האם יש משמעות ליד שבה אנו מקבלים חיסון? מסתבר שכן

האם המקום שבו מוזרק חיסון משפיע על התוצאה? מחקר חדש וראשוני טוען שכן - וליתר דיוק, כי יש משמעות לשאלה האם החיסון ניתן באותה היד בכל פעם.

המחקר, שנערך באוסטרליה על ידי חוקרים ממכון גארוון לחקר הרפואה ומכון קירבי באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, בחן את השפעת מיקום הזרקת חיסון פייזר נגד COVID-19 על התגובה החיסונית של הגוף. במרכז השאלה עמדה התהייה: האם הזרקת שתי מנות חיסון באותה יד תוביל לתגובה חיסונית טובה יותר?

במחקר השתתפו 30 מתנדבים בריאים שקיבלו שתי מנות של חיסון פייזר בהפרש של שלושה שבועות. עשרים מהם קיבלו את שתי המנות באותה יד, ואילו עשרה קיבלו את המנה השנייה ביד הנגדית. התוצאות היו מובהקות: משתתפים שקיבלו את שתי המנות באותה יד פיתחו נוגדנים מנטרלים מהר יותר - כבר בתוך שבוע מהמנה השנייה. יתרה מכך, נוגדנים אלה נמצאו יעילים יותר גם נגד וריאנטים כמו דלתא ואומיקרון.

ההסבר האפשרי לתופעה טמון במערכת הלימפה. כאשר חיסון מוזרק, האנטיגנים שבו מועברים לקשרי הלימפה הקרובים לאזור ההזרקה. החוקרים מצאו כי מקרופאגים - תאי חיסון ייחודיים - "מתוכנתים" בקשרי הלימפה המקומיים, ואלו מכתיבים לתאי ה-B הזיכרוניים כיצד להגיב. כאשר החיסון הבא ניתן באותו אזור, התגובה החיסונית מתבצעת במהירות ויעילות גבוהות יותר, ככל הנראה בזכות ההכנה הקודמת של מערכת החיסון באותו מוקד.

סיגל שביט, אחות ומנהלת תחום בריאות העובד באסותא מרכזים רפואיים, מסייגת: "מדובר על ניסוי קטן של 30 משתתפים שחוסנו בחיסון פייזר. לממצאים עשויות להיות השלכות בעתיד על האופן שבו נקבל חיסון, אך יש להמשיך לחקור את הנושא".

אכן, המחקר קטן בהיקפו, אך עשוי להשפיע על הנחיות חיסון בעתיד. במצבים של מגפה או בעת הצורך בתגובה חיסונית מיידית, ייתכן שיהיה עדיף להזריק את מנת הבוסטר באותו צד של המנה הראשונה - המלצה פשוטה שעשויה לשפר את היעילות בזמן אמת.

החוקרים הדגישו כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים ולבחון את השלכותיהם לטווח ארוך - במיוחד במצבים של חיסונים חוזרים, שינוי סוג החיסון, או אוכלוסיות בסיכון.

למרות הזהירות, הנתונים מעוררים עניין בקרב קהילת הבריאות הציבורית, ופותחים פתח לחשיבה מחודשת על אסטרטגיות חיסון. האם בעתיד תופיע הנחיה חדשה: "הזרק ביד שבה קיבלת את המנה הקודמת"? ייתכן מאוד שכן.