דוח משרד הבריאות שנחשף לראשונה: המחלה המסוכנת עוד כאן

בעוד שמרבית הציבור בישראל כמעט ואינו שומע על שחפת, המחלה עדיין קיימת ודורשת תשומת לב רפואית. ד"ר סיון פרל, מנהלת המחלקה לשחפת במשרד הבריאות, מובילה את ההתמודדות עם המחלה, תוך שימת דגש על מניעה, טיפול והגברת המודעות ומציינת כי בשנה האחרונה ישנה ירידה בעשרות חולים במחלה.

שחפת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק ה-Mycobacterium tuberculosis, הפוגע בעיקר בריאות, אך עלול לפגוע גם באיברים אחרים כמו בלוטות הלימפה, העצמות ומערכת העצבים. ההדבקה מתבצעת דרך האוויר, בעיקר באמצעות טיפות רוק של אדם חולה בשחפת ריאתית פעילה.

למרות שמדובר במחלה שזוכה לפחות תשומת לב ציבורית, היא עדיין קיימת בישראל. נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שבשנת 2024 דווחו 196 חולי שחפת בישראל, נתון המשקף שיעור היארעות של 2 מקרים לכל 100,000 תושבים.

מדובר על שיעור נמוך משמעותית בהשוואה למדינות רבות אחרות, כמו ארה"ב, שנתונים ראשוניים שפורסמו החודש על ידי מרכזי שליטה ומניעת מחלות של ארה"ב (CDC) מצביעים על כך שיותר מ-10,300 מקרים של שחפת דווחו בשנה שעברה, מה שמייצג עלייה של 8 אחוזים לעומת 2023 ומציין את מספר המקרים הגבוה ביותר מאז 2011. ולמרות כך, המספר בישראל עדיין מחייב המשך ניטור ומעקב.

בעוד שבעולם מחלת השחפת גובה מחירים כבדים - עם 1.25 מיליון מקרי תמותה מתוך 10.8 מיליון חולים בשנת 2023 - בישראל הנתונים משקפים מציאות שונה. בשנת 2024 עמד שיעור התמותה משחפת על 5% מכלל החולים (10 מקרי מוות בסך הכול כולם מבוגרים).

מדובר בנתון נמוך יחסית, אך הוא מדגיש את חשיבות אבחון המחלה מוקדם ככל האפשר.

משרד הבריאות מפעיל תוכנית ייעודית למיגור שחפת בישראל מאז שנת 1997. התוכנית כוללת: מערך מרפאות ייעודיות - תשע מרפאות מיוחדות (מלש"חים) המספקות שירותי אבחון וטיפול.

בדיקות סקר - בקרב אוכלוסיות בסיכון, כמו מהגרים מארצות עם שכיחות גבוהה של שחפת, אסירים ואנשים הסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

מעבדות מתקדמות - מעבדה ארצית ומעבדה אזורית נוספות המאפשרות אבחון מהיר ומדויק.

חיסון ילודים בסיכון - מתן חיסון BCG לתינוקות שנולדו להורים ממדינות עם שיעור שחפת גבוה.

מעקב הדוק אחר חולים - לרבות טיפול תרופתי מפוקח כדי למנוע התפתחות עמידות לתרופות.

למרות שטיפול מתאים מביא להחלמה מלאה ברוב המקרים, שחפת עדיין עלולה להיות מחלה קשה ואף קטלנית.

גורמי הסיכון לתמותה כוללים:

שחפת עמידה לתרופות - תת-סוג של המחלה הנחשב לקשה לטיפול ודורש תרופות ייחודיות.

זיהום משולב עם HIV - אנשים הסובלים מאיידס נמצאים בסיכון גבוה לפתח שחפת פעילה.

תחלואה נלווית - חולי סוכרת, מחלות ריאה כרוניות וחולים מדוכאי חיסון חשופים יותר לסיבוכים.

אי נטילת טיפול באופן סדיר - טיפול לא עקבי מגביר את הסיכון לחזרת המחלה ולתמותה.

המשרד משקיע גם בהפחתת התפשטות המחלה: בידוד חולים בשחפת פעילה - מניעת הדבקה על ידי השארת החולים בבידוד עד להפסקת ההדבקה.

שימוש במסכות - חולים מתבקשים להשתמש במסכות כדי לצמצם את הפצת החיידק. טיפול מונע - לאנשים שהיו במגע עם חולה שחפת פעילה ניתן טיפול אנטיביוטי למשך מספר חודשים, המונע את התפתחות המחלה.

בהשוואה למדינות רבות אחרות, ישראל נמצאת במצב טוב. במדינות עם רמות תחלואה גבוהות, השחפת מגיע לעשרות ואף מאות מקרים לכל 100,000 תושבים. בישראל, לעומת זאת, שיעור של 2 מקרים לכל 100,000 תושבים נחשב לאחד מהנמוכים בעולם.


ד"ר סיון פרל מדגישה כי על אף הירידה המתמשכת בתחלואה ובתמותה, אין להקל ראש במחלה: "העבודה שלנו היא להבטיח שהתוכנית הלאומית תמשיך להצליח, שהמודעות תישאר גבוהה ושהטיפול יהיה נגיש לכל מי שזקוק לו. למרות ההתקדמות הרבה, שחפת היא עדיין מחלה עם פוטנציאל הדבקה מסוכן, ואנו מחויבים להמשיך ולהילחם בה".