בעיצומה של מלחמה מול איראן, כששגרת החיים שוב נשברת, החרדה גוברת - לא רק אצל מבוגרים, אלא גם ובעיקר אצל הילדים ובני הנוער. בעוד ההורים שוקעים במסכי החדשות, הילדים מתמודדים עם מבול של מידע - לעיתים מבהיל ולעיתים שקרי - בעיקר בטיקטוק וברשתות החברתיות.
שוחחנו עם נירית צוק, חוקרת תרבות הילד והנוער, על מה שעובר על הדור הצעיר בימים האלה, ואיך אפשר לעזור להם להתמודד.
איך הילדים חווים את המלחמה?
"הילדים מבולבלים. הם שומעים שמדברים על מלחמה מול איראן, רואים את המטוסים בשמיים, שומעים אזעקות, ומקבלים שברי מידע מכל עבר - מהחדשות, מההורים, ובעיקר מהרשת. אחד הבנים שאל אותי השבוע: 'אז עכשיו תהיה מלחמת עולם? גם טילים כימיים? מה עם הכור בדימונה?'. אנחנו לפעמים לא מבינים כמה הפחד שלהם מוחשי. והבעיה היא שדווקא במצבים האלה - אנחנו שותקים, במקום לדבר איתם."
האם לדעתך הילדים חשופים למידע הזה בצורה נכונה?
"ממש לא. דווקא בגלל שהשיח סביבם כל כך רועש - הם לא באמת מצליחים להבין מה קורה. זה בליל של פחדים, שמועות, פייק ניוז, תמונות וסרטונים שרצים בטיקטוק. חלקם מתבדחים כי 'רצו שיבטלו את הבגרויות, אבל לא ככה', אחרים מעלים סרטונים עם אזעקות ומוזיקה מפחידה. חלק ממש בוכים או מדברים על כך שהם פשוט פוחדים. זו סביבה שמזינה חרדה וחוסר אונים."
ובבתי הספר - יש שיח מסודר על הנושא?
"זה משתנה. בסקר שערכתי בקרב הורים ומורים עלה שבחלק מהמסגרות מתקיימות שיחות בזום, אבל אין מדיניות אחידה. חלק מהצוותים בוחרים 'להגן' על הילדים ולא מדברים איתם על זה בכלל - ולצערי, זה מייצר אפקט הפוך. כשלא מדברים - הילד נותר לבד עם הדמיון שלו, עם תמונות קשות ועם שמועות. התוצאה: פחד גדול יותר."
אז מה את מציעה להורים לעשות בימים כאלה?
"ראשית - לדבר. לא להיבהל מהשאלות שלהם, לא להתחמק. לשבת איתם, לשאול מה הם ראו, מה הם שמעו, מה הם מבינים - ולתקן את מה שצריך. ילדים קולטים הכול, אבל לא תמיד מבינים נכון. לכן חשוב לשוחח בגובה העיניים, ולפי הגיל."
ומה לגבי הרשתות החברתיות? זה הרי המקום העיקרי בו הם ניזונים ממידע
"נכון. בני נוער היום כמעט לא צורכים חדשות בצורה מסודרת. הם רואים כותרות באפליקציות, סרטונים בטיקטוק, ומושפעים ממי שנראה להם 'אמין'. אבל לא תמיד מדובר במקורות אמיתיים. אני ממליצה ללמד אותם איך לבדוק מידע - האם הוא מופיע גם באתרים חדשותיים מוכרים? מי האדם שמדבר? מה האינטרס שלו? כדאי גם ללמד אותם לזהות סרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית או עברו עריכה מגמתית."
יש סימנים שהורים צריכים לשים לב אליהם?
"בוודאי. אם הילד מתחיל להסתגר, לא ישן בלילה, צופה שעות במסך, מתוח כל הזמן - אלו נורות אזהרה. זה הזמן להתקרב, לבדוק מה הוא רואה, לשוחח ולהרגיע. אפשר גם ללמד אותו טכניקות פשוטות להתמודדות עם לחץ - נשימות, דמיון מודרך. יש גם אפשרות להשתמש באפליקציית בקרת הורים בטיקטוק, שמאפשרת לסנן תכנים ולהגביל זמן מסך."
ובאופן אישי - מה הכי חשוב בעינייך, דווקא עכשיו?
"לזכור שהילדים רואים בנו עוגן. גם אם אנחנו בעצמנו בלחץ, חשוב לשים לב איזה מסר אנחנו משדרים. כמה חדשות אנחנו צורכים, האם אנחנו מדברים רק על פחדים ותרחישי אימה או גם מציעים תקווה ואופטימיות. חיבוק, שיחה, ושקט נפשי - לפעמים אלו הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לתת להם."