מה אם פעולה פשוטה כמו בליעה יכולה לשמש כמדד לבריאות? למרות שמדובר בפעולה חוזרת, פשוטה ויומיומית, מספר הפעמים שתוכלו לבלוע ב-30 שניות בלבד עלול לשמש כאות אזהרה מוקדמת למצבים רפואיים חמורים, כמו דמנציה, סרטן או שבץ מוחי.
במחקר שפורסם בכתב העת Dysphagia, השתמשו חוקרים במבחן הבליעה החוזרת (RSST) כדי למדוד כמה פעמים אדם בריא יכול לבלוע ב-30 שניות, ללא מזון או נוזלים. החוקרים ביקשו לקבוע את קיבולת הבליעה הממוצעת בקרב קבוצות גיל שונות.
כדי להבין את המדדים התקניים לבליעה, המחקר העריך 280 מבוגרים, גברים ונשים, בגילאים 20 עד 90. התוצאות הראו כי הציון הממוצע ב-RSST עבור כלל המשתתפים היה 7.01, כאשר גברים קיבלו ציון גבוה יותר (7.6) מאשר נשים (6.47). ככל שגיל המשתתף עלה, ירד מספר הבליעות שהוא יכול לבצע ב-30 שניות.
על פי ממצאי המחקר, מבוגרים בגילאי 20-30 צריכים להיות מסוגלים לבלוע כ-8.5 פעמים, בעוד שבגיל 40 הממוצע הוא 8. בגיל 50, אנשים בדרך כלל יבלעו כ-7 פעמים, ובגיל 60 מספר הבליעות יורד ל-6.7. בגיל 70 צפוי להיות מספר הבליעות כ-6, ובגיל 80 כ-4.3 ב-30 שניות. ציון של פחות מ-3 בליעות ב-30 שניות נחשב לאנורמלי או פתולוגי.
המחקר מצא כי גורמים מסוימים, כמו גיל, מדד מסת גוף (BMI), מספר המצבים הבריאותיים של האדם, תרופות שהוא לוקח וכמות הרוק שהוא מפריש, השפיעו על שיעור הבליעות.
החוקרים ציינו כי בממוצע, המשתתפים קיבלו ציון של 7.01 ב-RSST, כאשר גברים ביצעו טוב יותר מנשים - גברים קיבלו ציון של 7.6, בעוד שנשים קיבלו ציון של 6.47. בנוסף, אנשים עם BMI גבוה יותר, יותר מצבים בריאותיים ותרופות מרשם קיבלו ציונים נמוכים יותר ב-RSST. באופן מעניין, אנשים שדיווחו על ייצור יותר רוק הציגו ציונים טובים יותר במבחן ה-RSST.
המצבים הבריאותיים הקשורים לקושי בבליעה
קושי בבליעה, או דיספאגיה, הוא מצב שיכול להיגרם ממגוון בעיות בריאותיות. במקרים מסוימים, דיספאגיה יכולה להיות קשורה להפרעות עיכול פשוטות יחסית, כמו חומציות קיבה או רפלוקס, שבהן חומצת הקיבה מגרה את רירית הוושט, דבר שגורם לאי נוחות ולקשיים בבליעה.
עם זאת, כאשר דיספאגיה נמשכת או מחמירה, היא עשויה להוות סימן למצבים בריאותיים חמורים יותר. לדוגמה, סוגי סרטן מסוימים, במיוחד כאלו הפוגעים בגרון, בפה, בוושט או בקנה הנשימה, נקשרים לעיתים קרובות לקשיים בבליעה. בנוסף לסרטן, מחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, דיסטוניה שרירית ופרקינסון עשויות להפריע לפעולה התקינה של העצבים והשרירים המוליכים את תהליך הבליעה, דבר שמקשה על המוח לשלוח את האותות הדרושים לבליעה חלקה ויעילה.