כשאחת השיניים מתחילה פתאום לכאוב, או כששן מתנדנדת לפתע, או כשהחניכיים נראות אדומות ומפתחות רגישות לחום וקור, או למגע של מאכלים שונים, זה בהחלט לא נעים. אנשים רבים מזניחים את הגיינת הפה שלהם ומגיעים לטיפול שיניים רק כאשר הבעיות כבר התפתחו והנזקים כבר נגרמו. מודעות לחשיבות של טיפוח פה בריא ונקי על בסיס שגרתי ובכל גיל, באמצעות ביקור קבוע לביקורת ותחזוקה אצל רופא השיניים, יכולה לשפר את איכות החיים.
התחלה מתוקה - גילאי 0-12
השמירה על בריאות הפה מתחילה מההתחלה, מהרגע שבו בוקעת לתינוק השן הראשונה. גם את אותה שן מתוקה, ביחד עם חברותיה שממשיכות לצמוח, צריך לצחצח בעדינות, או לנקות עם פד גאזה, ולדאוג לבריאות הפה. ולדאוג לבריאות החניכיים. רבים מתייחסים לשיניים הראשונות כאל "רק" שיני חלב, אבל חשוב מאוד לשמור עליהן כדי להבטיח התפתחות תקינה. לשיני החלב תפקיד דומה לזה של השיניים הקבועות, גם הן עוזרות לילדים הרכים ללעוס, לפתח את יכולת הדיבור וכדומה. בנוסף הן גם שומרות על מקום לשיניים הקבועות שיבואו במקומן, לכן רצוי שהתינוק לא יפתח דלקות חניכיים שיפגעו בצמיחת שיני הקבע בעתיד. כמובן שמבחינת תזונה מומלץ מאוד לשמור על שיני החלב מפני השפעתו ההרסנית של הסוכר. עדיף להרגיל את התינוק מההתחלה לתזונה נכונה ללא משקאות ממותקים ודייסות עתירות סוכר, ובכך להרחיק מהפה המתוק שלו את נזקי העששת. שיני החלב לרוב מתחלפות כולן עד סביבות גיל 12 בשיניים קבועות, וחשוב מאוד שבגיל הזה הילד כבר הספיק לרכוש הרגלי הגיינת פה טובים.
כבר לא ילדים ועדיין לא מבוגרים - גילאי 13-19
גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו העששת חוגגת ומתפרצת אצל נערים ונערות רבים. בגיל הזה, שמעמיד בפני ההורים אתגרים רבים, יש נטייה להזניח את צחצוח השיניים ולאכול בצורה לא מסודרת, פעמים רבות אוכל שהוא עתיר פחמימות, מה שמהווה גורם ידוע להתפתחות עששת. בנוסף, בגיל ההתבגרות שיני החלב כבר נשרו והתחלפו כולן בשיניים קבועות, וזו התקופה שבה ילדים עוברים יישור שיניים. מי שמכיר את הסמכים שמודבקים על השיניים לשם יישור, שמוכרים גם בכינוי "הגשר", יודע שהם מהווים אתגר לשמירה על הגיינה. שאריות של אוכל נוטים להיתקע בסמכים ולהישאר בפה לאורך זמן, וצחצוח השיניים הופך מאתגר במיוחד, מה שמביא לשגשוג החיידקים ולהופעת העששת.
בגילאים האלה באים לידי ביטוי ההבדלים ברכישת ההרגלים בילדות, כאשר מי שרכש הרגלים טובים של הגיינת פה ומיישם אותם כמו שצריך, מגיע לביקורת קבועה אצל רופא השיניים, מבקר אצל השיננית להסרת אבנית, ומקפיד על צחצוח נכון, עובר את הנעורים עם מינימום של נזקים לשיניים הקבועות.
לד"ר זאב מץ באתר zap דוקטורס
לאתר של ד"ר זאב מץ
החיים עצמם
בתום גיל ההתבגרות ועם תחילת העשור השלישי לחיים, העששת הולכת ומתפתחת פחות ופחות, כך שלרוב מי שעבר את גיל ההתבגרות בלי נזקי עששת נרחבים, יכול לנשום לרווחה מהבחינה הזאת. עם זאת, גם בגילאי 20-40 יש להמשיך ולשמור על הגיינת פה והרגלים דנטליים נכונים, כי ככל שהאדם מתבגר, ככה יש סיכוי גדול יותר להתפתחות של מחלות חניכיים. הביקור הקבוע לביקורת אצל רופא השיניים הופך להיות קריטי, וגם כאן החיים קלים יותר למי שכבר רכש מילדות הרגלים נכונים של צחצוח ושל שימוש בעזרים כמו חוט דנטלי, קיסמים וכמובן הסרת אבנית. לנשים בהריון מומלץ אף יותר להיות במעקב אצל רופא שיניים, שכן לשינויים ההורמונליים שעוברים על גופן יש השפעה גם על מצב השיניים והחניכיים שלהן. תופעת דלקת החניכיים של ההריון מוכרת היטב בעולם רפואת השיניים, ונשים צעירות רבות לא מודעות לקשר שלה למצבן ההריוני ולצורך לפנות לרופא השיניים לקבלת טיפול שישמור להן על חיוך בריא.
בגילאי 40-50 ניתן לראות את התחלת הנזקים של הזנחת הפה, כאשר אנשים מתחילים לסבול ממחלות חניכיים. בשלב הזה כבר קיימת פגיעה בעצם התומכת את השיניים, אך לרוב לא משמעותית מאוד, ולכן עדיין אפשר לשנות את ההרגלים, להגיע למעקב אצל רופא השיניים ולמנוע הדרדרות דנטלית.
במקרה של הזנחה ניתן לראות בגילאי 50-60 דלקות חניכיים שכבר שכבר פגעו משמעותית בעצם הלסת והחלישו במידה ניכרת את יציבות השיניים. גם בגיל הזה אנשים רבים חוששים מלהגיע לרופא השיניים, שכן הם פוחדים שמצפה להם טיפול מורכב וכואב. חשוב להדגיש שההפך הוא הנכון. רופא שיניים מקצועי ומיומן יכול לעזור לעכב את הדרדרות מחלת החניכיים, ובמקרים אחרים לבצע טיפול משקם מקיף לשיפור באיכות החיים.
לחייך גם בגיל השלישי
בגילאים המבוגרים החניכיים נסוגים יותר ויותר, העצם מצטמצמת והשיניים נחלשות באופן טבעי. כמובן שמי שהקפידו מילדות כל החיים על הרגלי הגיינת פה נכונים, יהנו בדרך כלל שנים רבות יותר משיניים טבעיות וחזקות, אך רוב האנשים עלולים לסבול בגיל מבוגר מאיבוד שיניים ועולה הצורך בשיקום הפה. במקרה כזה קיימות שתי אפשרויות לטיפול. האפשרות הראשונה, שהיא גם הזולה יותר, היא התאמת תותבות שנשענות על החניכיים בלבד, או על שילוב חניכיים-שיניים קיימות שעדיין נותרו. פתרון של תותבות יכול להתאים לאנשים שלא יכולים לעבור הליכים כרורגים, מכיוון שהם סובלים ממחלות שונות, אך זהו פתרון שעלול לגרום לאי נוחות ולהתפתחות נזק לעצם הלסת שמצטמצמת עוד יותר. האפשרות השניה לשיקום הפה הוא התאמת שתלים. זהו אמנם פתרון יותר יקר, אך הוא הרבה יותר יעיל, שומר על העצם, נוח ונראה טוב, ולכן מומלץ במידת האפשר. טיפול של שיקום הפה והשתלות שיניים שמבוצע על ידי רופא מקצוען ומומחה, שנעזר בטכנולוגיות הכי חדשניות בתחום, הוא יעיל ומהיר יחסית, כרוך במינימום אי נוחות, בדרך כלל ללא או עם מעט כאב, ומבטיח חיוך ואיכות חיים.
חשוב לציין שבגיל מבוגר אנשים רבים נוטלים תרופות שעלולות להוות בעיה במקרה של צורך בטיפולי שיניים. ישנן תרופות שגורמות ליובש בפה, שמביא להתפתחות פטרת, "בעירה", בחלל הפה ועששת. דוגמא נוספת היא מחלת האוסטאופורוזיס, שמתבטאת באיבוד מסת עצם בגוף, שלא ניתן לעשות למי שסובל ממנה השתלות שיניים, אלא בתאום עם רופא אנדוקרינולוג. במקרים כאלה, של מחלות רקע וצורך בטיפול שיניים, רצוי מאוד שרופא השיניים יהיה בעל ידע רפואי רחב ומעמיק, כך שיוכל לתקשר עם רופא הרלוונטי של המטופל ולתאם איתו תכנית טיפול דנטלית שתתאים למצבו הרפואי, ותאפשר לו איכות חיים מקסימלית.
לסיכום ניתן לומר שהשיניים שלנו אמרות "לשרת" אותנו כל החיים, ולכן רצוי שנתייחס אליהן יפה כבר מההתחלה. צחצחו נכון, השתמשו בעזרים דנטלים כמו חוט או שטיפה, ובעיקר בקרו את רופא השיניים שלכם באופן קבוע, ובחרו אחד שהוא גם מומחה ומקצועי, וגם נחמד אליכם ואל השיניים שלכם.
ד"ר זאב מץ, רופא שיניים בעל נסיון של 30 שנה בשיקום הפה ובטיפולי שיניים מורכבים
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
