כמעט חצי מיליארד מתבגרים ברחבי העולם יסבלו מהשמנת יתר או מעודף משקל עד שנת 2030, וכמיליארד יהיו בסיכון לבעיות בריאות שניתנות למניעה - כך לפי דוח בינלאומי חדש.
על אף שתוחלת החיים של מתבגרים עלתה בשני העשורים האחרונים ומקרי המוות בקרבם ירדו ביותר מרבע, ניתוח מקיף של נתונים עולמיים מעריך כי בעוד חמש שנים, לפחות מחצית מבני 10 עד 24 ברחבי העולם יחיו במדינות שבהן בעיות בריאותיות הניתנות למניעה - כמו איידס, הריונות מוקדמים, דיכאון ותזונה לקויה - יהוו איום יומיומי על בריאותם, רווחתם וסיכוייהם בחיים. מחברי הדוח מזהירים כי בריאות הדור הצעיר הגיעה לנקודת מפנה.
לפי תחזיות ועדת לנסט לבריאות ורווחת המתבגר, עד שנת 2030, 464 מיליון צעירים יחיו עם עודף משקל או השמנת יתר - עלייה של 143 מיליון בהשוואה ל-2015.
אחד מכל ארבעה ילדים בישראל סובל מעודף משקל
"נתוני הדוח שפורסמו מדאיגים מאוד", מסבירה לימור טל פוני, התזונאית הראשית של מכבי שירותי בריאות. "כבר היום אנחנו עדים לכך שאחד מכל ארבעה ילדים בישראל סובל מעודף משקל או השמנה".
לדבריה, "השמנה בגיל ההתבגרות אינה רק עניין אסתטי. היא מעלה משמעותית את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני ועוד. בנוסף, מתבגרים הסובלים מהשמנה מתמודדים לעיתים קרובות עם סטיגמה חברתית, דיכאון וחרדה, מה שמוביל לפגיעה בביטחון העצמי ובהישגים הלימודיים.
העלייה בשיעורי ההשמנה בקרב מתבגרים נובעת ממספר גורמים: סביבה מוצפת במזונות אולטרה מעובדים, חשיפה לפרסומות למזון לא בריא, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, ירידה בפעילות גופנית עקב אורח חיים יושבני והשפעות חברתיות וכלכליות: חוסר גישה למזון בריא ולמתקני ספורט באזורים מוחלשים.
ההתמודדות עם השמנה בקרב מתבגרים היא אתגר מורכב. יש חשיבות להטמעת תוכניות חינוך לתזונה נכונה בבתי הספר, לפעול לחקיקה להגבלת פרסום מזון מזיק לילדים ובני נוער ולעודד את המתבגרים לאורח חיים בריא ופעיל. עלינו לפעול יחד כדי להבטיח עתיד בריא יותר לדור הצעיר".
לא רק השמנה
עוד מצא הדוח ירידה משמעותית בבריאות הנפש של צעירים, והתריע כי משבר האקלים מהווה "איום חדש ומשמעותי" על בריאותם. "המתבגרים של היום הם הדור הראשון שיחיה כל חייו בצל ההשלכות הגוברות של שינויי האקלים", כתבו המחברים. לפי החישוב, עד שנת 2100 כ-1.9 מיליארד מתבגרים יושפעו מהתחממות כדור הארץ, עם סיכונים חמורים כמו מחלות הקשורות לחום וחוסר ביטחון תזונתי ומים.
תחומים שבהם נרשם שיפור כלשהו כוללים שימוש בחומרים ממכרים - שיעורי העישון ושתיית האלכוהול ירדו בכל אזור. גם שיעור הצעירים שאינם לומדים, עובדים או משתלבים בהכשרה מקצועית ירד. אך ההתקדמות הזו, לדברי המחברים, נפגעה בעקבות מגפת הקורונה ומחסור כרוני במימון.