"פצצה מתקתקת": הכל על מחלת העור המסוכנת של החטוף איתן הורן

בשבת האחרונה פרסם ארגון הטרור הרצחני חמאס סרטון ובו נראים איתן ויאיר הורן ברגע הפרידה שלהם אחד מהשני מהשבי במנהרות. משפחתו שצפתה בסרטון לא רק הייתה מודאגת ממצבו הנפשי עקב הפרידה קורעת הלב מאחיו, אלא גם מהמצב של מחלת העור ממנה סובל - אחרי שראו כי על ידיו מופיעות שלפוחיות.

רותי, אימו של איתן סיפרה לוואלה בריאות כי הוא סובל ממחלה הנקראית הידרדניטיס סופורטיבה. "כשראיתי את הסרטון ראיתי את הפצעים על היד שלו. אלה פצעים שיכולים להופיע בכל הגוף". לדבריה, "לפני כמה שנים איתן היה מאושפז בגלל המחלה בבית החולים. שם הוא עבר ניקוז של הפצעים וטופל באנטיביוטיקה".

דליה קושניר, רעייתו של עמוס, אחיהם של יאיר ואיתן סיפרה לוואלה כי "המחלה של איתן מוגדרת ברמה 3 - שהיא הכי גבוהה שיש. בימים רגילים, גם כשהוא לא בהתפרצות הוא נוטל אנטיביוטיקה יומיומית". עוד היא מספרת כי "לפני המחלה הוא הגיע פעמיים לבית חולים עם אשפוזים קשים של אבצסט - האחרון היה בצוואר וחייב ניתוח בהרדמה".

מלבד מנטילת אנטיביוטיקה על מנת למנוע התפרצויות יש לשמור על היגיינת גוף גבוהה ולהימנעות ממקומות לחים - מה שברור לכולם שלא קורה. "ברגע שיש התפרצויות, נוצרים נגעים בעיקר במפשעות ובבתי השחי שמלאים במוגלה וצריך לנקז אותם. אנחנו יודעים מעדויות שהוא מנקז את הפצעים בעצמו - ואז נותר פצע פתוח מזוהם. אנחנו יודעים שהיה לו חום מאוד גבוה מספר פעמים והסכנה היא להיווצרות אלח דם - זו פצצת זמן מתקתקת. בסרטון אתמול רואים את כל הזרוע שלו עם פצעים - וזה משהו שלא היה לפני".

קושניר מספרת כי :"כבר ב-7 באוקטובר העברנו את התיקים הרפואים ולא התייחסו אלינו. קיבלנו פניה מהרופא שניתח אותו במאיר ומרופאים אחרים שאומרים כמה זה מסוכן. אני לא יודעת למה הוא לא נכנס לרשימה של החטופים ההומניטרים - אולי זו מחלה שלא מכירים". קושניר מוסיפה כי לפני כשנה, רותי, אימו, קיבלה פריט לבוש שלו מהשבי - וכשהיא פתחה אותו היא הבינה שהוא סובל מהתפרצות בגלל ההפרשות. "בסרטון אתמול ראינו פצעים על כל היד, אם זה ככה על היד, במקומות המועדים לפורענות זה עוד יותר גרוע".

​​​הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,‏Hidradenitis Suppurativa) היא מחלת עור דלקתית כרונית שמופיעה לרוב בקפלי העור. כשהיא מתפרצת בדרגת חומרה בינונית עד גבוהה, היא נחשבת קשה ביותר ופוגעת מאוד באיכות החיים של החולים.

המחלה באה לידי ביטוי בהופעה של פצעים מודלקים שמכילים נוזל מוגלתי, וכן בהופעתם של נגעים דלקתיים, עמוקים וכואבים אחרים. כשהמחלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה ואינה מטופלת עלולים הנגעים להפוך לכיבים (פצעים פתוחים) בעור, ומתפתחת רקמת צלקת. הכיבים הפתוחים עלולים להזדהם על ידי פתוגנים (חיידקים ונגיפים מחוללי מחלות) שונים. - וזו הסכנה האמיתית במנהרות השבי בעזה.

"מדובר על אחת המחלות הכי מאתגרות לטיפול", אומרת לנו ד"ר להבית אקרמן. הטיפול בה לרוב משולב באנטביוטיקה לתקופות ממושכות, שמירה על הגיינה וטיפול מקומי בפצעים ובמקרים קשים גם טיפול ניתוחי וטיפול ביולוגי".

לדבריה, "הטיפול הביולוגי החדשני מאפשר למטופלים האלה לשמור על אורח חיים הרבה יותר תקין מבעבר, אבל בגדול זו מחלה שדורשת הרבה תשומת לב, ידע, טיפול מקומי ותנאים הגייניים שיאפשרו טיפול בנגעים הללו שגם ככה נמצאים באיזורים בעייתים. הנגעים כואבים, דלקתיים, מפרישים ופוגעים באופן מאוד משמעותי באיכות החיים של המטופלים".

ד"ר אקרמן מסכמת כי "בלי טיפול, המחלה מסבה סבל עז וכאב, והחמרה במחלה יכולה להותיר צלקות ולגרום לזיהומים נרחבים".