אין מחלה שהשפיעה על ההיסטוריה האנושית יותר משחפת. רק בשנת 1882 שינה רוברט קוך את ההיסטוריה כאשר הוכיח שהמחלה נגרמת על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis ואינה קשורה לאמונות תפלות שונות שרווחו עד אז בעולם.
המחלה פוגעת בעיקר בריאות, אך עלולה להשפיע גם על הכליות, המוח והעצמות. המחלה, המכונה "המוות הלבן", ליוותה את האנושות במשך אלפי שנים, הפילה חללים מפורסמים והשפיעה על התרבות, האמנות והמדע. בימי הביניים היא נתפסה כעונש אלוהי, ובמאה ה-19 נחשבה למחלתם של אמנים ורומנטיקנים. משוררים כמו ג'ון קיטס, מלחינים כמו שופן, פילוסופים כמו ברוך שפינוזה וסופרים כמו פרנץ קפקא חלו בה, ולעיתים מחלתם ניכרה ביצירותיהם. גם אליעזר בן יהודה והרבי נחמן מאומן חלו במחלה ומתו ממנה.
עדיין אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר
לפי ארגון הבריאות העולמי, שחפת היתה ועודנה אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר עם מיליוני מקרים חדשים מדי שנה, בעיקר במדינות מתפתחות. היא מועברת דרך טיפות אוויר בזמן שיעול, עיטוש או דיבור, מה שהופך אותה למדבקת במיוחד. תנאי חיים ירודים, צפיפות אוכלוסין וחולשה חיסונית (כגון איידס), מגבירים את הסיכון להידבקות. במדינות מפותחות נצפית ירידה בשכיחות המחלה בזכות החיסונים, מעקב רפואי וטיפול מוקדם, אך היא עדיין קיימת בקרב מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות.
שחפת פעילה מאופיינת בתסמינים ממושכים כמו שיעול (לעיתים עם כיח דמי), חום נמוך, הזעות לילה, ירידה במשקל ועייפות. עם זאת, קיימת גם שחפת רדומה (Latent TB) שבה החיידק נמצא בגוף אך אינו מתפרץ, למעט מצבים של דיכוי חיסוני. אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקות עור (Mantoux test), בדיקות דם (IGRA), צילום חזה ובדיקת כיח לאיתור החיידק.
בעבר, חולי שחפת נשלחו לבתי מרפא הרריים, סנטוריומים, מתוך אמונה שאוויר צח ושמש ירפאו אותם. בשנות ה-40 של המאה הקודמת חלה פריצת דרך עם גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה הראשונה שהצליחה לטפל בשחפת. כיום, הטיפול מבוסס על משלב אנטיביוטי ממושך הכולל תרופות כמו איזוניאזיד, ריפמפין, פירזינאמיד ואתמבוטול. עם זאת, הפסקת הטיפול בטרם עת עלולה לגרום לעמידות החיידק לתרופות (MDR-TB), תופעה שהופכת את ההתמודדות עם המחלה למורכבת ויקרה יותר.
המטרה - להכחיד את המחלה עד 2050
החיסון BCG ניתן בעיקר לתינוקות במדינות שבהן המחלה נפוצה, אך הגנתו מוגבלת. אסטרטגיות מניעה נוספות כוללות גילוי מוקדם של נשאים, טיפול מונע, שיפור תנאי היגיינה ודיור ושמירה על אוורור במקומות סגורים.
למרות ההתקדמות הרפואית, שחפת רחוקה מלהיות נחלת העבר. מחקרים מתקדמים מנסים לפתח חיסונים חדשים ותרופות יעילות יותר. עם זאת, כל עוד קיימות אוכלוסיות מוחלשות ללא גישה נאותה לטיפול רפואי, המחלה תמשיך להיות אתגר עולמי משמעותי.
האם המדע יצליח למגר את "המוות הלבן"? השאיפה העולמית היא להכחיד את השחפת עד שנת 2050, אך הדרך לשם עדיין ארוכה. שילוב של מחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות ושיפור התנאים הסוציו-אקונומיים יכריע אם המגפה הקדומה תהפוך לזיכרון היסטורי בלבד - או שתמשיך לרדוף את האנושות גם בעתיד.
הכותב הינו מנהל מחלקה ומכון רקנאטי למחקר בבית החולים איכילוב, מתנדב בארגון "למענכם" בראשות חתן אות הנשיא, הרב יוסי ערבליך. זקוקים לייעוץ? חייגו *6884 "למענכם"