחלק מהמקרים הדחיפות מסתיימת גם בבריחת שתן. מאחורי "הריצה לשירותים" יכולות להסתתר סיבות רבות: בעיות אורולוגיות כמו הגדלת ערמונית, בעיית ריצפת אגן, בעיה בתפקוד שלפוחית השתן, או תחלואה נלווית כמו השמנת יתר, עצירות כרונית, בעיות נוירולוגיות או שימוש בתרופות מסוימות.
ההשפעות יכולות להיות משמעותיות: יקיצה לילית מעל פעמיים קשורה בתחלואה רבה בשל פגיעה באיכות השינה, פגיעה בריכוז ובתפקוד הכללי, דיכאון, השמנה וסוכרת.
אז למה אנשים לא מדברים על זה ולא פונים לטיפול? ד"ר עדית דובי סובול, מומחית בכירורגיה אורולוגית ויו"ר החוג לאורולוגיה קהילתית בישראל, מסבירה: "זה נושא אינטימי, זה 'רק שתן', 'התרגלתי', זה הגיל, ממילא אין מה לעשות ועוד.
בלי לשים לב יחד עם ההתרגלות לחיים סביב השירותים מתפתחת התרגלות גם לאיכות החיים נמוכה: תחושת ערך עצמי יורדת, תפקוד בעבודה, שינה, זוגיות, פעילות גופנית וגם העלות הכלכלית של מוצרי ספיגה איננה מבוטלת. כולם מושפעים."
למרות ההשפעה המשמעותית על איכות החיים, רבים מהסובלים לא פונים לעזרה מהרופא המטפל - לעיתים מתוך מבוכה, ולעיתים מתוך מחשבה ש"זה פשוט חלק מהגיל".
הטיפולים שמשנים את המשחק
החדשות הטובות: הרפואה היום מציעה פתרונות משופרים שנותנים תקווה אמיתית. ד"ר דובי סובול מדגישה: "כיום קיימות תרופות וטיפולים ממוקדים לטיפול בהפרעות במתן שתן, עם פרופיל בטיחות משופר ופחות תופעות לוואי ממה שדמיינו בעבר. כמובן, כמו בכל טיפול, אפשר להיתקל בתופעות לוואי, אבל לרוב הן קלות, זמניות, ובמקרים רבים אפשר למצוא חלופה אחרת שמתאימה טוב יותר."
מה שחשוב לזכור: "מה שעבד או לא עבד למישהו אחר, לא בהכרח ישפיע עליכם באותו האופן. כל אדם מגיב אחרת לתרופות, ולכן לא כדאי לפסול טיפול מראש על סמך חוויות של אחרים. האורולוג אמור לערוך תשאול נכון, לקבל אנמנזה מפורטת, ולהתאים לכם את הבירור והטיפול הנכון, בין אם הוא התנהגותי, תרופתי או משולב."
שינוי תפיסה: מ"חלק מהגיל" לטיפול אמיתי
אחת ההתפתחויות החשובות בתחום היא שינוי התפיסה הרפואית. ד"ר דובי סובול מסבירה את הגישה החדשה: "הרפואה לא רק מאריכה חיים, אלא צריכה גם לשפר את איכות החיים. ה'אני מאמין' שלי היא שמטרת הרפואה היא איננה רק לזהות מחלות מסכנות חיים אלא גם לדאוג לאיכות חיים של המטופל."
התפיסה החדשה גם מפריכה מיתוסים נפוצים. למשל, בניגוד להמלצות השכיחות, הפחתת השתיה בערב אינה תמיד הפתרון: "לא כל התרוקנות לילית נובעת משתייה מיותרת. אם אתם קמים לעיתים תכופות בלילה - זה סימן לפנות לרופא על מנת לערוך בירור מקיף."
גם לגבי קפה המצב מורכב יותר: "הפחתת קפאין מורידה תכיפות במתן שתן אך אינה מורידה דחיפות או בריחת שתן. כדאי להפחית את צריכת הקפאין בהדרגה, להתבונן בתגובה האישית ולגלות מה באמת מתאים לכם."
המסר הברור לשני מיליון ישראלים
בשורה התחתונה, המסר של ד"ר דובי סובול ברור: "זו לא בושה, זו בעיה רפואית. זה עניין של איכות חיים. זה לא 'מצב טבעי' שאין מה לעשות, אלא מצב שפעמים רבות ניתן לטפל בו. זה לא משהו שצריך לחיות איתו, זה משהו שאפשר לשפר. החיים מספיק קשים גם בלי הפרעות במתן שתן."
המסר לאותם כמעט שני מיליון ישראלים שמתמודדים עם הבעיה: "אם אתם קמים בלילה, מתכננים את היום סביב שירותים, או פשוט מרגישים שמשהו לא בסדר - אל תחכו. פנו לאורולוג."
אחד מכל חמישה ישראלים מתמודד עם זה. אתם לא לבד, ויש מה לעשות.