מחלות לב וכלי דם ממשיכות להוביל את רשימת גורמי התמותה בעולם המערבי, וגם בישראל. בעוד שבעבר המיקוד הרפואי היה בטיפול באירועים חריפים כמו התקפי לב, כיום ברור כי המפתח להצלת חיים טמון באבחון מוקדם של התהליך הטרשתי - עוד לפני שהוא גורם לתסמינים או לנזק בלתי הפיך.
בדיקת ה-CT הלבבי (Coronary CT Angiography - CCTA) עברה בעשור האחרון מהפכה טכנולוגית מרשימה. מה שהיה פעם כלי אבחוני נישתי, עתיר קרינה ומוגבל בשימושיו, הפך היום לבדיקה מדויקת, בטוחה ונגישה שמספקת מידע קריטי לרופאים ולמטופלים.
"היתרון המשמעותי של CT לב הוא ביכולתו לזהות הצטברויות טרשתיות בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהן גורמות להיצרות משמעותית של כלי הדם," מסבירה ד"ר עידית דוברצקי מרי, מנהלת המערך הקרדיולוגי בבית החולים בני ציון בחיפה. "זוהי יכולת שלא קיימת בבדיקות תפקודיות כמו מבחן מאמץ או מיפוי לב."
טכנולוגיה מתקדמת, פחות קרינה
השיפורים הטכנולוגיים בשנים האחרונות הביאו לירידה דרמטית ברמות הקרינה הנדרשות לביצוע הבדיקה - לעיתים אף פחות מ-1 mSv, שהיא רמה נמוכה יחסית. בנוסף, הסורקים המתקדמים כיום מאפשרים הדמיה איכותית גם בלב פועם, תוך שימוש באלגוריתמים חכמים להפחתת רעשים ואיכות תמונה משופרת.
אחד היתרונות המשמעותיים של הבדיקה הוא היכולת לא רק לזהות את נוכחות הפלאק הטרשתי, אלא גם לאפיין אותו - האם הוא מסויד ויציב יחסית, או שומני ורך עם סיכון גבוה להיבקע ולגרום לאירוע חריף. מידע זה קריטי לתכנון הטיפול המניעתי המיטבי.
הרחבת ההתוויות בקווים המנחים העולמיים
בשנים האחרונות, ארגוני הקרדיולוגיה המובילים בעולם, כולל ה-ESC האירופאי וה-ACC/AHA האמריקאים, הרחיבו משמעותית את המלצותיהם לשימוש ב-CT לב:
- הבדיקה מומלצת כעת כבדיקה ראשונה באנשים עם סיכון נמוך-בינוני ותסמינים לא טיפוסיים
- היא מומלצת גם במטופלים עם ממצאים לא חד-משמעיים בבדיקות אחרות
- ישנה מגמה גוברת לשקול את הבדיקה גם באנשים ללא תסמינים אך עם גורמי סיכון משמעותיים
המשמעות לבריאות הציבור בישראל
בישראל, על רקע מגמות מדאיגות של עלייה בהשמנה, בסוכרת, ובמיוחד ברמות הסטרס הכרוני - בין השאר בשל המצב הביטחוני המתמשך - יש חשיבות מיוחדת לזיהוי מוקדם של תהליכים טרשתיים.
הבדיקה מתאימה במיוחד לקבוצות הבאות:
• גברים מעל גיל 40 עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב
• נשים עם תסמינים לא טיפוסיים (שלעיתים קרובות מאובחנות באיחור)
• חולי סוכרת או אנשים עם תסמונת מטבולית
• מטופלים טרום-ניתוחיים הזקוקים להערכה קרדיאלית
המגמה הברורה היא הרחבת השימוש ב-CT לב גם למטופלים ללא תסמינים אך עם גורמי סיכון משמעותיים. זאת על מנת לאתר את המחלה בזמן, עוד לפני שהפלאק הופך לתסמין ולחסימה.
"איתור מוקדם של מחלה טרשתית מאפשר התערבות מונעת - שינויי אורח חיים וטיפול תרופתי מתאים - עשורים לפני שהמחלה הופכת לחסימתית," מסכמת ד"ר דוברצקי מרי. "זוהי הדרך האפקטיבית ביותר למנוע אירועים לבביים חריפים ולהציל חיים."
לאור כל זאת, ראוי כי משרד הבריאות וקופות החולים ירחיבו את הנגישות לבדיקה זו, תוך הגברת המודעות בקרב הציבור והרופאים לחשיבותה בזיהוי מוקדם של מחלה טרשתית בשלביה הראשונים.
הכותבת, ד"ר עידית דוברצקי מרי, מנהלת פעילות ct לב במכון מור בצפון ומנהלת המערך הקרדיולוגי בבני ציון