מחלת הסרטן היא אחת המחלות המשמעותיות ביותר בעולם המערבי. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-19.3 מיליון מקרי סרטן אובחנו ברחבי העולם בשנת 2020. בישראל, נתוני משרד הבריאות מצביעים על כ-30 אלף חולים חדשים המאובחנים מדי שנה, כאשר מחלות הסרטן מהוות את גורם התמותה הראשון בישראל.
על רקע נתונים מדאיגים אלה, עולה חשיבות הגילוי המוקדם, המאפשר לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה והשרידות של החולים. בדיקות הסקר מהוות כלי מרכזי בזיהוי מוקדם של המחלה, ומאפשרות התערבות טיפולית שבה הסיכויים להחלמה הם גבוהים יותר. למעשה, מחקרים מראים כי גילוי סרטן בשלב מוקדם יכול להגדיל את שיעורי ההחלמה עד פי חמישה, ובמקרים מסוימים אף יותר.
בישראל קיימות מספר בדיקות סקר חשובות למניעה וגילוי מוקדם של סרטן. בכתבה זו נסקור את הבדיקות העיקריות, מתי ולמי מומלץ לערוך אותן.
סרטן השד | מניעת מקרה מוות באחת מתוך חמש חולות
בדיקה: ממוגרפיה
למי מיועדת: נשים בגילאי 74-50
תדירות: אחת לשנתיים
לנשים החל מגיל 40-45 שנים מומלץ להיבדק אצל כירורג שד פעם בשנה ולבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50 וזאת כדי להגדיל את הסיכויים לגילוי סרטן השד בשלב מוקדם. לנשים בעלות גורמי סיכון נוספים, כגון היסטוריה משפחתית משמעותית, ונשאות מוטציות גנטיות תורשתיות בגנים BRCA1/2, מומלץ להתחיל את בדיקות הסקר בגיל צעיר יותר, לבצען בתדירות גבוהה יותר, ובנוסף לבצע בדיקות נוספות, כל זאת בהתאם להמלצת הרופא/ה.
מעבר לגורמי סיכון אלה המעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד, גיל 50 ומעלה הוא הקריטריון היחיד להתחלת בדיקות ממוגרפיה. ההמלצה לעריכת ממוגרפיה מבוססת על מחקרים בקנה מידה גדול אשר הראו כי בדיקות הסקר מפחיתות את התמותה מסרטן השד בכ-20% - כלומר מונעות מקרה מוות של אחת מתוך חמש חולות. ממוגרפיות גם מפחיתות את מספר מקרי סרטן השד בשלב 2 ומעלה בעת האבחון אצל נשים מעל גיל 50. גילוי סרטן השד בשלב מחלה מוקדם מפחית את התמותה מסרטן השד ולרוב גם מייתר טיפולים משלימים אינטנסיביים.
מהלך בדיקת ממוגרפיה:
הבדיקה מהירה ונמשכת דקות ספורות בלבד. במהלכה, טכנאית הרנטגן מצלמת כל שד ממספר זוויות - עליונה, צדדית ומרכזית. לעיתים קיים צורך בצילומים נוספים. כחלק מבדיקה מופעל לחץ על השד (שלרוב לא נעים אך אינו כואב בהכרח), וזאת כדי לקבל הדגמה טובה של רקמת השד, לכל עומקה. הפענוח נעשה על ידי רדיולוג/ית מנוסים, שבודקים סימנים חשודים כמו גושים וסימני סידן, ואלו מדרגים את התוצאות לפי רמת החשד. יש מצבים שבהם נדרשת בדיקת אולטרסאונד משלימה כאשר:
1. הנבדקת בגיל צעיר (מתחת ל-40)
2. צפיפות רקמת שד גבוהה
3. היסטוריה משפחתית של סרטן השד
4. גילוי ממצא לא ברור בממוגרפיה
5. נשים עם שתלים בחזה
סרטן המעי הגס | לא נעים אבל עשוי להציל חיים
שיטה: בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה
למי מיועדת: גברים ונשים מגיל 50
תדירות: אחת לשנה (דם סמוי בצואה) / אחת ל-3-10 שנים (קולונוסקופיה)
סרטן המעי הגס הוא גידול נפוץ גם בגברים וגם בנשים ומהווה את הגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן. הופעת דם בצואה עלולה להיות סימן לסרטן המעי הגס ולכן בדיקת דם סמוי בצואה נכללת בסל הבריאות מגיל 50 עד 74 ומומלץ לבצעה אחת לשנה. חשוב לדעת שהבדיקה לא תמיד מדויקת, ועלולה להציג תוצאה שלילית במקרה של הימצאות סרטן או פוליפים שאינם מדממים. גם תוצאה חיובית יכולה לנבוע ממגוון סיבות ולאו דווקא מהימצאות גידול ממאיר במעי. למעשה, כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך. זו הסיבה שאנשי מקצוע בתחום הבריאות ממליצים לבצע את הבדיקה מדי שנה.
בדיקה מדויקת יותר היא הקולונוסקופיה - בדיקה פולשנית ומתקדמת שמאפשרת הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי הגס, לשם אבחון וטיפול במחלות מערכת העיכול התחתונה, ובמיוחד סרטן המעי הגס. הבדיקה מומלצת לכל אדם מעל גיל 50 שנמצא חיובי בבדיקת דם סמוי בצואה גם ללא כל סימפטום או תלונה, או מעל גיל 40 למי שנמצא בקבוצות סיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס (היסטוריה משפחתית של סרטן המעי למשל).
קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה המדויקת והמקיפה ביותר לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, המהווה את אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל. כמו כן, היא בעלת יכולת טובה לזהות נגעים טרום-סרטניים. קולונוסקופיה הינה בדיקה אבחנתית ולכן מדויקת עם רגישות גבוהה של 89-95% לגילוי פוליפים מעל 10 מ"מ ושל 75-93% לגילוי פוליפים קטנים יותר של 6 מ"מ ומעלה. מחקרים מראים כי הבדיקה מפחיתה את שיעורי התמותה ממחלה זו בכ-60%, הודות ליכולתה לאתר ולהסיר בזמן הבדיקה פוליפים טרום-סרטניים.
על אף יעילותה, הקולונוסקופיה עדיין נתפסת כבדיקה מאיימת על רבים, בעיקר בשל ההכנה המורכבת הכוללת ניקוי מעיים מלא וההליך הפולשני עצמו. הסיכון העיקרי בבדיקה הוא סיבוכים נדירים כגון נקב של המעי, המתרחשים בפחות מ-0.1% מהמקרים. עם זאת, מומחים מדגישים כי יתרונות הגילוי המוקדם עולים באופן משמעותי על הסיכונים הפוטנציאליים, ומאפשרים טיפול ממוקד באבחנת הגידול בשלב מוקדם שעשוי להציל חיים.
מהלך בדיקת הקולונוסקופיה:
לאחר הכנה של כשלושה ימים שבהם נדרשת תזונה מיוחדת, המטופל מגיע בצום לחדר הניתוח, ומקבל טשטוש באמצעות חומר המוזרק לווריד. במהלך הבדיקה רופא גסטרואנטרולוג מחדיר אנדוסקופ גמיש דרך פי הטבעת, ובקצהו מצלמה זעירה המשדרת תמונות חיות לצג. במידת הצורך, ניתן לבצע במהלך הבדיקה גם לקיחת ביופסיה, כריתת פוליפים ועצירת דימומים.
סרטן צוואר הרחם | לזהות את הנגיף שגורם למחלה
שיטה: בדיקת פאפ סמיר / HPV
למי מיועדת: נשים בגילאים 65-25
תדירות: אחת לשלוש שנים
בדיקת הסקר לסרטן צוואר הרחם היא אחד הכלים החשובים ביותר במאבק נגד המחלה, ונחשבת כיום לאמצעי מפתח לגילוי מוקדם ולמניעת התפתחותה. בדיקת הפאפ המסורתית לאיתור מוקדם של תאים סרטניים בצוואר הרחם מוחלפת בשנים האחרונות בבדיקת HPV, הכלי המתקדם ביותר לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם. בדיקת HPV לא רק בוחנת שינויים תאיים, אלא מזהה זנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (כגון HPV 16 ו-18), אשר עלולים להוביל לשינויים טרום-סרטניים בתאי צוואר הרחם.
רמת האמינות של הבדיקה גבוהה במיוחד, עם יכולת זיהוי של למעלה מ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם בשלבים המוקדמים. הבדיקה מיועדת לנשים מגיל 25 ומעלה, כאשר ההמלצה היא לבצע אותה אחת לכמה שנים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. הבדיקה תורמת להפחתה משמעותית בשיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם בזכות הגילוי המוקדם - כאשר המחלה ניתנת למניעה כמעט לחלוטין בגילוי מוקדם של שינויים טרום-סרטניים.
מהלך בדיקת HPV:
הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת דגימה מצוואר הרחם, תהליך פשוט הנעשה לרוב במהלך בדיקה גינקולוגית שגרתית. המידע המתקבל מהבדיקה מאפשר לעקוב אחר נשים הנמצאות בסיכון מוגבר, ובמקרים מסוימים אף למנוע את התקדמות המחלה דרך טיפול מוקדם בממצאים חריגים.
תוצאה חיובית בבדיקת HPV מצביעה על כך שהנגיף נמצא בגוף, אך משמעות התוצאה משתנה בהתאם לזן הנגיף ולמצב הבריאותי הכללי של הנבדקת. תוצאה חיובית בזנים מסוכנים תוביל לרוב לבדיקות נוספות, כמו קולפוסקופיה (בדיקה של צוואר הרחם בהגדלה), כדי לאתר האם נמצאים שינויים בתאים.
סרטן הערמונית | החלבון שעלול לעורר חשד
שיטה: בדיקת PSA
למי מיועד: גברים מעל גיל 50
תדירות: אחת לשנה
סרטן בבלוטת הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים והשני בשכיחותו כגורם תמותה מבין מחלות הסרטן בגברים. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,500 גברים שלקו במחלה. בדיקת PSA-Prostate-Specific Antigen היא בדיקת דם שמטרתה למדוד את רמת החלבון PSA המיוצר בערמונית. רמות גבוהות מהרגיל של PSA בדם עשויות להעיד על שינויים בערמונית, כמו דלקת, הגדלה שפירה או חשד לסרטן הערמונית.
חשוב להבין כי בדיקת ה-PSA הינה בדיקת סקר בלבד ואין ביכולתה לשלול או לאמת אבחנה של סרטן ערמונית. הבדיקה מהווה כלי חשוב לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית, אך היא אינה חד-משמעית: רמות PSA גבוהות אינן מעידות בהכרח על קיום סרטן בערמונית ועלולות לנבוע מגורמים אחרים, כמו דלקות בערמונית או הגדלה שפירה שלה. מנגד, ישנם מקרים שבהם סרטן הערמונית מתגלה גם ברמות PSA נמוכות יחסית. לכן, הבדיקה מהווה כלי ראשוני בלבד, וממצא חריג מצריך בדיקות המשך, כגון בדיקה רקטלית או ביופסיה של הערמונית.
בישראל, בדיקת PSA זמינה במימון קופות החולים לגברים מעל גיל 50, כאשר גברים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית יכולים לבצע את הבדיקה כבר מגיל 40-45, בהתאם להמלצת רופא.
מהלך בדיקת ה-PSA:
בדיקת PSA נעשית באמצעות בדיקת דם. הבדיקה מומלצת רק לאחר שיחה עם רופא משפחה או אורולוג, אשר יסביר על יתרונותיה, חסרונותיה ומשמעות האבחון המוקדם.
סרטן הריאות | בדיקה למעשנים ומעשנים לשעבר
שיטה: סי-טי במינון נמוך
למי מיועד: בני 50-79 מעשנים ומעשנים לשעבר עם 20 שנות קופסה
תדירות: אחת לשנה
סרטן הריאה נחשב לגורם התמותה הראשון מבין כל המחלות הממאירות. למרבה הצער מרבית המקרים מתגלים בשלב מחלה מתקדם וגרורתי מאחר ובריאות אין חיישני כאב והתסמינים מופיעים רק כשהמחלה מתקדמת. עישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן הריאה (ולמחלות נוספות) וכ-80 אחוז מהחולים עם סרטן ריאות הם מעשנים או מעשנים לשעבר. בשנים האחרונות פותחה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאות באוכלוסיה זו. גברים ונשים מגיל 50 ומעלה עם היסטורית עישון של 20 שנות קופסה (קופסה ביום במשך 20 שנה או 2 קופסאות במשך 10 שנים) ובתנאי שלא חלפו 15 שנה מאז הפסיקו לעשן, יכולים לבצע את הבדיקה.
מהלך בדיקת סי-טי במינון נמוך:
הסקר נעשה באמצעות סי-טי נמוך עוצמה על מנת לאתר נגעים חשודים בריאה ומעקב אחריהם. במידה ומתגלה נגע ממאיר בשלב מוקדם, המטופל יופנה לאונקולוג ולכירורג על מנת להסיר אותו ולהמשך טיפול בהתאם לממצאים. בישראל נערך לאחרונה פיילוט מוצלח ובימים אלו מתקיים דיון האם להכליל בדיקה זו במסגרת סל הבריאות.
גלרי | לראשונה בדיקת דם לאיתור מוקדם של 50 סוגי סרטן
שיטה: בדיקת גלרי
למי מיועד: נשים וגברים עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן , כגון אנשים מעל גיל 50
תדירות: אחת לשנה
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה בסרטן הינו הגיל. למעשה הסיכוי לחלות בסרטן גדול פי 13 אצל אנשים בני 50 ומעלה לעומת בני 50 ומטה. כאמור, קיימות מספר בדיקות סקר למספר קטן מאוד של גידולים כפי שפורטו מעלה, כשעבור מרבית מחלות הסרטן לא קיימות בדיקות סקר שהוכחו כיעילות לאבחון מוקדם. למעשה 3 מתוך 4 אנשים שנפטרים מסרטן, מתים מגידול שאין לו בדיקת סקר.
בדיקת גלרי היא בדיקה פורצת דרך לגילוי מוקדם בבדיקת דם אחת. היתרון של הבדיקה הוא היכולת לזהות יותר מ-50 סוגי סרטן ביניהם סוגי סרטן שכיחים פחות אבל אגרסיביים הרבה יותר, כמו סרטן הלבלב, השחלות ועוד סוגי סרטן שעד כה לא היה ניתן לזהות בשלב מוקדם על ידי בדיקה כלשהי. הבדיקה מיועדת לנשים וגברים עם סיכון מוגבר לסרטן, שלא חלו בסרטן בשלוש השנים האחרונות.
בדיקת גלרי מבוססת על זיהוי החתימה האפיגנטית הייחודית של דנ"א חופשי שמקורו מתאי הסרטן הנמצאים בזרם הדם. באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ואינטליגנציה מלאכותית, בדיקת גלרי מזהה סיגנלים (אותות) ייחודיים לתאים הסרטניים וכך היא חוזה ברמת דיוק גבוהה את קיום הסרטן ואת מקורו בגוף.
במחקרים שפורסמו בספרות המדעית נמצא שגלרי כמעט והכפילה את מספר מקרי הסרטן שהתגלו כאשר בוצעה בנוסף לבדיקות סקר שגרתיות. כמו כן, 48% ממקרי הסרטן שאותרו בגרסה מוקדמת של בדיקת גלרי ואומתו בבדיקות אבחנתיות, אובחנו בשלבים מוקדמים של המחלה.
"'גלרי" מגובה במחקרים קליניים שנערכו בארה"ב ובאנגליה על עשרות אלפי נבדקים. הבדיקה אינה באה להחליף את ההמלצה לבצע את בדיקות הסקר השגרתיות, אלא מהווה נדבך נוסף לגילוי אפשרי של סרטן מ-50 סוגים בשלב מוקדם. זאת ועוד, לא מדובר בבדיקה שחוזה את הסיכוי העתידי לחלות בסרטן, אלא בבדיקה שמגלה את הסרטן נכון לזמן הבדיקה ולכן כדאי לבצעה אחת לשנה.
מהלך בדיקת גלרי:
דגימת הדם נשלחת למעבדות גרייל בארה"ב והתוצאות מתקבלות תוך כשלושה שבועות מיום הגעת דגימת הדם למעבדה. 99% מהנבדקים יקבל תשובה כי לא אותר סיגנל לסרטן. רק 1% מהנבדקים יקבלו תוצאה שאותר אצלם סיגנל לסרטן שמהווה סימן חשוד להימצאותו של סרטן, במקרה כזה, תוצאת הבדיקה תדווח גם על מקור הסיגנל לסרטן. האחרונים יעברו סדרת בדיקות אבחנתיות במרכז לאבחון מהיר בהתאם למקור הסרטן החזוי בבדיקה. מהסטטיסטיקות עד כה עולה שאחד מכל שני אנשים שאותר אצלם סיגנל לסרטן - יאובחן עם סרטן (כלומר אחד מ-200 נבדקים). גלרי נחשבת לבדיקה מדויקת שעברה תיקוף קפדני הן במחקרים קליניים והן במחקרי עולם אמיתי. הבדיקה הוגדרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כ"פורצת דרך" ואושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות בישראל.
בדיקת "גלרי" משווקת בישראל על ידי חברת אונקוטסט רניום, המובילה את תחום רפואה מותאמת אישית בישראל ומספקת את מגוון בדיקות גנומיות רחב ביותר. לרגל הגעת הבדיקה לישראל, פתחה אונקוטסט מוקד שרות לקוחות ייעודי לבדיקת "גלרי", באמצעותו ניתן לקבל מידע על הבדיקה ולתאם תור ללקיחת דם. לפרטים נוספים ולהזמנת הבדיקה על ידי השארת פרטים בטופס זה - לחצו כאן.