בין המצב הביטחוני, יוקר המחיה וחוסר הוודאות מהעתיד, לבין העולם המודרני שממשיך להאיץ ולדרוש תפוקה בלתי פוסקת - לא מפליא שיותר ויותר אנשים מדווחים על תחושות של סטרס, דופק מואץ, חרדה, בעיות שינה או בעיות עיכול.
מערכת הבריאות כבר לא עומדת בעומס ורבים מחפשים מענה אחר - טיפול בשורש, לא רק בסימפטומים. רפואת הרמב"ם מציעה גישה הוליסטית: ריפוי הגוף דרך איזון הנפש, התזונה והתנועה.
כשמתח נפשי מצטבר הופך למחלה פיזית
הרמב"ם סבר ש"הנפש היא הישות בגוף האדם", ושכל מחלה מקורה בנפש. בימינו, הקשר בין הנפש לגוף אינו רעיון פילוסופי בלבד - הוא מגובה מדעית. מחקרים מראים את הקשר בין סטרס כרוני לבין סיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, ודלקות כרוניות.
בדבריו - "בולם רוגזו יאזן אוכלו ויגביר תנועתו", מתאר ברמב"ם למעשה את כל תורת הריפוי שלו על רגל אחת. כשמדברים על הנפש - כמה אנחנו בוחרים להתעצבן, לכעוס, ולהאשים את עצמנו, או כמה אנחנו בוחרים להיות בהודיה ושמחה וחמלה. לגבי תזונה - אכילה מאוזנת, עם דגש על מזון עונתי, מגוון וקרוב לטבע המקומי. תנועה במהלך היום קריטית לבריאותנו.
שישה כלים פשוטים להפחתת הסטרס בחיינו
1. נשימה מודעת: על-פי היהדות נשימה היא החוט המחבר בין הנשמה לגוף ככתוב - 'ויפח באפיו נשמת חיים' - הנשימה היא לא רק פעולה פיזית, היא המפתח לריפוי. הרמב"ם ממליץ לנשום אוויר בים, ביער, בריאות הירוקות אפילו גינה ציבורית עם עצים, עדיפה מבית סגור. בעת לחץ, הנשימה מתקצרת. נשימה עמוקה ואיטית, מאותתת למערכת העצבים להירגע. תרגול מומלץ להורדת רמות הקורטיזול נקרא 4-4-8 - קחו שאיפה ל-4 שניות, תחזיקו ל-4, ותנשפו ל-8.
ֿ2. התקרקעות: הליכה יחפה על אדמה, או ישיבה ליד עץ, מחזירה אותנו למצב של נוכחות. הגוף זוכר את הרוגע של הטבע ומאזן את תגובת ה"ברח או הילחם".
3. שינה משקמת: מחסור בשינה הוא זרז לחרדות. הרמב"ם ממליץ להימנע מאכילה כ-3-4 שעות לפני השינה, אכילה לילה פוגעת בהורמון השינה (מלטונין). היום המדע ממליץ להקפיד על 8-7 שעות שינה בחדר חשוך ללא חשיפה למסכים וחדשות רעות לפחות שעה לפני. מה עושים במקום? ספר, מוזיקה, סטנדאפ או מפגש חברתי יועילו לאיכות השינה שלכם.
4. תנועה מתונה: "לעולם יקפיד אדם על התעמלות כל איבריו, עד שיגיעת הגוף תעורר גם את הנפש". לא צריך לרוץ מרתון כדי לשפר את בריאות הנפש שלנו. הליכה, יוגה או ריקוד בבית - משחררים אנדורפינים, מעודדים זרימת דם, מאזנים את מצב הרוח ומשפרים את חילוף החומרים. מצאו פעילות שמרוממת את נפשכם והכניסו אותה לשגרה: פינג פונג, כדורסל, שחייה, ריקוד, יוגה, פילאטיס, הכל הולך.
5. אכילה מאזנת: "מזונותיך תרופותיך": מזון תעשייתי מחמיר סטרס. לעומת זאת, תזונה המבוססת על קטניות, ירקות טריים, אגוזים, שמן זית ודגנים מלאים - מספקת לגוף את היסודות לבניית סרוטונין ומגבירה תחושת רוגע ויציבות פנימית. המדע מצא קשר ישיר בין תזונה בריאה לבין הפחתת דיכאון וחרדה. בדקו שאין לכם חוסרים של ויטמינים ומינרלים. בעיקר: ויטמין די, בי 12 וחוסר איזון בבלוטת התריס יכולים להוות סיבה לחוסר שקט נפשי.
6. קהילה - תרופה עתיקה ואפקטיבית: הרמב"ם הדגיש את חשיבותו של "חבר טוב". מחקרים שנעשו באזורים בהם חיים מעל גיל 100 מצאו כי קשרים חברתיים מצילים חיים. חפשו קבוצת הליכה שכונתית, קורס בריאות מעניין או מפגש חברתי קבוע.
בישראל נעשו מחקרים רבים על אנשי העלייה התימנית שהיו ידועים באריכות חיים בבריאות טובה. על פי רוב שהסוד שלהם לאריכות ימים היה קשור בכך שהקפידו על שמחה, חיי קהילה עשירים ותזונה קרובה לטבע. מה קרה לנכדים שלהם ולמה הם סובלים ממחלות כמו כל שאר הישראלים? על זה כבר ארחיב בטור הבא.
שירלי יוסף, מרצה לבריאות טבעית ורפואת הרמב"ם. רוצים ללמוד עוד על רפואת הרמב"ם? לחצו כאן