בישראל מאובחנים מדי שנה מאות בודדות של חולים עם גידולים בדרכי ובכיס המרה. בחודש פברואר מצוין חודש העלאת המודעות העולמי למחלה זו.
מדובר בסוג סרטן נדיר אך אגרסיבי במיוחד. זוהי מחלה קשה, המאופיינת באחוזי הישרדות נמוכים מאוד: פחות מ-5% מהחולים שורדים מעבר לחמש שנים לאחר האבחון. למרות נדירותו היחסית, גידול זה מעורר עניין רב בקהילה הרפואית בזכות ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות באבחון ובטיפולים. מי נמצא בסיכון? מה הם תסמיני המחלה? וכיצד ההתפתחויות המדעיות מעניקות תקווה חדשה למטופלים?
"דרכי המרה מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת העיכול", מסבירה פרופ' אילה הוברט, מנהלת היחידה לגידולים במערכת העיכול במכון שרת בבית החולים הדסה עין כרם. "הן מתחילות בתאי הכבד, מייצרות מרה (נוזל המסייע בעיכול שומנים) ומובילות אותה לכיס המרה, שם היא מאוחסנת עד הצורך. כאשר אנו אוכלים, כיס המרה מתכווץ ומשחרר את המרה לתריסריון, בו היא מסייעת בתהליך פירוק המזון".
"סרטן בדרכי המרה עשוי להתפתח באזורים שונים: בתוך הכבד, בדרכי המרה הראשיות שמובילות אל מחוץ לכבד, או בכיס המרה", מסבירה פרופ' הוברט. סוגי הגידולים השונים נבדלים במאפייניהם, אך לכולם מאפיין משותף - קושי באבחון מוקדם, המוביל לרוב לאבחון רק בשלב מתקדם של המחלה.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
• גידולים בכיס המרה: גורמי הסיכון המרכזיים הם אבנים בכיס המרה ודלקות כרוניות בכיס המרה
• גידולים בדרכי המרה התוך-כבדיות: גורמי הסיכון המרכזיים הם: מחלות רקע בכבד, שחמת, זיהומים ויראליים דוגמת הפטיטיס B ו-C, ופוליפים בדרכי המרה.
בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שאורח חיים לא בריא, הכולל עישון, השמנה ותזונה לקויה, עלול להעלות את ההסתברות להתפתחות המחלה. במקרים נדירים, גם היסטוריה משפחתית של גידולים דומים יכולה להוות גורם סיכון.
תסמינים ואבחון
"ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, אז הסיכוי להישרדות טוב יותר", מסבירה פרופ' הוברט, "אולם במקרים בהם הגידולים מתפתחים בתוך דרכי המרה התוך כבדיות, לרוב החולה לא ירגיש כלום עד לשלב מתקדם אלא אם במקרה נעשתה בדיקת הדמיה מפני שהרופא שם לב לעליה חריגה בתפקודי הכבד או בגלל הופעת צהבת". חשוב להדגיש - אחד האתגרים המרכזיים בגידולי דרכי המרה הוא האבחון המאוחר. התסמינים הראשוניים של המחלה יכולים להיות כלליים או בלתי מורגשים ובכך להקשות על זיהוי מוקדם של המחלה.
עם זאת, ישנם מספר סימנים שעלולים להוות נורות אדומות ודורשים בדיקה:
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• כאבים מתמשכים בבטן העליונה הימנית.
• צהבת - שינוי צבע העור והעיניים לצהוב, הנובע מחסימת דרכי המרה.
• תפקודי כבד לא תקינים בבדיקות דם.
האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקות דימות כמו אולטרסאונד של הכבד,, CT, MRI ולעיתים גם PET-CT . כאשר עולה חשד לגידול בדרכי המרה הראשיות מבוצעות בדיקות פולשניות כמו ERCP בהן ניתן לדגום רקמות מדרכי המרה ולאבחן את סוג הגידול.
שלבי המחלה והטיפולים הקיימים
הטיפול בגידולים בדרכי וכיס המרה משתנה בהתאם לשלב שבו מתגלה המחלה:
• בשלבים מוקדמים של המחלה: "בין אם הגידול מוגבל לכיס המרה, נמצא בתוך הכבד או בצינור הכבד שמחבר ביניהם, ניתוח לכריתת הגידול הוא הטיפול העיקרי שיכול לסייע להחלמה", מסבירה פרופ' הוברט. "לעיתים, לאחר הניתוח, נדרש טיפול כימותרפי למניעת הישנות עתידית".
• בשלבים מתקדמים מקומית: "כאשר המחלה התפשטה בתוך הכבד אך לא שלחה גרורות מרוחקות ולא ניתן לנתח, יעשה שימוש בטיפולים מקומיים", מוסיפה פרופ' הוברט. "אלה כוללים אבלציה (צריבת הגידול באמצעות חום), הקרנות מדויקות וטיפולים כימותרפיים במינונים גבוהים."
• במחלה גרורתית: "במקרים בהם הגידול שלח גרורות לאיברים אחרים והמחלה נרחבת, הטיפול מתמקד בהארכת חיי המטופל ושיפור איכות החיים. עד לאחרונה הטיפול המקובל היה משלבים של סוגים שונים של כימותרפיה. בשנים האחרונות חלו פריצות דרך ונוספו טיפולים חדשים לקבוצת החולים הזו", מסבירה פרופ' הוברט.
הטיפולים החדשניים
1. אימונותרפיה: "טיפול המעודד את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול. התגלה במספר מחקרים ששילוב של אימונותרפיה עם כימותרפיה מביא לתוצאות מבטיחות -ביכולת להקטין את הגידול, בהארכת הזמן עד התקדמות המחלה, בשיפור ההישרדות לאורך זמן, והכי חשוב - ישנה אפשרות בשלב מסוים להפחית את השימוש בכימותרפיה ", מסבירה פרופ' הוברט. "אנחנו רואים שיש אחוז מסוים של מטופלים שמצליחים להגיב לאורך תקופה ממושכת עם הטיפול האימונותרפי".
2. רפואה מותאמת אישית: "התקדמות משמעותית בתחום של גידולים בדרכי המרה חלה בזיהוי מוטציות גנומיות או שינויים גנומיים בגידול", מסבירה פרופ' הוברט. "באמצעות בדיקות מולקולריות כמו ריצוף דנ"א של הגידול או צביעת הגידול בשיטה שנקראת אימונוהיסטוכימיה ניתן למצוא מוטציות או שינויים גנומיים בגידול ולהתאים טיפול ביולוגי ממוקד - לעיתים עם ולעיתים בלי כימותרפיה - על בסיס המאפיינים הייחודיים של כל מטופל."
תפקיד הקהילה הרפואית ושיתופי פעולה בינלאומיים
פרופ' הוברט מדגישה את החשיבות של המחקרים קליניים שמציעים למטופלים גישה לטיפולים חדשניים עוד בטרם נכנסו לשימוש שגרתי. לדוגמה, שילוב בין כימותרפיה לטיפולים ביולוגיים המכוונים ישירות לגידול, תוך הפחתת הנזק לרקמות בריאות ועוד.
"שיתוף פעולה בין אונקולוגים בארץ ובעולם מסייע באיתור פתרונות חדשניים לחולים. יש לנו קבוצות עבודה ארצית ייעודית של כל הרופאים שמטפלים בגידולים של מערכת העיכול שמסייעת בהפניית מטופלים למחקרים קליניים, ולעיתים אנו עושים סיעור מוחות על מקרים מורכבים כדי לתת את המענה הטיפולי הטוב ביותר למטופלים שלנו", מוסיפה פרופ' הוברט.
מה ניתן לעשות?
"כיוון שאין בדיקות סקר ספציפיות לגידולי דרכי המרה, כמו ממוגרפיה או קולונוסקופיה, חשוב להקפיד על בדיקות דם תקופתיות ולהיות מודעים לתסמינים. במקרה של חשד, מומלץ לפנות מיד לרופא מומחה ולבקש הפניה לבדיקות מתקדמות", אומרת פרופ' הוברט, "במקרים שאדם כבר אובחן כחולה, חשוב לזכור שישנם גופים כמו האגודה למלחמה בסרטן שעוזרים, מכוונים ומנגישים מידע בנושא טיפולים. כמו כן חשוב לדבר עם האונקולוג ולבדוק אם קיימים מחקרים קליניים. לא לוותר ולא להרים ידיים".
אופטימיות ותקווה
למרות הקושי שבאבחון ובטיפול במחלה, פרופ' הוברט מדגישה: "התקדמנו רבות בשנים האחרונות. אולי אנחנו לא תמיד יכולים להביא לריפוי אבל "אבל ברשותינו טיפולים בעלי פוטנציאל להאריך את ההישרדות", לשפר את איכות החיים ולהעניק פרקי זמן משמעותיים של רגיעה. המסר שלי למטופלים ולמשפחותיהם הוא לא לוותר ולא להתייאש. יש לנו כיום מגוון רחב של כלים, ואנחנו ממשיכים לפתח פתרונות חדשים שיביאו לשיפור מתמיד."