כאשר מתברר שאחד ההורים סובל מדמנציה, הבשורה מטילה צל כבד על כל המשפחה. ככל שהמצב הדמנטי יילך ויתקדם, כך יתקדם גם שינוי מהותי בתפקוד ההורה, שישפיע על תפקוד המשפחה, על מערכות היחסים ושגרת החיים. הילדים ימצאו את עצמם בתפקיד טיפולי ויעמדו בפני לקיחת החלטות ואחריות על ההורה החולה. בנוסף לאמפתיה, האהבה והדאגה, המסע של טיפול בהורה דמנטי עלול להיות גם מתיש ובודד, לכן כדאי למשפחה לקבל ייעוץ, תמיכה והכוונה מאנשי מקצוע.
כשהזיכרון כבר לא מה שהיה פעם
איבוד הזכרון בגיל המבוגר הוא תופעה שכיחה, כאשר מבוגרים רבים סובלים מסוגים שונים של דמנציה, אם זה כתוצאה מבעיות בכלי הדם במוח, או ממחלות שונות, שהידועה שבהן היא מחלת האלצהיימר.
הדמנציה היא תהליך של איבוד הזיכרון ומתאפיינת בירידה בתפקודים קוגניטיביים נוספים, כמו חשיבה רציפה, כישורי שפה ויכולת התמצאות. מה שמאפיין דמנציה זה לא רק שכחה רגעית של פרט כזה או אחר, אלא קושי מתמשך אמיתי בתפקוד היומיומי, שמתבטא למשל בחזרה על אותן שאלות שוב ושוב, בלבול וחוסר התמצאות במקומות מוכרים, קושי בביצוע משימות פשוטות כמו הכנת קפה או תשלום חשבונות, ושינויים בולטים בהתנהגות ובמצב הרוח. שינויי התנהגות עלולים לכלול גם רגזנות, תסכול וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה, מה שמקשה על היכולת של הסביבה לעזור.
כאשר אם המשפחה, החכמה והחיונית, שזוכרת כל תאריך יומולדת ומארחת את כל החגים, מתחילה ללכת לאיבוד במטבח, להתבלבל בין יום ללילה ואף לשכוח את שמות הילדים, או כאשר אב המשפחה החזק והלבבי מתחיל להגיב ברוגז על כל דבר, שוכח את הדרך הביתה, או מאבד את חפציו על בסיס קבוע, ייתכן שהם סובלים מתחילתו של תהליך דמנטי. במצב כזה דרוש אבחון מקצועי והתגייסות של בני המשפחה לטיפול במבוגר שזקוק לעזרה.
לד"ר ברבר ירחמיאל באתר zap דוקטורס
לאתר של ד"ר ברבר ירחמיאל
קושי אישי ומשפחתי
אדם הסובל מדמנציה מאבד אט אט את הקשר לסביבה ולמציאות, מאבד את יכולת התפקוד עד כדי כך שהוא עלול להזיק לסביבתו או לעצמו, ולכן זקוק להשגחה ולטיפול צמודים. הטיפול בו נופל על בני המשפחה, וברוב המשפחות לרוב יש מטפל אחד עיקרי, בדרך כלל אחד הילדים, שלוקח על עצמו את המשימה.
מי שמטפל בהורה דמנטי חווה קשיים מסוגים שונים. בראש ובראשונה הקושי הוא פיזי, שכן עם התקדמות המחלה הטיפול הופך צמוד יותר ומלווה את פעולות היומיום הפשוטות. הטיפול יכול לכלול רחצה, עזרה בהתניידות, הלבשה, האכלה, ולפעמים גם החלפת טיטולים. כל זה נעשה על בסיס יומיומי וברור שדרושה פה עבודה פיזית לא קלה, לכן מובן שבן המשפחה המטפל בוודאי מרגיש מותש. לכך מתווסף גם קושי מנטלי רגשי כתוצאה מהעומס המתמשך שנוצר מליווי תהליך הדעיכה של אדם אהוב, מה שמציף רגשות קשים של עצב, חוסר אונים, ולעיתים גם מרירות ודיכאון. בנוסף הסיטואציה יוצרת לא מעט חיכוכים גם עם בני המשפחה סביב הטיפול בהורה, וגם עם ההורה עצמו שלא תמיד משתף פעולה ומתמודד גם הוא עם התחושות הקשות שנובעות ממצבו. גם הקושי הכלכלי צריך להילקח בחשבון כשמתמודדים עם בן משפחה דמנטי, שכן עלות הטיפול עלולה להיות יקרה. לפעמים יש צורך בעזרה מקצועית כמו מטפל סיעודי, לעיתים יש להנגיש את הבית לצרכי המטופל, ובמקרים רבים יש הוצאות על ציוד רפואי. בני המשפחה אף עלולים להיפגע מאובדן הכנסה כתוצאה מהצורך לטפל בהורה, ויש משפחות שמגיעות למצב של לקיחת הלוואות וכניסה לחובות, עד כדי מכירת הדירה המשפחתית, כדי לעמוד בעלויות הטיפול. בעיה נוספת שמתלווה לטיפול בהורה דמנטי היא הניתוק החברתי שנוצר לא פעם אצל המטפל העיקרי. הצורך להיות זמין להורה סביב השעון, הדאגה התמידית והאחריות המתלווה לטיפול, עלולה לבודד את בן המשפחה שמטפל בהורה מהסביבה החברתית שלו, ופעמים רבות הוא מתחיל להימנע מלהגיע לארועים חברתיים ולהתרחק בהדרגה מאנשים קרובים, בהרגשה שאף אחד לא יכול להבין את המקום שהוא נמצא בו.
גם המשפחה זקוקה לתמיכה
כאשר אחד ההורים מאובחן עם דמנציה, השמיים נופלים על בני המשפחה, ולכן הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לתכנן תכנית פעולה בשיתוף עם איש מקצוע. התכנית צריכה לכלול רשימה של הצרכים של המטופל מבחינת מקום מגורים, פרוט הטיפול התרופתי, בדיקת אפשרות של שרותי סיעוד, הבנת הצרכים הפיזיים, בניית סדר יום מותאם ועוד. בשלב שני רצוי מאוד לחפש מידע על המצב, על משמעותו ועל דרכי הטיפול האפשריות. מומלץ להצטרף לקבוצות תמיכה וכמובן לפנות לעזרה מקצועית שתציע הכוונה ותמיכה פרקטית ומנטלית לבני המשפחה.
בני משפחה המטפלים בהורה דמנטי, חייבים לדאוג גם לעצמם. כדי להתמודד עם המצב חשוב שיאכלו כמו שצריך, שיישנו טוב ויעסקו בפעילות גופנית סדירה. הם צריכים לאפשר לעצמם לצאת לבלות, וגם לשתף משפחה וחברים במה שעובר עליהם, כדי להקל על תחושת הבדידות שמתלווה למצב. רצוי לתת מקום לרגשות שמתלווים למצב המורכב, לחלוק אותם עם אנשים קרובים ועם אנשי מקצוע, ולהבין שגם הרגשות השליליים הם לגיטימיים. בנוסף מומלץ לפנות גם לעוגני תמיכה חיצוניים, אם זה קבוצות תמיכה למפגש עם אנשים שמתמודדים עם אותן בעיות, או אם זה פנייה לבעל מקצוע לטיפול פרטני. חשוב לדעת שקיימים שרותים קהילתיים, גורמים ממשלתיים ועמותות שמציעים מגוון רחב של עזרה וליווי, ייעוץ, ואפילו שרותי סיעוד ותמיכה כלכלית.
המסע של טיפול בהורה הסובל מדמנציה הוא ארוך ומאתגר, אך הוא גם מלא ברגעים של אהבה, מסירות וחמלה. זכרו שאתם לא לבד, ואל תהססו לבקש עזרה ותמיכה לאורך הדרך. השמירה על בריאותכם הפיזית והנפשית היא לא רק זכותכם, אלא גם תנאי הכרחי ליכולתכם להעניק את הטיפול הטוב ביותר ליקירכם.
ד"ר ירחמיאל ברבר, רופא פסיכיאטר, מומחה לפסיכיאטריה - פסיכיאטר של הזקנה
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס