מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב שנחשף היום (רביעי) בוועידת "עתיד ישראל", בשיתוף קרן כדר קובע: מלחמת חרבות ברזל הביאה לעלייה דרמטית במספר הלוחמים המדווחים על תסמינים פוסט-טראומטיים משמעותיים.
לפי הנתונים, שיעור הלוחמים שדיווחו על תסמינים תואמי אבחנה קלינית זינק לכ-12% מהנבדקים - שיעור מדאיג שמצביע על עומק הפגיעה הנפשית בעקבות הלחימה המתמשכת.
המחקר, שנערך בהובלת פרופ' יאיר בר-חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, עקב במשך שנים אחרי 579 חיילים שהתגייסו באביב 2019 לאחת מחטיבות החי"ר בצה"ל. המשתתפים מילאו שאלונים מובנים למדידת תסמינים פוסט-טראומטיים בחמישה שלבים שונים: בעת הגיוס, לאחר 15 ו-27 חודשי שירות, חצי שנה אחרי השחרור, ולבסוף - לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
הממצאים מציירים תמונה מטרידה
בעת הגיוס, פחות מחצי אחוז מהחיילים סבלו מתסמיני פוסט-טראומה.
אחרי שנה וחצי בשירות קרבי - שיעור הסובלים עלה ל-2.6%.
לקראת סוף השירות - האחוז טיפס ל-4.4%.
חצי שנה לאחר השחרור - כמעט 8% דיווחו על תסמינים.
ואילו אחרי ההשתתפות במלחמת חרבות ברזל - זינק השיעור ל-12%.
"אם בתקופת השירות הסדיר - שהייתה ברובה תקופה של פעילות מבצעית שגרתית ביהודה ושומרון - העלייה בתסמינים הייתה מתונה יחסית," הסביר פרופ' בר-חיים, "הרי שלאחר השחרור, וביתר שאת בעקבות הלחימה האינטנסיבית במלחמת חרבות ברזל, אנו רואים החמרה מובהקת. המסגרת הצבאית כנראה סיפקה תמיכה מסוימת, וכאשר היא נעלמה - תסמיני הטראומה התגברו".
"שעת חירום בבריאות הנפש"
פרופ' בר-חיים התריע כי הממצאים מחייבים פעולה מיידית מצד מקבלי ההחלטות: "אנו נמצאים בשעת חירום בבריאות הנפש של הלוחמים והלוחמות. דרושים פתרונות ארוכי טווח שכוללים גם הכשרה מואצת ואיכותית של מטפלים ייעודיים בטראומה, וגם הקמה של קליניקות אזוריות מתמחות. נדרש מבט לעשרים השנים הקרובות לפחות - לא פתרונות זמניים".
לדבריו, הנתונים עולים בקנה אחד עם העלייה במספר הבקשות המוגשות לאגף השיקום במשרד הביטחון מצד משוחררים קרביים, ומסבירים גם באופן חלקי את הירידה בשיעורי ההתייצבות לשירותי מילואים: "לוחמים הסובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים מתקשים להמשיך ולהתייצב ללחימה נוספת. מצב זה יוצר עומס אדיר - על צה"ל, על משרד הביטחון, על מערכת השיקום, ובעיקר - על החיילים עצמם ועל משפחותיהם".
ירידה בנכונות לשירות מילואים
המחקר מלווה גם את הנתונים המדאיגים מהשטח: שיעור ההתייצבות למילואים, שעמד בתחילת המלחמה על מעל ל-100%, ירד כעת ל-75%-85%. הסיבות, לפי ההערכות: פגיעה בעיסוקים ובמשפחות, שחיקה נפשית ניכרת, תחושת חוסר שוויון בנטל - וכאמור, תסמיני פוסט-טראומה בלתי מטופלים.
פרופ' בר-חיים מסכם: "הנתונים מהמחקר מתכתבים עם המספרים הגדולים של משוחררים קרביים שפונים אל אגף השיקום של משרד הביטחון בבקשה לקבל עזרה והכרה במצבם. הם יכולים גם להסביר באופן חלקי את הירידה באחוזי המתייצבים למילואים. לוחמי מילואים שמתמודדים עם סימפטומים מרובים מתקשים להתייצב לשירות נוסף.
בצה"ל מתבצעים צעדים רבים על מנת למנוע ולטפל בפוסט טראומה אך מצב העניינים המתואר יוצר עומס אדיר על צה"ל, משרד הביטחון, אגף השיקום, ועל החברה הישראלית כולה, כאשר עיקר הלחץ הוא על החיילים הקרביים ומשפחותיהם. מצב עניינים זה יוצר עומס אדיר על צה"ל, משרד הביטחון, אגף השיקום, ועל החברה הישראלית כולה, אך עיקר הלחץ הוא על החיילים הקרביים ומשפחותיהם".
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה - עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים לכל אדם, בכל גיל ובכל סוג של מצוקה. הסיוע מוענק באנונימיות ובאופן מיידי.
לקבלת סיוע נפשי במוקד לפניות חיילים וחיילות בקבע ובמילואים - חייגו 2201* ובאתר ער"ן eran.org.il בצ'אט, ובווטסאפ שמספרו 052-8451201.