5 כלים פשוטים שיהפכו את הבית שלכם למקום הכי בטוח לילדים במלחמה

כבר מספר ימים שאנחנו נמצאים במלחמה חדשה, מול אויב חדש רק שהפעם הכל עוצמתי ומלחיץ יותר. ילדים ומתבגרים שנחשפים למראות, לסיפורים ולחדשות, מושפעים מהסביבה, מהרשתות החברתיות והמידע שהם צורכים לא פעם גורם לפחדים ולחצים.

הגיל הצעיר מביא עמו לחצים אחרים שלא קשורים למלחמה אלא מאפיין את הגיל עצמו כמו לחצים חברתיים ולימודיים, דימוי גוף ועוד. אם נוסיף לזה את הימים המאתגרים של המלחמה - הלחץ הנפשי שלהם גדל פי כמה. כל ילד מגיב אחרת למצב והערנות של ההורים, המודעות והתיווך מאד חשובים וכן, גם כאשר אנחנו בעצמנו מרגישים לעיתים מותקפים מכל החזיתות.

במקרה של ילדים צעירים לא פעם עולה הדילמה עד כמה לחשוף אותם לחומרת המצב, איך לענות להם ומה לומר להם. כשהם שואלים שאלות עדיף לתווך להם במילים שלנו את האמת מאשר שהם יקבלו מידע שגוי ולא מצונזר ממקור אחר. אנחנו רוצים שהם יסמכו עלינו ולא לפגוע באמון שלהם, לכן חשוב שלא נסלף עובדות ונצייר מציאות אחרת. צריך למצוא את הניסוח המתאים, בהתאם לגיל הילד והרמה - לומר את האמת בקצרה בלי להוסיף יותר מדי פרטים ותיאורים מיותרים ("אמת רזה").

טבעי להיות בחרדה בשגרה היומית. חרדה במינון חיובי היא בריאה - היא מאותתת לנו על סכנה וגורמת לנו להיערך בהתאם. אבל צריך להבין שכאשר החרדה נמצאת ברמות גבוהות ועל בסיס יומי, כמו בתקופה הנוכחית של המלחמה, יש לכך השלכות שליליות גם לטווח הארוך ולכן חשוב ואף הכרחי לתת מענה לחרדה מתמשכת באמצעות כלים מתאימים. חשוב לא להקל ראש או לחכות שזה יחלוף מעצמו.

בזמן חרדה המוח ההישרדותי עובד והמוח החושב לא מתפקד. כל אחד מגיב באופן אחר לחרדה (חלק נלחמים, חלק בורחים וחלק קופאים) בזמן חרדה מערכת החירום עובדת ושאר המערכות בגוף פחות יעילות. בהקשר של הילדים, במצב של חרדה מתמשכת אנחנו לא פעם נראה רגרסיה בהתנהגויות, התגברות של התנהגויות מפריעות, התקפי זעם, הסתגרות בחדרים, תלונות על כאבים (כאבי ראש, בטן או שרירים), ירידה בתאבון, התבודדות חברתית, עצבות, נדודי שינה ועוד.

חשוב להיות ערניים לשינויים כאלה, לא להתעלם מהסימנים, ואם יש שינויים קיצוניים בהתנהגויות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. במקביל, למרות הכאוס, חוסר הוודאות ותחושה של חוסר שליטה, חשוב להגביר את הפוקוס איפה שכן יש שליטה:

• לקבוע סדר יום קבוע שמותאם לשגרה החדשה: סדר יום מאפשר יצירת שגרה אשר מגבירה את תחושת הביטחון ותחושת הוודאות.

• להוות דוגמה: הילדים מסתכלים עליכם, הוו דוגמה עבורם בהתמודדות עם המצב, באופן בו מתנהלים ומגיבים.

• להיעזר בכלים שיוכלו לסייע: אם אנחנו לחוצים ומאבדים שליטה, גם הילד יהיה לחוץ ויאבד שליטה לכן חשוב שקודם נאמן את עצמנו וניישם על עצמנו כלים להתמודדות עם חרדה ורק אז נהיה בפניות לעזור לילדים שלנו. הורה רגוע הוא הורה שיכול לראות את הילד, יכול לצרף אותו אליו ולעזור לו להפחית את רמת החרדה.

1. נשימות: טכניקת הרפיה פשוטה ויעילה להפחתת חרדה. הנשימות מספקות לגוף חמצן, משפרות את התפקוד הכללי של הגוף, עוזרות להסיט את תשומת הלב ממחשבות שליליות ומאפשרות לחשוב בבהירות. ניתן למצוא ביו-טיוב סרטונים רבים לתרגול נשימות לכל גיל.

2. מיינדפולנס (קשיבות): כלי מעולה שעוסק בהתמקדות ב"כאן ועכשיו"; כלי שמאפשר להרגיש את הרגשות והמחשבות ללא שיפוטיות מה שבאופן ישיר מפחית חרדה ניתן ליישם אותו באמצעות מדיטציות, התמקדות בתחושות גוף, הליכה מודעת (הליכה בה מתמקדים במה שקורה מסביב, מסיתים הצידה את המחשבות השליליות ובכך מפחיתים את החרדה).

3. תנועה: כשהמוח נמצא באיום או חרדה, אנחנו זזים פחות ולכן חשוב לייצר תנועה בשגרה ולהעלות את הדופק. התנועה משחררת הורמונים כגון דופמין ואנדורפין המשפיעים על מצב הרוח ועוזרים להפיג מתחים. כל תנועה יכולה להועיל: הליכה, ריצה, ריקוד, משחקי כדור ועוד.

4. מגע: מגע פיזי הוא מקור לתמיכה רגשית, הוא מקנה תחושת ביטחון ומסייע בהפחתת מתחים. זה יכול להיות חיבוק או עיסוי בידיים או ברגליים או אפילו ליטוף של בעל חיים או כל מגע אחר שהילד מתחבר אליו.

5. יצירת אווירה טובה בבית: אווירה חיובית עוזרת להפחית את רמת החרדה והסטרס. לנו, כהורים, יש את היכולת להוביל וליצור אווירה חיובית ומרימה בבית. זה אומר פחות חדשות ברקע, פחות שיח על המצב בשגרה היומית, יותר מוזיקה נעימה ברקע ובזמן איכות משותף, ארוחות משפחתיות, משחקים משפחתיים.

שילוב של כלים אלו יוריד משמעותית את רמת החרדה גם של ההורים וגם של הילדים. הכלים האלו פשוטים וניתנים ליישום בכל מקום. חשוב ליישם אותם יחד עם הילדים ולראות מה עובד עבורם בצורה הטובה ביותר. מודעות למצב והפחתת החרדה בשגרה היומית יאפשרו תפקוד טוב יותר ויעזרו למנוע החמרה של המצב.

שנדע ימים שקטים, רגועים וטובים ביותר במהרה!

יערה אלון, מאבחנת דידקטית ומדריכת הורים מוסמכת, מתמחה בקשב ומתבגרים