האנטיביוטיקה הצילה ועדיין מצילה מיליוני חיים ואנחנו חייבים להשתמש בה בזהירות כדי למנוע עמידות חיידקים. המדע ממשיך להתקדם למציאת פתרונות חדשניים, אבל האחריות היא עלינו - הציבור והרופאים - לשימוש נבון ומבוקר באנטיביוטיקה כדי שנצליח לשמור על היעילות שלה גם בעתיד.
רגע, איך הכל התחיל?
ההיסטוריה של האנטיביוטיקה מתחילה עם הגילוי של הפניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג בשנת 1928. פלמינג הבחין בעובדה מעניינת: מושבות של חיידקים שהיו על צלחת מעבדה הושמדו על ידי עובש שצמח במקרה על הצלחת. הוא הבין שהעובש מפריש חומר שהורג חיידקים, וקרא לו פניצילין.
למרות גילויו, פלמינג לא הצליח לבודד את הפניצילין לשימוש רפואי רחב. רק בשנות ה-40 של המאה ה-20, הצליחו מדענים לזקק ולפתח שיטות לייצור מסחרי של הפניצילין. במהלך מלחמת העולם השנייה, הפניצילין הפך ל"תרופת פלא" שהצילה את חייהם חיילים רבים שסבלו מזיהומים.
מאז ועד היום האנטיביוטיקה היא כלי רב עוצמה לטיפול בזיהומים חיידקיים, אך שימוש בלתי מושכל בה עלול לגרום לנזקים חמורים לבריאות הפרט והציבור. עמידות לאנטיביוטיקה היא אחת הבעיות הבריאותיות הגדולות בעולם, והתחזיות לשנת 2050 מצביעות על משבר חמור אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, העולם עשוי להיכנס לעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו זיהומים נפוצים חוזרים להיות קטלניים. המשבר אמנם לפתחנו אך ניתן למנוע אותו על ידי מחקר חדשני הכולל פיתוח אנטיביוטיקות חדשות, מדיניות קפדנית ברפואה מותאמת אישית ע"י התאמת טיפולים מדויקים לחולה בכדי למנוע שימוש מיותר באנטיביוטיקה, וכן על ידי צמצום השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון ושימוש מושכל באנטיביוטיקה ע"י הציבור בכדי להאט את התפתחות העמידות.
איך משתמשים נכון באנטיביוטיקה?
• לקחת אנטיביוטיקה רק עם מרשם רופא ולא לדרוש אותה אם אין צורך.
אנטיביוטיקה יעילה לטיפול בזיהומים חיידקיים בלבד ואינה מתאימה לזיהום ויראלי כמו הצטננות או שפעת.
• הקפידו על המינון הנכון ומשך הזמן שציינ/ה הרופא/ה בהוראות. לרוב, משכי הטיפול באנטיביוטיקה הם קצרים יחסית ונטילה למשך זמן ממושך יותר בניגוד להוראות הרופא/ה לא רק שאינה יעילה, אלא שהיא מגדילה את הסיכוי להתפתחות עמידות חיידקים.
• לא להשתמש באנטיביוטיקה שנשארה בבית מזיהום קודם או לשתף אנטיביוטיקה עם אחרים, משתי סיבות חשובות: אחת, זו פעולה מסוכנת כי כל תרופה אנטיביוטית מותאמת למשפחה אחרת של חיידקים, לכן לא כל סוג של אנטיביוטיקה מתאים לכל חיידק. ייתכן ואין צורך כלל ליטול אנטיביוטיקה או שהסוג איננו מתאים ואז לא רק שהמחלה תמשיך או תתעצם האנטיביוטיקה עשויה "להרוג" חיידקים טובים בגוף. השנייה היא שיש אלרגיות לאנטיביוטיקה ושיתוף תרופות לא רק שלא יועיל, אלא עלול לגרום לנזק ממשי.
• לאחסן את האנטיביוטיקה במקום קריר ויבש רחוק ממקורות אור וחום ובמידה ונדרש לאחסן בקירור, בסיום השימוש להשליך לפח המיועד לכך בבתי המרקחת ולא לזרוק לפח רגיל או לאסלה בכדי לא לגרופ לפגיעה סביבתית ע"י זליגה למי התהום.
• להעדיף מניעת זיהומים (חיסונים, שמירה על היגיינה) כדי להימנע מהצורך באנטיביוטיקה מלכתחילה.
שימוש מושכל באנטיביוטיקה הוא חיוני לבריאות האישית והגלובלית - שמירה על ההנחיות תמנע התפתחות חיידקים עמידים ותבטיח שהתרופות האלו יישארו אפקטיביות לדורות הבאים.
למה כל-כך חשוב להקפיד על ההנחיות לנטילת אנטיביוטיקה?
1. מניעת עמידות חיידקים
שימוש מופרז או לא נכון באנטיביוטיקה מוביל להתפתחות עמידות חיידקית, כלומר, החיידקים מפתחים מנגנונים שמונעים את פעולת התרופה. עמידות זו יוצרת "חיידקים עמידים" שקשה מאוד או אפילו בלתי אפשרי לטפל בהם. חיידקים עמידים יכולים להתפשט באוכלוסייה ולסכן חולים בבתי חולים ובקהילה.
2. מניעת תופעות לוואי מיותרות
שימוש לא הכרחי באנטיביוטיקה עלול לגרום לתופעות לוואי כמו שלשולים, פריחות, פגיעה בכבד או בכליות, ואף תגובות אלרגיות מסכנות חיים. אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים "טובים" במערכת העיכול, מה שעלול לגרום לזיהומים משניים.
3. יעילות טיפולית משופרת
כאשר אנטיביוטיקה נלקחת בצורה נכונה (במינון הנכון ולמשך הזמן הנדרש), היא פועלת ביעילות ומונעת הישנות של הזיהום. נטילת אנטיביוטיקה לזמן קצר מדי או הפסקתה לפני הזמן עלולה לגרום לחיידקים לשרוד ולחזור לתקוף את הגוף בצורה עמידה יותר.
4. הפחתת השפעה על הסביבה
שאריות אנטיביוטיקה מתפזרות בסביבה דרך שפכים ומקורות מים, דבר שעלול לגרום להפצת עמידות חיידקית גם בטבע ובחקלאות. צריכת אנטיביוטיקה בבעלי חיים (למשל בתעשיית המזון) מגבירה את הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים המועברים לאדם.
5. הבטחת זמינות טיפולים לעתיד
אם לא נשתמש באנטיביוטיקה באופן מושכל, עלולים להיגמר לנו הטיפולים היעילים נגד חיידקים מסוכנים. ישנן מעט מאוד אנטיביוטיקות חדשות שמפותחות כיום, ולכן שמירה על יעילות הקיימות היא קריטית לבריאות הציבור.
איך יודעים לאיזה אנטיביוטיקה אני זכאי/ת לפי ביטוח הבריאות שלי?
בישראל, זכאות לאנטיביוטיקה תלויה בגורמים שונים, כגון סוג האנטיביוטיקה, אופן הרכישה (מרשם רופא או רכישה פרטית), ביטוח בריאות ממלכתי (סל הבריאות) וביטוחים משלימים של קופות החולים. להלן פירוט הזכאות:
מרשם רופא: אנטיביוטיקה היא תרופה מרשם (Prescription Drug) ולכן ניתן לקבלה רק עם מרשם רופא/ה. הרופא/ה יכול להמליץ על אנטיביוטיקה רק במקרים בהם יש צורך רפואי מוכח (למשל, זיהום חיידקי ולא נגיפי).
כיסוי במסגרת סל הבריאות: רוב סוגי האנטיביוטיקה הכלליים כלולים בסל הבריאות בישראל, ולכן אם רופא/ת משפחה או מומחה של הקופה רושם אנטיביוטיקה, המטופל זכאי להנחה במחיר התרופה בהתאם לקופת החולים שלו. עם זאת ישנן תרופות שאינן בסל הבריאות אך נמצאות בביטוחים המשלימים.
השתתפות עצמית בקופות החולים: עלות האנטיביוטיקה במסגרת קופת החולים כרוכה בהשתתפות עצמית נמוכה יחסית. חברי קופת חולים שיש להם ביטוח משלים עשויים לקבל הנחה נוספת או החזר בהתאם לתנאי הביטוח שלהם.
רכישה פרטית: ניתן לרכוש אנטיביוטיקה בבתי מרקחת פרטיים עם מרשם, אך ללא סבסוד של קופות החולים או משרד הבריאות. במקרה של תרופה שאינה נכללת בסל, ניתן לבדוק אם הביטוח המשלים מכסה את העלות או אם יש כיסוי בביטוח הפרטי.
מקרים חריגים: ישנם מקרים בהם קופת החולים או משרד הבריאות יאשרו מימון מיוחד לאנטיביוטיקה יקרה או שאינה בסל, בעיקר אם מדובר בטיפול חיוני שאין לו חלופה.
למידע נוסף על זכאותכם ואופן המימוש ניתן לפנות לסיוע לאגודה לזכויות החולה.