לאחרונה, התעוררה סערה קטנה כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התבלבל בשמו של בנו במהלך נאום פומבי וקרא לו "אברהם" במקום "אבנר". באופן טבעי, אירוע כזה מעלה מיד תהיות, ובמיוחד בגילו של ראש הממשלה (75), עולה השאלה האם שכחה כזו יכולה להעיד על התחלה של דמנציה.
בנוסף, אתמול פורסם לאחר החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו כי הוא אמר בחקירתו לא פחות מ-1,778 פעמים את צמד המילים "לא זוכר".
כמנכ"לית של עמדא, העמותה הישראלית לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, חשוב לי להבהיר: שכחה רגעית, גם של פרט משמעותי כמו שם של בן משפחה קרוב, אינה בהכרח סימן לדמנציה.
כולנו חווים לעיתים "פליטות פה" או שכחה רגעית. יש לכך סיבות רבות ומגוונות: לחץ נפשי, עייפות מצטברת, חוסר שינה, ריבוי משימות, תופעות לוואי של תרופות מסוימות, חסרים תזונתיים (כמו ויטמין B12), בעיות בתפקוד בלוטת התריס, ואפילו מצבים רגשיים כמו דיכאון או חרדה. לכן, חשוב להדגיש שדמנציה היא רק אחת האפשרויות במקרים של שכחה, ולרוב אינה הראשונה שעולה על הדעת באירועים בודדים ומבודדים, גם אם הם מביכים.
מתי כן צריך לחשוד ואיך בודקים?
החשד לדמנציה מתעורר כאשר שכחה וקשיים קוגניטיביים אחרים הופכים לדפוס חוזר, משפיעים על התפקוד היומיומי ומהווים שינוי מהותי מהיכולות הקודמות של האדם. אם אתם או סביבתכם מבחינים בירידה מתמשכת בזיכרון (במיוחד לטווח קצר), קושי במציאת מילים, קושי בהתמצאות בזמן ובמקום (גם בסביבה מוכרת), ירידה ביכולת השיפוט וקבלת החלטות, שינויים באישיות או במצב הרוח (כגון אפתיה, עצבנות או חשדנות יתר), וקושי בביצוע משימות מורכבות שבעבר בוצעו בקלות - אלו הם "דגלים אדומים" שמצדיקים בירור.
הכתובת הראשונה לפנות אליה היא רופא/ת המשפחה. רופא המשפחה מכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויכול לבצע הערכה ראשונית. הוא גם זה שיכול להפנות להמשך בירור אצל מומחים: גריאטר/ית (מומחה ברפואת הגיל המבוגר), נוירולוג/ית או פסיכיאטר/ית המתמחה בפסיכוגריאטריה.
שלבי תהליך האבחון
1. ראיון קליני מקיף: שיחה עם המטופל ועם קרוב משפחה (בן/בת זוג, ילד) המכיר אותו היטב. הקרוב יכול לספק מידע חיוני על שינויים בהתנהגות ובתפקוד שהמטופל עצמו אולי אינו מודע להם או מכחיש.
2. בדיקות קוגניטיביות: סדרת מבחנים קצרים )כמו מבחן "מיני-מנטל" או MoCA) או מבחנים נוירופסיכולוגיים מקיפים יותר, להערכת תפקודים שכליים שונים כמו זיכרון, קשב, שפה, תפיסה מרחבית ויכולות ניהוליות.
3. בדיקות דם: לשלילת גורמים הפיכים לירידה קוגניטיבית, כגון חסר בוויטמין B12, בעיות בבלוטת התריס, זיהומים ועוד.
4. הדמיות מוחיות (לעיתים): CT או MRI של המוח יכולים לסייע בשלילת גורמים אחרים לירידה הקוגניטיבית (כמו גידול או אירוע מוחי) ולעיתים להצביע על שינויים מבניים האופייניים לסוגי דמנציה מסוימים (כמו אטרופיה מוחית באלצהיימר).
שומרי הסף: שאלות שכל רופא משפחה צריך לשאול
רופאי משפחה נמצאים בעמדה קריטית לזיהוי מוקדם של דמנציה. במסגרת מעקב שגרתי אחר מטופלים מבוגרים, או כאשר עולה חשד, ישנן שאלות מפתח שכדאי לשאול (את המטופל ו/או את מלוויו):
• האם אתה (או הסובבים אותך) שמים לב לקושי משמעותי לזכור אירועים מהזמן האחרון או פגישות שנקבעו?
• האם יש קושי במציאת מילים שבעבר היו שגורות, או שימוש במילים לא מתאימות?
• האם חלו שינויים במצב הרוח, באופי, או במידת היוזמה וההתעניינות בפעילויות?
• האם יש קושי בניהול עניינים יומיומיים כמו כספים, נטילת תרופות בזמן, או התמצאות בסביבה מוכרת?
• האם יש קושי בתכנון או בביצוע משימות מורכבות (למשל, בישול ארוחה שלמה)?
תשובות חיוביות למספר שאלות כאלו צריכות להדליק נורה אדומה ולהוביל להמשך בירור.
ישראל: כ-160,000 אנשים עם דמנציה
על פי הערכות, חיים כיום בישראל כ-160,000 אנשים עם דמנציה, ומספר זה צפוי לעלות עם הזדקנות האוכלוסייה.
ישנם סוגים שונים של דמנציה, כאשר השכיחה ביותר היא מחלת אלצהיימר, המהווה כ-60%-70% מכלל המקרים. סוגים נפוצים נוספים כוללים דמנציה וסקולרית (הנגרמת מפגיעה בכלי הדם במוח), דמנציית גופיפי לואי (המערבת גם תסמינים דמויי פרקינסון והזיות), ודמנציה פרונטו-טמפורלית (הפוגעת בעיקר באונות הקדמיות והצדעיות של המוח ומתבטאת יותר בשינויי התנהגות ואישיות בשלבים המוקדמים).
באשר לשכיחות בגילו של ראש הממשלה: בגיל 75, ההערכות המדעיות מצביעות על כך שכ-10% עד 15% מהגברים עלולים להיות מאובחנים עם סוג כלשהו של דמנציה (כולל אלצהיימר). חשוב להדגיש כי שכיחות הדמנציה עולה באופן משמעותי עם הגיל, ובערך מכפילה את עצמה כל חמש שנים לאחר גיל 65.
לסיכום, לא כל שכחה היא דמנציה. כולנו שוכחים מדי פעם, וזה טבעי. אך אם אתם או יקיריכם חווים ירידה קוגניטיבית מתמשכת המשפיעה על התפקוד, חשוב לא להתעלם. ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה ולבקש הפנייה להמשך בירור אצל מומחה בתחום. זיהוי מוקדם מאפשר התאמת טיפול תומך, תכנון לעתיד ושיפור איכות החיים של האדם ומשפחתו.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת עמדא ובעלת תואר דוקטור (Ph.D) בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ת"א. לייעוץ, מידע ותמיכה טלפונית בחינם, פנו למוקד עמדא - העמותה הישראלית לדמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות, בטלפון 8889*