"הראש לא היה פנוי לזה, והן היו כאן בשבילנו. הן היו כמו חמצן", מתארת יפה מלכה את הרגע שבו פגשה את צוות מיצוי הזכויות במלון בו שהתה כמפונה. יפה, שעברה ניתוח לימפומה ב-1 באוקטובר ונקלעה לתוך אירועי השבעה באוקטובר, מתארת בבירור את הקשר בין הלחץ הכלכלי לבין המצב הבריאותי: "הבלבול היה מאוד גדול, בכלל לא הבנו מה מגיע לנו".
הניידות למיצוי זכויות פעלו כמענה מיידי במלונות עבור המפונים במלחמת "חרבות ברזל" ופועלות גם כעת, נוכח המשך הלחימה ומבצע "עם כלביא" - במטרה להיות שם עבור אנשים שעולמם התהפך בין לילה זאת, כחלק מפעילות חירום של משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשיתוף ג'וינט־אשלים, קרן רש"י וארגון פתחון לב.
בתקופה הנוכחית, כשתושבים רבים מתמודדים עם פגיעות בבתים, עסקים שנסגרו, והשלכות כלכליות של המצב הביטחוני, הסיפור של יפה רלוונטי יותר מתמיד. הוא מדגיש הבנה פסיכולוגית בסיסית: אי-ודאות כלכלית היא אחד הגורמים המרכזיים ללחץ נפשי ולחרדה . חשוב לזכור: מיצוי זכויות אינו צורך שנולד רק בשעת חירום - אלא כלי חיוני בשגרה, שמאפשר לתושבים להתמודד עם אתגרים רפואיים, כלכליים ומשפחתיים - ולהיאחז מחדש בתחושת ביטחון, שליטה ויציבות.
מדוע הכסף משפיע על הנפש?
על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, ביטחון כלכלי מהווה חלק בלתי נפרד מצרכי הביטחון הבסיסיים - השכבה השנייה בפירמידה, מיד אחרי הצרכים הפיזיולוגיים. כשאדם לא יודע אם יש לו גישה למשאבים שמגיעים לו, או כשהוא מתקשה לנווט במערכת הבירוקרטית, נוצר מצב של חוסר ביטחון שמשפיע ישירות על הרווחה הנפשית.
המחקר מוכיח: דאגות כלכליות ואי-ודאות לגבי עתיד כלכלי קשורות לעלייה ברמות הלחץ, הפרעות שינה, חרדה ואף דיכאון. כשאדם מתמודד עם משבר בריאותי או נזק לרכוש, הדאגה הכלכלית יכולה להחמיר משמעותית את מצבו הנפשי.
"אנחנו רואות איך זה מעצים את תחושת התסכול והייאוש של אנשים שמגיעים אלינו ולא מצליחים למצות את הזכויות שמגיעות להם על פי חוק," מסבירה אורטל שלמה, מנהלת "עיר מקדמת זכויות" בראשון לציון. "הם מרגישים שהם לבד במערכה וזה משפיע הרבה פעמים על תחושת המסוגלות שלהם, על היכולת להתמודד עם משימות היום-יום. במיוחד בזמני מלחמה שהלחץ הרגשי גובר."
הבעיה הכרונית: אי-מיצוי זכויות בישראל
מחקרים מראים כי אוכלוסיות מוחלשות בישראל סובלות באופן שיטתי מתופעה של אי-מיצוי זכויות וחוסר נגישות לשירותים חברתיים. מדובר בתופעה חברתית בה הזכאים לקצבאות ולשירותים חברתיים אינם מממשים בפועל את זכאותם לקבל את הקצבה או השירות. במציאות הנוכחית לא מדובר רק בהם.
קשישים, אנשים עם מוגבלויות, משפחות חד-הוריות, משפחות עניות, אנשי מילואים, חיילים, צעירים במצבי משבר/סיכון, אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית הן רק חלק מהקבוצות הפגיעות שנתקלות בחסמים מרובים בנגישות להטבות, תמיכה כלכלית, סיוע רפואי או חברתי.
במצב הביטחוני הנוכחי, הבעיה מחריפה: תושבים שבתיהם נפגעו, עסקים שנסגרו, או אנשים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם - לרוב אינם מודעים לזכויות שמגיעות להם ומתקשים במימושן.
איך השתנה המצב מאז המלחמה?
"מאז תחילת המלחמה אנחנו רואות את השינוי בנושאי הפניות שמגיעות אלינו הממוקדות יותר בנושאים הבוערים כמו דיני עבודה, צרכנות, ביטוח לאומי ומיסוי," מתארת שרית ארוסי, מנהלת תחנת שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) בראשון לציון.
"אנשים בעמימות לגבי מקור ההכנסה שלהם, טיסות שבוטלו, חלקם נאלצו לעזוב את הבית בעקבות פגיעות טילים בעיר וחלק מהסיוע במיצוי הזכויות היה גם לפנות אותם לבתי מלון ולתת להם את המידע באשר לזכויות שלהם," היא מוסיפה.
הפתרון המערכתי: "עיר מקדמת זכויות"
"עיר מקדמת זכויות" מציעה מענה מערכתי לבעיה.
התכנית פועלת ב-31 רשויות מקומיות, ומהווה את אחד המערכים המקצועיים העוסקים בסיוע למיצוי זכויות לאזרחים, פרי יוזמה של משרד הרווחה והבטחון החברתי, קרן רש"י וג'וינט-אשלים, לצעד תחנות שי"ל בפריסה הארצית, מרכזי עוצמה ומיצוי זכויות כחלק אינהרנטי בעבודה של מחלקות רווחה ברשויות מקומיות. ניידות מיצוי הזכוית משמשת גם כמכפלת כח בזמנים בהם באופן פתאומי מספר הפניות גדל בהקפיו. ביכולת הניידות - הגעה לאוכלוסיה במצב משברי עם צרכים מוגדרים ודומים ויכולת לתת מענה מותאם למצב המפונים וצורכיהם במקום.
עיר מקדמת זכויות פועלת בשלושה מישורים:
• הנגשת המידע לתושבים: פרסום והנגשת מידע חשוב בצורה ברורה ופשוטה, כדי שהתושבים יבינו מה מגיע להם ואיך הם יכולים למצות את הזכויות שלהם.
• ברמה הקהילתית והעירונית: שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בעיר, יצירת חיבורים בין השירותים השונים ועבודה עם התושבים עצמם, לדוג' גיוס והכשרת מתנדבים ופעילים מקומיים שיפעלו כסוכני מיצוי זכויות והפעלת מרכז מיצוי זכויות עירוני שיהווה תחנה אחת שתרכז את כל העשייה הרלוונטית.
• ברמה הארצית והמערכתית: בניית מערכת נתונים שמתעדת ועוקבת אחר מפת מיצוי זכויות בעיר, הקמת שולחן עבודה משותף עירוני של מחלקות שונות ושולחנות עבודה של גופי מדינה על מנת להסיר חסמים ולעבוד בצורה מתואמת ואפקטיבית.
מרכזי מיצוי זכויות ושירותים שפועלים ב"עיר מקדמת זכויות" עובדים בסוג של one stop center - במטרה לאפשר לתושבים שצריכים סיוע וליווי במיצוי זכויות להגיע למקום אחד, לקבל בו מידע וליווי עד מימוש - בצורה פשוטה, נוחה ומרוכזת. במידת הצורך, המרכז מפנה גם לשירותים וגורמים נוספים, אבל ממשיך ללוות ולשמור על קשר עם התושב עד שהזכויות ימומשו בפועל.
התוכנית מופעלת בשטח על ידי צוות התוכנית, רכזים ורכזות שהוכשרו במיוחד בג'וינט־אשלים, ופועלים בשיתוף עם הרשויות המקומיות והמדינה.
הדוגמה המעשית: מרכז מיצוי הזכויות בשדרות
בראשון לציון, המרכז למיצוי זכויות פועל במינהל לשילוב חברתי ומספק דוגמה מעשית לאופן שבו התוכנית עובדת בפועל. "המרכז פועל במינהל לשילוב חברתי בעיריית ראשון לציון. אנחנו מעניקים ייעוץ אישי, דיסקרטי וללא עלות - גם פרונטלי וגם טלפוני," מסבירה אורטל שלמה.
"יש לנו צוות מתנדבים מקצועי של עורכי דין, רואי חשבון וסטודנטים למשפטים שמוכנים לסייע בהכוונה, מתן מידע מקצועי ועזרה במילוי טפסים. השירות שלנו פתוח לאורך כל ימות השנה, לא רק במצבי חירום, בנושאים כמו דיני עבודה, ביטוח לאומי, דיני משפחה, הוצאה לפועל ועוד."
התמיכה של הרשות המקומית מהווה חלק מרכזי בהצלחת המרכז. "העירייה מאמינה בזכות של כל תושב לחיות בכבוד וזה ניכר בפעילות היומיומית שלנו," מציינת ארוסי. "העירייה תומכת בנו באופן מלא - החל מהמיקום הפיזי, דרך גיוס משאבים ועד תמיכה שוטפת בצוות ובפעילות."
בשדרות, עם החזרת מרבית התושבים הביתה, נפתח בתחילת חודש מרץ מרכז פיזי מרשים למיצוי זכויות ושירותים. המרכז מספק מענים תחת קורת גג אחת בתחומים: ביטוח לאומי, הסדרת חובות, דיור ציבורי, זכויות עובדים, זכויות כלכליות, מענים לאנשים עם מוגבלות, מענים לאזרחים ותיקים, ייעוץ משפטי ועוד.
בתקופה קצרה של מספר חודשים המרכז כבר נותן מענים לאלפי פניות:
• 2,000 בקשות למענק נפגעי איבה הוגשו
• 100 בקשות לתשלום תגמול טיפול רפואי הוגשו
• 100 בקשות לנכות נפגעי איבה הוגשו
• 200 ערעורים למשרד התיירות הוגשו
• 200 פניות בנושאי זכויות עובדים טופלו
מתי כדאי לבדוק מה מגיע לכם?
"בכל שינוי משמעותי בחיים - כדאי לבדוק את הזכויות: כשמאבדים עבודה, בפרישה, בזמן היריון או לידה, בגירושים, כשיש משבר בריאותי או כלכלי, או כשיש שינוי במצב המשפחתי," מייעצת אורטל שלמה. "גם אם נדמה שאין מה לבדוק - שווה לברר ולא לחכות רק למצבי חירום. אפשר לפנות במשך כל השנה."
"עולם מיצוי הזכויות מלא בהמון מידע והרבה פעמים עצם הפניה למרכז עוזרת לעשות את הסדר הזה, ואנשים רואים שהתהליך פשוט יותר כשהם מקבלים ליווי," היא מוסיפה.
למה זה חשוב לכל תושב?
קיומה של רשת תמיכה סדורה והנגשתה לכלל האוכלוסייה, מאפשרת לכל אדם להתמודד עם אתגרים כלכליים, בריאותיים או חברתיים, ולפתח את הפוטנציאל האישי שלו. מיצוי הזכויות והשירותים תורם גם להעצמת היחיד והקהילה, ולבניית חוסן חברתי וכלכלי לטווח ארוך.
במיוחד בתקופה הנוכחית, כל אחד ואחת מאיתנו זכאים במידת מה או בעת מסוימת בחיינו לקצבאות או שירותים חברתיים. דווקא מי שלעיתים זקוקים לכך יותר מאחרים, אינם ממצים את מה שמגיע להם.
כפי שמסבירה שרית ארוסי: "זה חלק גדול מהסיוע של שי"ל ועיר מקדמת זכויות - להיות כתובת לאנשים ולתת את המידע וההכוונה כדי להחזיר את תחושת הביטחון."
בדקו מה מגיע לכם
אם אתם תושבים שנפגעו בתקופה האחרונה - בין אם הבית שלכם ניזוק, העסק נסגר, או שאתם מתמודדים עם קשיים כלכליים כתוצאה מהמצב - חשוב לדעת שיש זכויות שמגיעות לכם.
גם אם אתם לא בקטגוריה זו, כדאי לבדוק מעת לעת מה הזכויות שמגיעות לכם. הרבה פעמים יש מענקים, הטבות או שירותים שאנחנו לא מודעים אליהם.
מיצוי זכויות אינו שירות "נחמד שיהיה" - זה צורך בסיסי שמשפיע על הבריאות הנפשית ועל החוסן האישי והחברתי. כשאדם יודע שהוא מקבל את מה שמגיע לו, הוא יכול להתמקד בהחלמה, בהתפתחות ובתרומה לקהילה.
לסיכום: חוסן אמיתי מתחיל בביטחון כלכלי
המצב הביטחוני הנוכחי מוכיח משהו שמומחי הרווחה יודעים כבר שנים: ביטחון כלכלי הוא תנאי בסיסי לבריאות נפשית. כשאדם דואג איך הוא ישלם את החשבונות, איך הוא יתקן את הבית הפגוע, או איך הוא יקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו - הראש אינו פנוי לריפוי, להתפתחות או לתרומה.
מיצוי זכויות הוא חיוני לחברה הוגנת, זה מעשה צדק ולא צדקה, וזה מגיע לכולנו על פי חוק.