הקורונה והחיסונים שהומצאו עבורה ממשיכים להסעיר את עולם הרפואה. כעת חוקרים מאוניברסיטת ייל, מצאו תסמין לא מוכר שנקרא "תסמין לאחר חיסון" (post-vaccination syndrome -PVS). מצב זה מסתמן כגורם לעמימות מחשבתית, סחרחורת, טינטון (רעשים באוזניים) ורגישות לפעילות גופנית. חלק מהסובלים מהמצב מציגים גם שינויים ביולוגיים ברורים, כולל הבדלים בתאי חיסון ונוכחות חלבוני קורונה בדם שלהם, שנים לאחר קבלת החיסון. התסמין גם נראה כמעורר וירוס רדום בגוף שנקרא אפשטין-בר, שיכול לגרום לתסמינים דמויי שפעת, בלוטות לימפה נפוחות ובעיות עצביות.
המחקר פורסם באינטרנט בשבוע שעבר, אך טרם פורסם בכתבי עת מדעיים. "אני רוצה להדגיש שזו עדיין עבודה בתהליך", אמרה ד"ר אקיקו אויאסאקי, חוקרת במערכת החיסון מאוניברסיטת ייל, שעמדה בראש המחקר. "זה לא שהמחקר הזה קובע מה גורם לאנשים לחלות", היא הוסיפה, "אבל זו הצצה ראשונית למה שעשוי להתרחש בתוך אותם אנשים".
מומחים עצמאיים ציינו כי הממצאים אינם חד משמעיים בפני עצמם. עם זאת, התוצאות, שמגיעות מקבוצת מדענים ידועה בעבודת מחקר מדויקת, מצביעות על כך שהתסמונת אחרי חיסון ראויה למחקר נוסף.
אלפי אנשים טוענים כי חיסוני הקורונה פגעו בהם מאז שהחיסונים יצאו לשוק ב-2021. אך מחקרים גדולים יותר לא הצליחו להפריד בין התסמינים שסבלו מהם אחרי החיסון לבין מחלות שאינן קשורות שהיו מתרחשות גם אם לא היו מקבלים את החיסון. ורק למען הסק ספק - החיסונים מבית מודרנה ופייזר הצילו, כנראה, עשרות מיליוני חיים בעולם מפני קורונה.
ד"ר אקיקו איואסאקי, מחברת המחקר ואימונולוגית מאוניברסיטת ייל, אמרה: "העבודה הזו עדיין בשלביה המוקדמים, ואנחנו צריכים לאמת את הממצאים. עם זאת, זה נותן לנו תקווה שיש משהו שנוכל להשתמש בו בעתיד לאבחון ולטיפול בתסמינים לאחר חיסון".
במחקר החדש, שלא עבר ביקורת עמיתים, הצוות של איואסאקי אסף דגימות דם מ-42 אנשים עם תסמינים לאחר חיסון ו-22 אנשים ללא תסמינים, בין דצמבר 2022 לנובמבר 2023. כאשר ניתחו את מערכות החיסון של המטופלים, אלו עם PVS היו בעלי יחסים שונים בתאי חיסון מסוימים. לא ברור מה המשמעות של הבדלים אלו כי החוקרים לא הצליחו לקשר אותם לתסמינים ספציפיים.
הצוות גם בדק 134 אנשים עם קוביד ארוך, זאת כיוון שהתסמינים של PVS חופפים להם, יחד עם 134 מקבלי חיסון בריאים.
אנשים עם PVS היו גם בעלי רמות מוגברות של חלבוני הספייק של הקורונה. רמות החלבון היו אפילו גבוהות יותר מאשר אצל אנשים עם קוביד ארוך, מצב עם תסמינים דומים שקשורים לווירוס עצמו.
זמן ממושך של הימצאות חלבוני הספייק בגוף נחשב כגורם לחלק מהתסמינים של קוביד ארוך, משום שהם משאירים את הגוף במצב דלקתי מתמיד. זה נכון גם למטופלים שקיבלו את החיסון בין 36 ל-709 ימים לפני כן.
ד"ר איואסאקי אמרה: "היה מפתיע למצוא חלבון ספייק במחזור בשלב מאוחר כזה". לדבריה, "אנחנו לא יודעים אם רמות חלבון הספייק גורמות לתסמינים כרוניים, כי היו גם משתתפים עם PVS שלא איתרנו אצלהם רמות נמדדות של חלבון זה. "עם זאת, ייתכן שזהו מנגנון אחד שמתאר את התסמין".
הגבלה עיקרית של המחקר הייתה גודלו הקטן, אמר ד"ר גרגורי פולנד, עורך המגזין "חיסונים" וראש המכון לחקר אתרי, בראיון לניו יורק טיימס. עם זאת, הוא הוסיף: "למרות הגבלות אלה, הם מצאו נתונים מעניינים שדורשים מחקר נוסף. חייבים להתבצע מחקרים גדולים מאוד עם אנשים מוגדרים היטב ומפולחים גנטית".
ד"ר ג'ון וורי, מנהל המכון לאימונולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה שלא היה מעורב במחקר, ביקש זהירות בנוגע לנתונים ואמר כי ייתכן כי חלק מחלבוני הספייק המיותרים עשויים לנבוע מזיהומים לא מאובחנים של קורונה. הוא אמר לניו יורק טיימס: "הייתי רוצה לראות יותר נתונים בנושא".