אנחנו נמצאים בעיצומו של השבוע הראשון של המלחמה מול איראן. הפעם מדובר על מלחמה שונה מזו אליה התרגלנו, העוצמות של הפגיעות הן בסדרי גודל אחרים לגמרי, העקביות של הפגיעות בעורף מפחידה וההשפעה על ההתנהלות שלנו - מהותית הרבה יותר.
לפני שנבין מה קורה איתנו עכשיו, נלך צעד אחד אחורה. עצם זה שאנו מתקרבים לציון שנתיים ימים בהן המדינה נמצאת במלחמה הוא דבר שלא מובן מאליו. כולנו נדרשנו לתעצומות נפש אדירות במהלך השנה וחצי האחרונות על מנת שנוכל להמשיך ולהתמודד - רוב מקומות העבודה חזרו לשגרה, מסגרות החינוך פתוחות, אנשים טסו לחו"ל להתאוורר, מרכזי בילוי חדשים נפתחו ועוד.
אולם היה לכך מחיר. מחיר שרובו היה סמוי מן העין, הדבר חייב הקהיית הרגש - התרגלנו ל"הותר לפרסום", התרגלנו שיש חטופים שטרם שוחררו, התרגלנו שחלקנו ואנשים רבים סביבנו "נעלמים" לעוד סבב של מילואים.
ההתרגלות הזו למרות מחירה הקשה, הייתה חייבת לקרות במידה מסוימת (כל עוד המלחמה נמשכת). אחרת לא היינו יכולים להמשיך ולתפקד. הרגש היה מציף אותנו והתפקוד היה נפגע.
למה המלחמה עם איראן כל כך שונה?
הפעם נראה כי העוצמות מולן אנו מתמודדים, בלי קשר להצלחות של צה"ל וגורמי הבטחון האחרים לשמור עלינו, גבוהות בהרבה מאלה שנתקלנו בהן עד עכשיו. מספר הנפגעים הגבוה, הנזק לרכוש, המראות הקשים ועוד, מעלים אצלנו סף החרדה והמתח בו אנו נמצאים.
לצד זאת, יש עוד היבט עליו כולנו מדברים בבוקר אבל "שוכחים" ממנו בלילה - הפגיעה בשינה. ההתרעות המוקדמות לשיגור טילים, המתח שהולך ומצטבר עד לאזעקה עצמה, ה"בומים" החזקים שנשמעים היטב, הזמן שעובר עד קבלת ההודעה שאפשר לצאת מהמרחב המוגן - כל אלה פוגעים ברצף ובאיכות השינה.
כיצד הפגיעה בשינה משפיעה על חיינו?
השפעות המחסור בשינה משפיעות על התפקוד היום יומי של כולנו. אנחנו מתוחים יותר, קצרי רוח, יכולת הריכוז שלנו נפגעת, אנחנו אפופים בתחושות לא נעימות, הכל נשמע, נראה ומרגיש מעצבן ולא נוח ועוד.
מחקרי השינה מראים לנו כי ההשפעות של מחסור בשינה משתנה מאדם לאדם. ייתכן כי מישהו אשר עבר את אותו לילה נוראי כמונו, יראה "כאילו" הכל בסדר אצלו, ואילו אנחנו נרגיש סחוטים וחסרי כוחות. המחקר מראה כי כבר אחרי לילה אחד (בלבד) בו נפגעת השינה, היכולת שלנו למקד ריכוז תפגע, נתקשה להתמיד במשימות רוטיניות משעממות ונגלה קוצר רוח כלפי תגובות של אחרים.
אולם אם היה מדובר רק בלילה אחד, לגוף יש את היכולת "למלא" את מאגרי השינה במהירות גבוהה יחסית. אחרי שני לילות ויותר ההשפעות ילכו ויצטברו. נתחיל להרגיש את ההשפעה גם על הפן הפסיכולוגי, נרגיש רע עם עצמנו, נכעס על אחרים, ונתקשה לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו לחשב סכום של מספרים או לזכור מה המשימות שעוד ממתינות לנו.
אולם זה לא הדבר היחיד. ככל שאנחנו צוברים עוד לילות עם שינה טרופה, היכולת למלא את מאגר השינה תלך ותפגע וכבר לא נוכל להסתפק בתוספת של שעת שינה. השיפור ידרוש כי נצליח לישון כראוי ימים רבים או אפילו שבועות עד אשר ההרגשה הכללית תשתפר ותחזור אלינו תחושת החיוניות.
מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?
אומנם אין לנו שליטה על מהלך המלחמה, אבל יש לנו שליטה על ההתנהלות הפרטית שלנו. עצם ההבנה של ההשפעות האפשריות של השינה עלינו חשובה. קבלו כמה עצות לשיפור איכות השינה:
• לכו לישון חצי שעה לפני הזמן ה"רגיל": חלק גדול מהשיגורים נעשה בשעות הלילה המאוחרות, לכן אם נלך לישון חצי שעה לפני הזמן "הרגיל" שלנו, נגדיל את הסיכוי שנרוויח חצי שעה של שינה איכותית.
• התכוננו בצורה מודעת יותר לתהליך השינה: כבו את הטלוויזיה שעתים לפני הכניסה למיטה, ולא רק ברגע האחרון, קבעו זמן גלילה בנייד שלאחריו תשימו אותו בצד (לא לכבות אותו - הוא כלי חשוב וחיוני).
• שנו את הזמן בו אתם מתקלחים לפני השינה: פעולה זו יוצרת אפקט מרדים אצל רבים מאיתנו.
• נסו לאכול ארוחה קלה יחסית בערב: על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול.
• ותרו או צמצמו בצורה ניכרת את צריכת האלכוהול, העישון (למיניו) בתקופה זו: כיוון שאלה חומרים שנותנים תחושה של הירדמות אבל בעצם עלולים להגביר את המתח בו אנו נמצאים ולפגוע בתהליך השינה.
חשוב לזכור, אנחנו לא בתקופה רגילה ולכן נשים לב לדברים אליהם אנחנו לא רגילים. תשומת לב זו, בליווי של שינויים, אפילו קטנים - אבל כאלה שנוכל להקפיד לעשות יום אחרי יום - יתרמו לנו ולסובבים אותנו לעבור את התקופה הזו בצורה טובה יותר.
יואב רודניקי, פסיכולוג קליני, מנהל מרפאת ברה"ן ילדים ונוער, מחוז מרכז במאוחדת