כשמדובר במחלת אלצהיימר, אילן היוחסין המשפחתי חשוב - אך לא בדרך שהמדענים חשבו עד כה. מסתבר שהמוח שלנו מושפע משני גורמים מכריעים העשויים לקבוע את הסיכון שלנו לאלצהיימר: האם אנחנו גברים או נשים, והאם אמא או אבא שלנו סבלו מהמחלה.
מחקר קנדי שנמשך עשור, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי "נוירולוג'י", מגלה שלנשים הצטברות גדולה יותר במוח של החלבון טאו הרעיל, המקושר למחלת האלצהיימר, אך הן מפגינות עמידות גבוהה יותר להצטמקות המוח. במקביל, תורשה מצד האב עלולה להציב סיכונים גדולים יותר ממה שחשבו עד כה.
צוות חוקרים מאוניברסיטת מקגיל עקב במשך 10 שנים אחר 243 מבוגרים בריאים קוגניטיבית, כולם בעלי היסטוריה משפחתית של אלצהיימר. הם השתמשו בטכניקות סריקת מוח מתקדמות כדי לעקוב אחר הצטברות של שני חלבונים מרכזיים - בטא-עמילואיד וטאו - יחד עם שינויים בנפח המוח וביכולות הקוגניטיביות.
נשים מראות עמידות מוחית גבוהה יותר
כמעט 70% מהמשתתפים היו נשים, עם גיל ממוצע של 68. למרות שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בהצטברות עמילואיד (הרבדים הדביקים שנחשבו לסמן המובהק של אלצהיימר), החוקרים הבחינו בהבדלים משמעותיים בהצטברות חלבון הטאו.
"לנשים היו רמות גבוהות משמעותית של חלבון טאו במוח, במיוחד באזורים פרונטו-פריאטליים המושפעים בשלבים מתקדמים של מחלת אלצהיימר", מסביר פרופ' סילביה וילנב, החוקרת הראשית. "טאו יוצר סבכים רעילים שפוגעים ישירות בנוירונים, ורמות טאו גבוהות יותר מסמנות בדרך כלל ירידה קוגניטיבית חמורה יותר".
אלא שלמרות שהיה להן יותר טאו, נשים הראו עמידות גבוהה יותר להצטמקות מוח הקשורה לעמילואיד לאורך זמן. ההיפוקמפוס, אזור קריטי לזיכרון, הצטמק בקצב איטי יותר אצל נשים עם רמות עמילואיד גבוהות בהשוואה לגברים עם רמות עמילואיד דומות.
ממצא זה מרמז כי לנשים יש מנגנוני הגנה מסוימים העוזרים לשמר את מבנה המוח גם כאשר חלבונים הקשורים למחלה מצטברים. החוקרים משערים שהבדלים הורמונליים או הבדלים ברשתות העצביות במוח עשויים למלא תפקיד חשוב בעניין, אם כי הסיבה המדויקת עדיין אינה ברורה.
היסטוריה אבהית
מחקרים קודמים טענו שתורשה אלצהיימרית מהאם נושאת סיכון גבוה יותר מזו מהאב. עם זאת, מחקר זה מראה שאנשים שאבותיהם סבלו מאלצהיימר הראו קשר חזק יותר בין הצטברות עמילואיד לטאו מאשר אלה שאמותיהם סבלו מהמחלה. במילים אחרות, אם אביך סבל מאלצהיימר, ייתכן שאתה פגיע יותר לתהליך הצטברות החלבונים המוביל לניוון עצבי.
המחקר גם מצא שאנשים עם היסטוריה משפחתית של אלצהיימר מצד האם הראו חוסן קוגניטיבי גדול יותר, ושמרו על תפקוד הזיכרון טוב יותר למרות הצטברות עמילואיד בהשוואה לאלה עם היסטוריה אבהית.
"נתיבי תורשה שונים עשויים להשפיע על היבטים נפרדים של התקדמות המחלה", מציין ד"ר ולנטין אורי, המחבר הראשי של המחקר. "היסטוריה אבהית משפיעה על הצטברות חלבונים בעוד שהיסטוריה אימהית משפיעה על כמה טוב המוח מתמודד עם אותם חלבונים".
השלכות לטיפול מותאם אישית
המין הביולוגי וההיסטוריה ההורית צריכים להילקח בחשבון בפיתוח טיפולים אישיים לאלצהיימר, במיוחד מכיוון שניסויים קליניים התקשו היסטורית להראות יעילות עקבית. תגובות שונות בין גברים לנשים, או בין אלה עם תורשה אימהית לעומת אבהית, עשויות לעזור להסביר מדוע חלק מהטיפולים עובדים טוב יותר עבור אנשים מסוימים.
לדוגמה, נשים עשויות להפיק תועלת מהתערבויות המתמקדות בהפחתת הצטברות טאו, בעוד שאלה עם היסטוריה אבהית של אלצהיימר עשויים להזדקק להתערבויות מוקדמות יותר למניעת המפל החלבוני.
אלצהיימר אינה מחלה חד-גונית. גורמים כמו גיל המעבר, שינויים הורמונליים ודפוסי תורשה גנטית יוצרים פרופילי סיכון שונים שעשויים לדרוש גישות מותאמות למניעה ולטיפול. המין שלך וההיסטוריה הרפואית של הוריך חשובים בדרכים שאנחנו רק מתחילים להבין.
מומחים ממליצים שאנשים עם היסטוריה משפחתית של אלצהיימר, במיוחד אלה עם אב שחלה, ישקלו הערכות קוגניטיביות מוקדמות יותר וינקטו בצעדים פרואקטיביים לשמירה על בריאות המוח, כולל פעילות גופנית סדירה, תזונה ים-תיכונית, גירוי מנטלי, ושינה איכותית.