נתון מפתיע: אחד מכל עשרים אנשים שתפגשו היום ברחוב חי עם מפרצת מוחית - ורובם המוחלט אינם יודעים על כך. "כ-85% מהאנשים שיש להם מפרצת מוחית לא מודעים לקיומה, ורבים מהם יחיו איתה עד גיל 120 ללא כל בעיה", מסבירה ד"ר טלי יונש קמחי, מומחית לנוירורדיולוגיה ומנהלת היחידה לנוירורדיולוגיה וצנתורי מוח, אגף דימות באיכילוב. "אבל במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר במפרצת גדולה או מדממת, התערבות רפואית מהירה עשויה להציל חיים".
"ההערכות מדברות על כך שבין 1% ל-5% מאוכלוסיית העולם נושאים מפרצת מוחית", מוסיפה ד"ר יונש קמחי. "למרבה המזל, רוב המפרצות קטנות ואינן מסכנות חיים. אבל חשוב להבין מתי כן נדרש טיפול".
מפרצת מוחית, או בשמה הרפואי Cerebral Aneurysm, היא למעשה התרחבות חולנית של כלי דם במוח. התופעה יכולה להתפתח מסיבות שונות - החל מפגם מולד בדופן כלי הדם, דרך מחלות גנטיות ויתר לחץ דם, ועד לחבלות ראש.
גורמי סיכון בעידן המודרני
"אורח החיים המודרני מציב בפנינו אתגרים חדשים בכל הקשור למפרצות מוחיות", כך אומרת ד"ר יונש קמחי. "יתר לחץ דם, שמוחמר על ידי לחץ נפשי כרוני ואורח חיים יושבני, הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר. בעידן שבו רבים מאיתנו מבלים שעות ארוכות מול מסכים, תחת לחץ מתמיד, זו בעיה שהולכת ומחריפה".
גורמי הסיכון המסורתיים כוללים עישון, צריכת אלכוהול מוגברת, והיסטוריה משפחתית. "אבל היום אנחנו רואים השפעה גוברת של גורמים סביבתיים," מוסיפה ד"ר יונש קמחי. "מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין בריאות כלי הדם המוחיים. חלקיקים מזהמים קטנים יכולים לחדור למחזור הדם ולפגוע בדפנות כלי הדם".
נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח מפרצות מוחיות, במיוחד אחרי גיל המעבר. לדברי ד"ר יונש קמחי, השינויים ההורמונליים משחקים תפקיד משמעותי. בנוסף, מצבי לחץ קיצוניים, שינויים פתאומיים בלחץ הדם, וחוסר איזון בין עבודה למנוחה - כל אלה יכולים להגביר את הסיכון.
אך יש גם חדשות טובות: "חלק מגורמי הסיכון נמצאים בשליטתנו", מדגישה ד"ר יונש קמחי. "שמירה על אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה, הפחתת לחץ, הימנעות מעישון, ואיזון לחץ הדם - כל אלה יכולים להפחית משמעותית את הסיכון. חשוב גם לזכור שבדיקות תקופתיות והקשבה לגוף יכולים לסייע באיתור מוקדם".
בזכות הטכנולוגיה
"ההיסטוריה של הטיפול במפרצות מוחיות היא סיפור של חדשנות רפואית מרתקת", מספרת ד"ר יונש קמחי. "בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הטיפול היחיד היה ניתוח פתוח - פתיחת הגולגולת והצמדת 'קליפס' מתכתי קטן לבסיס המפרצת. זו הייתה פריצת דרך לזמנה, אבל הסיכונים היו גבוהים והחלמה ארוכה".
המהפך הגדול התרחש בתחילת שנות ה-90, עם פיתוח הסלילים הניתנים לניתוק (detachable coils). "גוליו גוליאני, רופא איטלקי, היה הראשון שהשתמש בסלילי פלטיניום רכים לטיפול במפרצות", מציינת ד"ר יונש קמחי. "זה היה שינוי דרמטי - פתאום יכולנו להגיע למפרצת דרך כלי הדם, בלי לפתוח את הגולגולת".
ההתפתחות לא נעצרה שם. בעשור האחרון נכנסו לשימוש מכשירים מתוחכמים עוד יותר. "היום אנחנו משתמשים במכשירים שנקראים flow diverters - סוג של סטנטים מיוחדים שמשנים את זרימת הדם ומאפשרים לנו לטפל במפרצות שבעבר נחשבו בלתי ניתנות לטיפול," מסבירה ד"ר יונש קמחי. "הטכנולוגיה הזו, יחד עם שיפורים בשיטות ההדמיה ובחומרי הצנתור, הפכה את הטיפול לבטוח ויעיל יותר מאי פעם".
מאבחון להחלטה טיפולית
"רוב המפרצות המוחיות מתגלות באחת משתי דרכים", מסבירה ד"ר יונש קמחי. "או כממצא מקרי בבדיקת הדמיה שבוצעה מסיבה אחרת, או כשהן כבר גורמות לתסמינים כמו כאבי ראש חזקים, פרכוסים, או במקרים חמורים - דימום תוך גולגולתי".
האבחון עצמו מתבצע באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות. "אנחנו משתמשים בטומוגרפיה ממוחשבת (CTA) או MRI, ובמקרים מסוימים גם באנגיוגרפיה - בדיקה שבה מוזרק חומר ניגוד לכלי הדם כדי לקבל תמונה מדויקת של המפרצת", היא מפרטת.
אבל הממצא הוא רק תחילת הדרך. "לא כל מפרצת דורשת טיפול מיידי", מדגישה ד"ר יונש קמחי. "ההחלטה אם לטפל ואיך לטפל מתבססת על מספר גורמים: גודל המפרצת, מיקומה, צורתה, והאם היא כבר דיממה. למשל, מפרצת קטנה מ-7 מ"מ שהתגלתה במקרה ולא גורמת לתסמינים, לרוב תהיה במעקב בלבד. לעומת זאת, מפרצת גדולה יותר, או כזו שכבר דיממה, תדרוש התערבות מיידית".
גם גיל המטופל וההיסטוריה הרפואית שלו משחקים תפקיד. "אצל מטופלים צעירים, או כאלה עם היסטוריה משפחתית של מפרצות מוחיות, לעתים נשקול טיפול גם במפרצות קטנות יותר", מוסיפה ד"ר יונש קמחי.
ד"ר טלי יונש קמחי באתר זאפ דוקטורס
מתי נדרש טיפול?
"השאלה המרכזית היא לא האם יש מפרצת, אלא מה הסיכון שהיא תדמם", מסבירה ד"ר יונש קמחי. "כשמדובר במפרצת גדולה או כזו שכבר החלה לדמם, הטיפול הוא קריטי והצנתור עשוי להציל חיים. לעומת זאת, במפרצות קטנות שהתגלו במקרה, לעתים קרובות נמליץ על מעקב בלבד".
אחד החידושים המשמעותיים ביותר בתחום הוא המעבר מניתוח פתוח לטיפול זעיר-פולשני. "אם בעבר היינו נאלצים לפתוח את הגולגולת בכ-95% מהמקרים, היום המצב הפוך לחלוטין," מדגישה ד"ר יונש קמחי. "כיום, למעלה מ-95% מהמפרצות מטופלות בגישה אנדו-וסקולרית, כלומר בצנתור, ללא צורך בפתיחת הגולגולת".
הטיפול החדשני מתבצע באמצעות החדרת צנתר דק דרך המפשעה, דרכו מוחדרים סלילי פלטיניום זעירים אל תוך המפרצת. "הסלילים הללו מונעים את זרימת הדם אל המפרצת ויוצרים קריש שמנטרל אותה," מסבירה ד"ר יונש קמחי. "במקרים מורכבים יותר, אנחנו משתמשים במכשירים מתקדמים נוספים כמו סטנטים מיוחדים או flow diverters".
סיכויי הצלחה וסיכונים
התוצאות של הטיפול החדשני מרשימות: "אחוזי ההצלחה לטווח ארוך עומדים על מעל 85%, ללא צורך בטיפול נוסף," מציינת ד"ר יונש קמחי. עם זאת, היא מדגישה שחשוב להיות מודעים גם לסיכונים: "כמו בכל הליך פולשני, קיימים סיכונים מסוימים. שיעורי התחלואה עומדים על כ-4%, ושיעורי התמותה נמוכים מחצי אחוז במפרצות שלא דיממו".
אחד היתרונות המשמעותיים של הטיפול החדשני הוא ההחלמה המהירה יחסית. "ברוב המקרים, המטופלים משתחררים הביתה תוך יום עד חמישה ימים", אומרת ד"ר יונש קמחי. "במקרים של מפרצת שלא דיממה, החזרה לשגרה מלאה אפשרית כבר תוך שבוע. במקרים של מפרצת מדממת, ההחלמה אורכת קצת יותר - בין 4 ל-6 שבועות".
מבט לעתיד
"כשאני מסתכלת 20 שנה אחורה, קשה להאמין באיזו מהירות השתנה הטיפול במפרצות מוחיות", אומרת ד"ר יונש קמחי. "מניתוח מורכב שדרש פתיחת גולגולת, הפכנו את זה להליך שלרוב לא משאיר אפילו צלקת. אבל מה שמרגש אותי באמת הוא לא רק הטכנולוגיה - אלא העובדה שאנחנו יכולים היום להרגיע את רוב המטופלים שמגיעים אלינו בחרדה. לומר להם שלא כל מפרצת היא גזר דין, שיש פתרונות, ושברוב המקרים הם יחזרו הביתה כבר למחרת".
ההתקדמות נמשכת כל העת. מערכות הדמיה חכמות מאפשרות זיהוי מוקדם יותר, כלים חדשים מאפשרים טיפול במפרצות מורכבות יותר, והמחקר על הקשר בין אורח החיים המודרני להיווצרות מפרצות מוחיות פותח אפשרויות חדשות למניעה. "היכולת שלנו לטפל במצב מסכן חיים בצורה כל כך מדויקת ומינימלית-פולשנית היא הישג משמעותי," מסכמת ד"ר יונש קמחי. "זה מאפשר לנו להציל חיים ולשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים. אולי בעתיד נוכל למנוע את היווצרות המפרצות מלכתחילה. בינתיים, חשוב שנזכור: הידע והטכנולוגיה שיש בידינו היום הופכים את מה שפעם היה מצב מסכן חיים, לבעיה רפואית שאפשר להתמודד איתה בהצלחה".
ד"ר טלי יונש קמחי, היא מומחית בנוירורדיולוגיה אבחנתית ופולשנית ומנהלת היחידה לצינתורי מוח באיכילוב, משלבת אבחון מתקדם וטיפולים חדשניים במחלות כלי דם מוחיים, עם הכשרה בינלאומית והתמחות בטיפול בשבץ מוחי. שירותיה ניתנים במסגרת כל קופות החולים העיקריות וניתן לקבל החזרים מחברות ביטוח.
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס