אחת השאלות השכיחות שאימהות טריות נשאלות היא "את נהנית מחופשת הלידה?". נגה ד'אנג'לי, סטנדאפיסטית, אמא ויוצרת תוכן, מסבירה בכנות מדוע המונח "חופשה" כל כך לא מתאים למציאות: "חופשה זה לא מקום שאת לא בוחרת את הפרטנרים שאתה יוצאת איתם לחופשה. אני לא יוצאת לחופשה עם פרטנר שכל הזמן יש לו גזים, הוא לא אוהב לאכול את הדברים שאני... אין סינכרון בשינה".
במקום "חופשת לידה", ד'אנג'לי מציעה את המונח "חולשת לידה" - ביטוי שמשקף טוב יותר את המציאות שחוות אימהות טריות.
בשיחה פתוחה עם דניאלה שרייבר, יוצרת תוכן בתחום הלייף סטייל, האימהות וההורות, הן מדברות על האתגרים האמיתיים שמלווים את חוויית האימהות, ועל הדרכים שבהן ניתן להקל עליהם, ולו במעט.
טנטרומים וחוסר שינה: האתגרים הגדולים
כשנשאלה מהו האתגר הגדול ביותר שלה כיום כאמא לשניים, שרייבר מציינת את ה"טנטרומים" - התקפי הזעם של ילדים שקשה להבין ממה הם נגרמים וכיצד ניתן להרגיע אותם. "כי כאילו אי אפשר להבין ממה זה נגרם, ואיך עוצרים את זה, ולמה", היא מסבירה. "בטנטרום זה כל מה שתבואי - זה לא, ורק לא, ועוד יותר לא."
אבל האתגר שכנראה הכי משפיע על חיי ההורים הוא חוסר השינה. שרייבר מספרת: "הקטנה שלי הראתה לי מה זה. היא כל שעה התעוררה במשך שנה וחצי, כל שעה בלילה. זה היה כאילו... שאת לא יכולה יותר, את לא יכולה."
ד'אנג'לי מסכימה: "חוסר שינה זה כל כך משפיע בצורה שלפעמים אני זוכרת שאמרתי לעצמי, למה אני? אני לא בטוב. אני בדיכאון. אני לא בטוב. ואז כזה, את אומרת, אה לא, אני פשוט צריכה לישון."
"תשני כשהוא ישן" - המיתוס הגדול
אחת העצות הנפוצות ביותר לאימהות טריות היא "תשני כשהתינוק ישן", עצה ששתי הנשים מסכימות שהיא כמעט בלתי אפשרית ליישום.
"זה כמו להגיד 'תשלמי מע"מ כשהוא משלם מע"מ' - מה הקשר? אני לא הבנתי! אין קשר! אני בן אדם מבוגר, אני לא מצליחה לסנכרן את השינה שלי בדיוק לקצב הזה כשהוא נרדם," אומרת ד'אנג'לי בהומור.
שרייבר מוסיפה תובנה נוספת: "כי איך שהוא נרדם, את רוצה להכין קפה, אבל אז הוא מתעורר, ואז את לא מצליחה... בעיה."
פתרונות קטנים לאתגרים גדולים
למרות האתגרים, יש גם פתרונות קטנים שעושים את החיים קצת יותר קלים, ואחד מהם הוא המוצץ. "כנראה זה הייעוד שלי - לפגוש אנשים, להיות נחמדה, לעזור - פסיכולוגית במחיר של מונית," אומרת ד'אנג'לי בפתיחת השיחה, ובהמשך הן מסכימות שהמוצץ הוא כמו "פסיכולוג במחיר של מוצץ" - כלי שעוזר להרגיע את התינוק ולהעניק להורים רגעים של שקט.
אבל מה עושים כשהמוצץ נעלם באמצע הלילה? שרייבר ממליצה על מוצצים שזוהרים בחושך: "ברגע שאת רואה אותו זוהר, את פשוט רואה, זה כמו סימן דרך כזה."
"וגם יש שלב כשהם כבר לומדים לקחת חפצים לבד, והם לומדים בעצם למצוא את המוצץ לבד בלילה," היא מוסיפה.
לא לשכוח את עצמך
נקודה משמעותית שעולה בשיחה היא החשיבות של זמן לעצמך כהורה. שרייבר מספרת שהיא הייתה צריכה "את השעה שלי, 40 דקות ביום, שיתנו לי שקט לעשות ספורט, לצאת, להתאוורר. זה פשוט הטעין אותי בכוחות, וכל שאר הזמן אין בעיה. זה רק עליי, הכל בסדר."
היא מדגישה שלמרות שהיא ב"אג'נדה" שההורים צריכים להיות רוב הזמן עם הילדים, "חשוב, אפילו לרגעים קצרים, חשובה ההתאווררות הזאת בשביל הנפש. טיפה להרגיש שאני בן אדם בפני עצמי, ולפני שאני אמא אני גם דניאלה."
"ברגע שמצליחים לפצח את הנוסחה הזאת, איך למצוא את האיזון הזה, אז אפשר לצלוח את זה יחסית בטוב," היא מסכמת.
האתגר של הילד השני
אתגר נוסף שעולה בשיחה הוא הגעתו של ילד שני למשפחה. "האתגר של הילד השני גם זה שיש את הילד האח הבוגר שלו," מציינת ד'אנג'לי.
שרייבר מתארת את התמודדותה: "אני מרדימה אותה, אז הוא צורח, אז כשהוא צורח, אז היא כאילו..."
ד'אנג'לי מוסיפה בהומור: "אני שמה לבן שלי כל יום פרוטקשן... אני יודעת שיש לך את כל הרצון והיכולות לפגוע בה, נשים לך מתנה קטנה ליד הדלת, תבין לבד." שרייבר משיבה: "זה לא אטרקטיבי כמו לפגוע בה."
תקופת הזעם
תקופה מאתגרת במיוחד שהן מזכירות היא "תקופת הזעם" - השלב שבו בן הזוג חוזר לעבודה והאם נשארת לבד עם התינוק.
"הוא המשיך את החיים שלו, שום דבר לא השתנה... ואת כאילו בוהה. ואז הוא חוזר הביתה והוא לא מבין. כל הזמן, מה עשיתי, אבל מה עשיתי, כי את פשוט בזעם בלתי נגמר. ואז הוא אומר, איזה עייף אני."
שרייבר מסכימה: "זה תקופה הכי מאתגרת. אני חושבת שהחודשים הראשונים... כל עזרה היא הדבר הכי הכי קריטי בחיים שלך. כל עזרה הכי קטנה."
"כל השנה הראשונה היא ככה. זאת רכבת הרים משוגעת. ולכן באמת אני חושבת שכל עזרה שיכולה להיות - אם זה מוצצים, בקבוקים, בייביסיטר, הורים, משפחה - כולם צריכים להיות שם לתמוך, כי אחרת אנחנו פשוט לא יכולות להחזיק את זה," אומרת שרייבר.
השיחה בין ד'אנג'לי ושרייבר מציגה תמונה אמיתית ולא מצונזרת של אימהות, על אתגריה וקשייה, אך גם על הרגעים הקסומים שבה ועל הפתרונות הקטנים שיכולים לעשות הבדל משמעותי. כפי שאומרת ד'אנג'לי בסיום: "לפעמים ברגעים הקשים יש תמיכה ויש מה יכול לעזור. יש. יש עזרה."