שוברים מיתוס: זו הסיבה שאתם קמים כמה פעמים בלילה להשתין

האם עצרתם פעם לחשוב כמה פעמים ביום אתם ניגשים לשירותים כדי להטיל שתן? מרבית האנשים עושים זאת בין 5 ל-7 פעמים ביום, אבל יש אנשים שסובלים מתכיפות ומנהלים את חייהם סביב השירותים הקרובים - מה שמפריע לסדר היום ופוגע באיכות החיים.

מתן שתן תכוף הוא לא תופעה אחת שיש לה פתרון אחד. מאחורי "הריצה לשירותים" יכולות להסתתר לא מעט סיבות: ישנן בעיות אורולוגיות כמו הגדלת ערמונית, או חסימה אחרת בדרכי שתן, בעיית ריצפת אגן המתחילה בילדות ונגררת לבגרות בהיעדר טיפול, בעיה בתפקוד שלפוחית השתן, או דלקת בדרכי שתן. בנוסף קיימת לא מעט תחלואה נלווית שיכולה לגרום לתכיפות כמו: השמנת יתר, עצירות כרונית, בעיות נוירולוגיות, הפרעות פסיכיאטריות וסטרס, בעיות עמוד שידרה שימוש בתרופות מסוימות עלולים להיות חלק מהתמונה. אבל אחת הסיבות השכיחות ביותר, שאחראית לסבל של קרוב ל־20% מהאוכלוסייה היא 'שלפוחית רגיזה', בשמה הלא-מקצועי. כמעט כל אדם חמישי, נשים וגברים כאחד, עלול לסבול מהתסמונת הזו, ששכיחותה עולה עם הגיל אך בהחלט לא פוסחת גם על צעירים.

שלפוחית רגיזה (OAB-Overactive Bladder) מתאפיינת בצורך פתאומי ובלתי נשלט למתן שתן, ופעמים רבות מלווה בתכיפות במתן שתן ביום ובלילה. בחלק מהמקרים הדחיפות מסתיימת גם בבריחת שתן.

בהיעדר סיבה אחרת לתלונות כמו דלקת או זיהום, הפרעות אלו יכולות לנבוע מפעילות לא רצונית של שריר השלפוחית, שיכולה להופיע גם כשהיא כמעט ריקה. ההשפעות יכולות להיות משמעותיות: למשל, יקיצה לילית - מעל פעמיים, אשר על פי מחקרים קשורה בתחלואה רבה בשל פגיעה באיכות השינה, לרבות פגיעה בריכוז ובתפקוד הכללי, דיכאון, השמנה וסוכרת. למרות ההשפעה המשמעותית על איכות החיים, רבים מהסובלים מהתסמונת לא פונים לעזרה מהרופא המטפל - לעיתים מתוך מבוכה, ולעיתים מתוך מחשבה ש"זה פשוט חלק מהגיל". אז למה לא מדברים על זה? כי זה נושא אינטימי, כי זה "רק שתן", כי "התרגלתי", או כי מישהו אמר שזה יעבור. אך בינתיים איכות החיים נפגעת: עבודה, שינה, זוגיות, פעילות גופנית. כולם מושפעים.

עם השנים התגבשו לא מעט מיתוסים ועצות עממיות שנשמעות אולי הגיוניות, אבל רחוקות מלעמוד במבחן המדע, ובעיקר, לא עוזרות למי שסובלים באמת. לרגל שבוע המודעות העולמית למצבים רפואיים הקשורים לשליטה על הצרכים הבסיסיים הללו, פועלים ארגונים רפואיים, עמותות חולים וגופים בינלאומיים כדי לשים את הנושא החשוב הזה על סדר היום הציבורי. לרגל האירוע, ד"ר עדית דובי סובול, מומחית בכירורגיה אורולוגית ויו"ר החוג לאורולוגיה קהילתית בישראל, מסייעת לעשות סדר: להפריך מיתוסים נפוצים, להצביע על עצות שלא באמת עובדות ולהציג את העובדות כפי שהן.

אחת ההמלצות השכיחות כשמדברים על בעיות מתן שתן בלילה. אך כפי שצוין להלן יקציה לילית יכולה לנסוע פעמים רבות גם מתחלואה נלווית רבה או מבעיה אורולוגית. הפחתת השתיה ובמיוחד הפחתת צריכת קפאין עשויה לעזור מעט, אך לרב היא איננה כל הסיפור. היות ותכיפות ודחיפות במתן שתן הן רק לעיתים רחוקות נובעות משתיה מוגזמת, זה אינו הפתרון האופטימלי.

לסיכום: לא כל התרוקנות לילית נובעת משתייה מיותרת. אם אתם קמים לעיתים תכופות בלילה - זה סימן לפנות לרופא על מנת לעורך בירור מקיף.

זו תפיסה נפוצה, אבל המציאות מעט יותר מורכבת. גם כי קפה זה כיף! ואנחנו רוצים להינות בחיים. על פי הקווים המנחים אכן הפחתת קפאין מורידה תכיפות במתן שתן אך אינה מורידה דחיפות או בריחת שתן. קפאין הוא חומר משתן ויכול להחמיר תסמינים אצל חלק מהאנשים עם שלפוחית רגיזה. אולם ראשית יש לברר את סוג הקפה, תדירות השתיה , צריכת משקאות אחרים והרגלי תזונה אחרים.

לסיכום: כדאי להפחית את צריכת הקפאין בהדרגה, להתבונן בתגובה האישית ולגלות מה באמת מתאים לכם, כדי לשמור על שגרה בריאה ונעימה.

זה אולי נשמע הגיוני, אבל בפועל לא ממש מדויק. תבלינים חריפים עלולים לגרות את רירית מערכת השתן אצל חלק מהאנשים, אבל אין הוכחה שיש לכך השפעה. גם שתייה חריפה עלולה להשפיע, אך ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם. לכן אין צורך לוותר מראש על מאכלים אהובים, ובטח לא על אבטיח. למרות השם שיצא לו, אין הוכחה שהוא מחמיר שלפוחית רגיזה. הוא עשיר בנוזלים, אבל אם לא שמתם לב לקשר ישיר בינו לבין התסמינים - אין שום סיבה להיפרד ממנו גם באמצע אוגוסט.

לסיכום: במקום לוותר על כל מה שטעים, עדיף להקשיב לגוף. אם אתם חושדים שיש קשר בין תזונה לתסמינים, נסו לנהל יומן אכילה קצר והתייעצו עם רופא המשפחה שלכם.

הרעיון לשלב תוספי תזונה וצמחי מרפא נשמע אטרקטיבי ונעים - אך לרב המרכיבים אין הוכחה לכך שהם משפרים הפרעות במתן שתן . לדוגמה בלשפוחית השתן מכילה קולטנים לויטמין D ולוטימין B12 אך לא הוכח שתוספת שלהם במבוגרים מפחיתה תסמינים. שינוי אורח חיים ותזונה ים תיכונית יכולה לעזור לתחלואה נלווית אך לא הוכח בהקשר של מערכת השתן. אפשר לשלב אותם כחלק מתכנית טיפולית, אבל לא לפני איבחון ולא במקום טיפול רפואי מוכח ומבוסס.

לסיכום: רק הרופא המטפל שלכם יכול לאבחן את הגורמים המדויקים לתסמינים, לשלול מצבים אחרים כמו זיהום, דלקת או סוכרת, ולהתאים לכם טיפול נכון וממוקד.

פעמים רבות מטופלים נכנסים למרפאה ומכריזים שיש להם דלקת כל הזמן. דלקת אינה גורמת להפרעות כרוניות במתן שתן והיא באופיה מופיעה וחולפת גם אם לזמן קצר יחסית. פעמים רבות מטופלים מקבלים אנטיביוטיקה באבחנה שגויה של דלקת, מה שלא עוזר אלא מעלה את רמות העמידות של החיידקים לאנטיבוטקיה ולכן גוזר על כולנו להתמודד עם אוכלוסיית חיידיקם עמידה לטיפול, תופעה עולמית בעיתית ומסוכנת. אם אין תסמינים של זיהום - חום, צריבה במתן שתן או ממצאים חריגים בבדיקת שתן, סביר להניח שמדובר בתסמונת כרונית שדורשת גישה טיפולית שונה לגמרי.

לסיכום: במקרים כאלה, טיפול אנטיביוטי לא רק שלא יעזור - הוא עלול להכביד ולפגוע. לכן חשוב להיבדק ולקבל אבחון מדויק לפני שמתחילים טיפול.

זו טענה נפוצה, אבל היום המציאות שונה ומעודכנת. כיום קיימות תרופות חדשות וממוקדות לטיפול בהפרעות במתן שתן , עם פרופיל בטיחות משופר ופחות תופעות לוואי ממה שדמיינו בעבר. כמובן, כמו בכל טיפול, אפשר להיתקל בתופעות לוואי, אבל לרוב הן קלות, זמניות, ובמקרים רבים אפשר למצוא חלופה אחרת שמתאימה לכם טוב יותר. ובנוסף: גם אם בכל זאת מופיעות תופעות לוואי, תמיד אפשר להתאים את הטיפול - לשנות מינון, להחליף תרופה או לשלב עם טיפולים נוספים.
לסיכום: מה שעבד או לא עבד למישהו אחר, לא בהכרח ישפיע עליכם באותו האופן. כל אדם מגיב אחרת לתרופות, ולכן לא כדאי לפסול טיפול מראש על סמך חוויות של אחרים. האורולוג אמור לערוך תשאול נכון , אנמנזה מפורטת , והתאים לכם את הבירור והטיפול הנכון, בין אם הוא התנהגותי, תרופתי או משולב.

בשורה התחתונה, אומרת ד"ר סובול: "זו לא בושה, זו בעיה רפואית. זה עניין של איכות חיים . ה"אני מאמין" שלי היא מטרת הרפואה היא איננה רק לזהות מחלות מסכנות חיים אלא גם לדאוג לאיכות חיים של המטופל.

זה לא 'מצב טבעי' שאין מה לעשות, אלא מצב שפעמים רבות ניתן לטפל בו. זה לא משהו שצריך לחיות איתו, זה משהו שאפשר לשפר. החיים מספיק קשים גם בלי הפרעות במתן שתן. והצעד הראשון הוא לא לחפש עוד תרופת סבתא או לשנות הרגלים על בסיס שמועות. אם אתם קמים בלילה, מתכננים את היום סביב שירותים, או פשוט מרגישים שמשהו לא בסדר - אל תחכו. פנו לאורולוג".