כמעט שנתיים שהציבור הישראלי חי במציאות מלחמה. מ-7 באוקטובר ועד ימי הלחימה האחרונים מול איראן, אזעקות, הרס, דיווחים קשים והמתח הבלתי פוסק הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. אלא שדווקא בעיצומה של תקופה עמוסת טריגרים נפשיים, סקר חדש מגלה עד כמה אנחנו לא ערוכים לזה - לא ברמה האישית, ולא ברמה הציבורית.
הסקר, שבוצע על ידי יפעת מחקרי מדיה עבור חברת סאיקי מדיקל, בחן את רמת המודעות הציבורית בישראל לפוסט טראומה. מהממצאים עולה כי כ־80 אחוז מהציבור אינם יודעים לזהות התקף פוסט טראומטי או להבין כיצד נכון להגיב כאשר אדם בסביבתם קורס נפשית. כל זאת, למרות שמעל 20 אחוז מהמשיבים דיווחו כי הם מכירים אדם שאובחן עם PTSD בקרבה ראשונה. בדרום הארץ הנתונים גבוהים עוד יותר - שישה מתוך עשרה העידו כי מכירים לפחות אדם אחד שמתמודד עם התסמונת.
בסקר גם נשאלו המשתתפים מהו לדעתם הטיפול היעיל ביותר, והקנאביס הרפואי זכה לאחוז התמיכה הגבוה ביותר. הנתון הזה מתחבר למהפכה שמובילה סאיקי מדיקל בתחום - עם משאף רפואי המבוסס על מינון מדויק של קנאביס, ללא עישון וללא תחושת "סטלה", שמאפשר למטופלים לחזור לתפקוד מלא ולשגרה.
מה עושים כשרואים אדם חווה התקף פוסט טראומטי?
"המספרים האלה צריכים להעיר אותנו," אומרת חגית קמין, מנכ"לית Syqe Air "אנחנו חיים באזעקת רקע מתמשכת, ועדיין מתייחסים לעזרה נפשית כאל מותרות. כמו שאימצנו אפליקציות חירום ואמצעי בטיחות, הגיע הזמן לפתרונות מד-טק שמנגישים 'עזרה-ראשונה פסיכולוגית' לכל אדם. הנתונים הקליניים שלנו מראים שמינון נמוך, מדויק והדיר של קנאביס רפואי דרך משאף ומחסנית Syqe Air משפר משמעותית את איכות השינה ואת איכות החיים - וכל זה עם תופעות לוואי מזעריות ביחס לשימוש בתפרחות. כשמחברים טכנולוגיה מבוססת-ראיות עם פרוטוקול הכשרה של צוות ליווי מקצועי של אחיות, אפשר להפוך חברה שחיה במצב Flight-or-Fight מתמיד לחברה שמחזירה לאזרחיה שליטה, התאוששות ועמידות לאורך זמן".
אל תוך הוואקום הזה נכנס ד"ר רועי און, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת אסיף לפוסט טראומה בבית החולים איכילוב. כמי שמלווה נפגעי טראומה באופן יומיומי, הוא מדגיש שחשוב להבין את ההבדל בין תגובה חרדתית טבעית למצב כרוני של פוסט טראומה. "חרדה היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. הרבה אנשים מרגישים דרוכים, חסרי מנוחה, חווים קשיי שינה או דפיקות לב - זה טבעי לגמרי. רק כשהתסמינים נמשכים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד היומיומי אנחנו כבר מדברים על מצב שדורש טיפול."
פוסט טראומה, מסביר און, עשויה להתבטא בדרכים שונות: פלאשבקים, חלומות קשים, רגישות לרעש, ירידה ביוזמה ובהנאה, קושי להתרכז, פגיעה במערכות יחסים ולעיתים גם תחושות של אשמה או בושה. "זה לא רק קושי רגשי. זה מצב שמפרק את היכולת לחיות חיים מלאים. אדם יכול להיראות מתפקד כלפי חוץ, אבל מבפנים הוא קורס."
ומה עושים כשרואים אדם חווה התקף פוסט טראומטי? ד"ר און ממליץ להתחיל בהפחתת הבהלה, ולדבר אל האדם ברוגע. "השלב הראשון הוא לנרמל את מה שהוא עובר. פשוט להגיד - זה בסדר שאתה מרגיש ככה. זו תגובה טבעית למה שעברת. ברגע שהוא שומע את זה, חלק מהלחץ יורד כי הוא מבין שהוא לא משתגע."
לאחר מכן, חשוב לעזור לו להתעגן במציאות. "אפשר לומר - אתה איתי עכשיו, אנחנו ברחוב הזה והזה, אתה בטוח. ההבנה שהוא לא נמצא בסכנה פיזית מיידית יכולה להרגיע את המערכת."
השלב הבא הוא הפעלה של החושים. "תבקשו ממנו לספור שלושה דברים שהוא רואה, שלושה דברים שהוא שומע ושלושה דברים שהוא מרגיש במגע. זה נשמע פשוט, אבל זה עוזר להחזיר תחושת שליטה ולנתק מהזיכרון החודרני."
ד"ר און מדגיש שגם אם אינכם אנשי מקצוע, תוכלו בעזרת הכלים האלו למנוע הידרדרות ואף לאפשר לאדם שמולכם לצלוח את רגע השיא של ההתקף. ובעיקר - לא להתעלם. כי לפעמים, נוכחות רגועה של אדם שמבין מה קורה יכולה לעשות את כל ההבדל.