כ-6 אחוזים מתלמידי כיתות ה'-ו' בישראל כבר התנסו בעישון. לא בתיכון, לא בצבא - בכיתה ה'. כך לפי דו"ח העישון האחרון של משרד הבריאות. כשמחברים את הנתון הזה למה שהמדע יודע על המוח בגיל ההתבגרות - רגיש לגירויים, מושפע מהסביבה, נוטה לאמץ הרגלים במהירות - מתקבלת תמונה מדאיגה: גם כמה שאיפות בגיל צעיר עלולות להספיק כדי להצית תהליך של התמכרות.
המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב (NIH), מהגופים המדעיים המובילים בעולם, פרסם ניתוח מכונן שמצביע על דפוס קבוע: בני נוער לא תופסים את העישון כתגובה ללחץ - אלא כהחלטה אישית. לרוב אין שיחה מוקדמת, אין הפעלת לחץ, ואין דמות שדוחפת. יש סיגריה שמסתובבת, או מוצר אלקטרוני בטעם פירות, וילד שלא רצה להרגיש חריג. בעיניו זו לא סכנה - אלא רגע יומיומי שלא דורש דיווח. כאן בדיוק מתחיל הפער: ההורים מחכים לסימן ברור, לשאלה, לאירוע - אבל כלום לא קורה. הכול שקט ורגוע, לכאורה. בזמן הזה, הניקוטין כבר עושה את שלו - מפעיל קולטנים במוח שמעודדים תחושת רוגע, ריכוז וסיפוק. אלה בדיוק המקומות שהמוח הצעיר נמשך אליהם. משם, הדרך להתמכרות קצרה, חלקה - ולרוב גם סמויה.
"ילדים לא צריכים הרצאות"
אהוד אברהמסון, מייסד מכון הגמילה, עם ארבעים שנות ניסיון, הבין שאת הקרב הזה עדיף להתחיל מוקדם. לא מתוך הקליניקה, אלא באמצעות סיפור. לא אחרי ההתמכרות - לפני. מכון אברהמסון הוציא לאור ספר ילדים קטן, שנכתב בשביל לעצור את השאיפה הראשונה.
הספר "הכי קל לא להתחיל בכלל "מיועד לילדים בגילים 10-12, ומספר על מיכאלה, שמגלה בשיעור מדעים עד כמה עישון מזיק - ונזכרת שסבא שלה מעשן. יחד עם חברתה מאיה הן מחליטות לפעול, ויוצאות למסע מסקרן שמטרתו לגרום לו להפסיק. זהו סיפור עדין, לא מטיף ולא מפחיד, שמציג את נושא העישון דרך קשר בין-דורי. הוא מאפשר להורים לפתוח שיחה עם הילדים - בלי דרמה, כהזמנה לחשוב, לשאול ולבחון. את הספר, שנכתב על ידי עפרה שפר-ברוש, איירה ענבל שריד בר שקד, ביחד עם הצוות של מכון אברהמסון, לא נועד להחליף את השיחה עם ההורים - אלא לאפשר לה לקרות אחרת. דרך סיפור שילדים יכולים להזדהות איתו, נוצר רגע כן בין הורה לילד, שבו אפשר לדבר על עישון בלי הטפות ובלי מבוכה.
"ילדים לא צריכים הרצאות", אומר אהוד אברהמסון, אני מודה לשותפי גילעד אבגי שהגה את הרעיון, וליווה אותו מקצועית ורעיונית. "ילדים צריכים דמויות שיראו להם שהם לא לבד, ושיש להם בחירה. הספר לא מסביר להורים מה להגיד - הוא פשוט פותח מרחב לשיחה שבדרך כלל קשה להתחיל".
להיכנס גם לעולמות של מניעה
"אנחנו עוסקים בגמילה מעישון כבר שנים", מסביר אברהמסון, "ודווקא מהמקום הזה - כשאנחנו רואים מדי יום את המחיר הכבד של ההתמכרות - עולה גם האחריות לפעול מוקדם יותר. מכון שמטפל בהתמכרות לא יכול להסתפק רק במי שכבר הגיע אליו. הוא חייב להביט גם אל הסביבה שמייצרת את ההתמכרות - אל מערכת החינוך, החברה, התקשורת, ואל הלחצים שצוברים בני נוער.
"זו אולי לא הבחירה המתבקשת עבור מכון טיפולי - להיכנס גם לעולמות של מניעה - אבל מבחינתו, זו חובה ערכית. אנחנו כבר הגענו לגיל שבו חשובה לנו המורשת, מה נשאיר אחרינו. רצינו להיות חלק מהשיח על עישון בגיל צעיר. לצד האחריות של המדינה, הבנו שגם לנו יש תפקיד. אם אנחנו לא נהיה שם - אז מי כן? בעולם מלא גירויים, מסרים ולחצים - חלקם סמויים, הילדים לא תמיד יפתחו את הנושא בעצמם. לכן המבוגר הוא זה שצריך ליזום את הפתח לשיחה."
בזמן שההורים מתלבטים - מישהו אחר כבר פועל
תעשיית הטבק והניקוטין לא פונה לילדים במקרה - היא בונה עליהם. לא במודעות, אלא דרך עיצוב חכם, שפה עדכנית ונוכחות מתמדת במקומות שבהם המבוגרים פחות רואים. הסיגריות האלקטרוניות מעוצבות כמו גאדג'טים - קטנות, נוחות, צבעוניות, עם טעמים שמזכירים ממתקים. בלי ריח, בלי טעם מר. במקביל, המסרים זולגים לכל פינה: "בסדרות נוער, ברשתות, אצל משפיענים. לא כפרסומת ישירה - כמשהו ש'קורה'. הילדים לא רואים בזה פרובוקציה, אלא נורמה. תוסיפו לזה נגישות גבוהה, שיווק שמתלבש על חרדה, על רצון להשתלב, על הצורך להגדיר את הזהות - ותקבלו בעיה גדולה. התעשייה לא מדברת על עישון - היא מדברת על שחרור, סטייל, טכנולוגיה, חוויה."
ואיפה המדינה בכל זה? אפילו את האכיפה לחוקים הקיימים היא לא משכילה לבצע. לפני מספר ימים עתר לבג"ץ המיזם למיגור העישון נגד משרד הבריאות והמשטרה, בטענה כי הם אינם אוכפים את החוק לאיסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי עישון - מה שמוביל לעלייה במקרי עישון בקרב ילדים ונוער.
המיזם למיגור העישון הדגיש בעתירתו, כי גם לאחר פניות חוזרות ונשנות ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד לביטחון לאומי - לא ננקטה כל פעולה מעשית לאכיפת החוק, וגורמי השלטון הפנו זה את זה בלולאת אחריות מתמשכת. כמו כן, מסבירה שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון מסבירה כי למרות התקדמות מסוימת בשנים האחרונות, המאמצים של מדינת ישראל, באמצעות מערכת החינוך, למנוע התמכרות לעישון בקרב ילדים ובני נוער - אינם מקיפים או אפקטיביים במידה מספקת. "קיימות תוכניות חינוכיות והכשרות, אך הן אינן מועברות בהיקף רחב והחומרים הפדגוגיים הקיימים לא מצליחים לייצר את ההשפעה הנדרשת".
בנוסף, היא מציינת כי "האכיפה בבתי הספר רופפת. אנחנו יודעים מה עובד - תוכניות התערבות אינטראקטיביות, ארוכות טווח, מבוססות מחקר. הגיע הזמן לשלב אותן כחלק מתוכנית הלימודים, על ידי צוותי ההוראה שעברו הכשרה ייעודית לכך, ולשלב גם את ההורים. בלי זה, אנחנו משאירים את הילדים חשופים לתעשייה צינית שמכוונת אליהם בדיוק - והופכת אותם ללקוחות מכורים".
הספר החדש: פשוט, נגיש, מדויק, בגובה העיניים. ובחינם
אז הכדור חוזר שוב למגרש של ההורים שנדרשים להתמודד בכוחות עצמם עם האתגר. כיצד עושים זאת? ברחבי האינטרנט אפשר למצוא שלל המלצות להורים, כמו לעודד חשיבה ביקורתית אצל ילדים, לחזק את יכולת ההתנגדות ללחץ חברתי, לספק אלטרנטיבות חיוביות, ואפילו "להפיץ את המסר" להורים אחרים. אלא שבעיני רבים, ההמלצות האלו נשמעות כלליות מדי - ולעיתים גם מנותקות מהיומיום. הן לא תמיד ברורות ליישום, לא מציעות כלים קונקרטיים, ובטח שלא מעניקות מענה לרגע האמיתי שבו הילד פוגש סיגריה.
"כאן נכנס הספר", אומר אברהמסון. "לא כתחליף לשיח הורי, אלא ככלי שמאפשר אותו: פשוט, נגיש, מדויק, בגובה העיניים. דרך סיפור שילד יכול להזדהות איתו - והורה יכול להתחיל ממנו שיחה".
בשל חשיבות הנושא, החליטו באברהמסון לאפשר גישה לספר החדש לכולם וללא תשלום. בנוסף, קוראים במכון הגמילה להורים שגילו שילדיהם מעשנים, להתקשר (לטלפון ל-9933*) ולקבוע גמילה מעישון במתנה, ללא כל עלות, עבור כל מי שלא מלאו לו 18.
הספר "הכי קל זה לא להתחיל בכלל" של מכון אברהמסון יצא במהדורה דיגיטלית, מהדורה קולית ומהדורה מודפסת וצבעונית. הספר, בשלושת הפורמטים שלו זמין לציבור ללא תשלום דרך אתר מכון אברהמסון