"מוציאים אותם ברגע האחרון": המצב הרפואי המורכב עמו מתמודדים שני החטופים שחוזרים

כאילו שמצבם של החטופים בשבי לא מספיק קשה ומזוויע, שניים מהחטופים שיוחזרו בסוף השבוע סובלים ממחלות מעי דלקתיות קשות: עומר שם טוב בן ה-22 שסובל ממחלת הצליאק שגורמת לחוסר ברזל, המוגלובין נמוך, אנמיה, חולשה וכאבי בטן עזים, והוא נדרש לתזונה ללא גלוטן. בנוסף לכך הוא סובל מאסתמה. השני הוא עומר ונקרט בן ה-23 שלוקה בדלקת מעי דלקתית מסוג "אולצרייטיב קוליטיס", אחת משתי מחלות מעי דלקתיות, שאחת מהן היא קרוהן.

בדוח שיצא ממטה החטופים כבר שלושה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר, עם שחרורם של החטופים הראשונים, נכתב כי: "החטופים מוחזקים בתנאי תזונה ירודה והיגיינה לקויה, דבר המשפיע על כולם, אך במיוחד על בעלי רקע רפואי מורכב וצרכים תזונתיים מיוחדים. מספר חטופים סובלים ממחלות מעי דלקתיות הדורשות תזונה ספציפית להפחתת תסמינים קליניים ושמירה על הפוגה, ובלעדיה הם עלולים לחוות החמרה במחלה שעלולה לגרום לתסמינים רבים, חלקם מסכני חיים. אחרים סובלים מצליאק וצרכים מיוחדים אחרים".

באשר לאסתמה נכתב בדוח כי "המשוחררים דיווחו על קושי לנשום לאור האוורור המועט בתעלות, הלחות, החשיפה לעשן וכדומה, בייחוד אלה עם מחלות קודמות של דרכי הנשימה. קיים חשש רציני לגבי השפעת מזג האוויר החורפי על בריאותם של חטופים הנותרים, הנמצאים שם ללא בגדים מתאימים ואמצעי חימום".

ד"ר איציק בר אור, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים ומנהל מרפאת הפרעות אכילה לגיל הרך במרכז הרפואי וולפסון, אומר כי: "צריך להכין את הציבור, אנחנו מוציאים אותם ברגע האחרון, או בנקודה שיכול להיות שכבר לא היו בחיים. ראינו מה המצב הרפואי שהשבים חזרו שהם שהו בתת תנאים ואנחנו מצפים למראות דומים".

לדברי ד"ר בר אור, החטופים חוו תנאים קשים במיוחד הכוללים תזונה דלה וחסרת מרכיבים חיוניים, היגיינה ירודה ומחסור בנגישות לטיפולים רפואיים הכרחיים. "החזקתם בתנאים כאלו מהווה סכנה חמורה לבריאותם, במיוחד עבור מי שסובל ממחלות כרוניות".

גם ד"ר אביטל אבריאל, מומחית ברפואת ריאות באסותא מרכזים רפואיים, מדגישה כי ההישרדות של שם טוב היא "נס רפואי". "אסתמה זו לא מחלה קלה. כשאין טיפול מתאים, ההתקפים עלולים להוביל לאי-ספיקה נשימתית ולמוות. התקף אסתמה הוא מצב רפואי דחוף, ואם הוא מתרחש ללא גישה לתרופות חיוניות כמו מרחיבי סימפונות או סטרואידים, התוצאה עלולה להיות קטלנית".

"במצבים של לחות גבוהה, חוסר אוורור וחשיפה לעובש - כמו במנהרות - אסתמתיים נמצאים בסיכון מתמשך. כל התקף עלול להתפתח במהירות למצב מסכן חיים", היא מזהירה. עוד מוסיפה ד"ר אבריאל כי מחקרים מראים שמתח נפשי ואלימות, אפילו מילולית, יכולים להחמיר את המחלה בצורה משמעותית: "כשאדם אסתמטי נתון תחת לחץ מתמשך, הגוף מגיב בהתאם - ודרכי הנשימה הופכות לצרות עוד יותר".

למרות ניסיונה המקצועי הרחב, ד"ר אבריאל מודה שגם היא, כחולה באסתמה קלה, מתקשה לדמיין הישרדות בתנאים כאלו. "אם אני מנסה לשים את עצמי במקומו של עומר שם-טוב, אני לא חושבת שהייתי שורדת. עצם העובדה שהוא הצליח לשרוד עד כה - זה פשוט נס".

לדברי ד"ר בר אור, אחד האתגרים המרכזיים הבריאותיים של החטופים במנהרות הוא הפגיעה במערכת העיכול. חולים בצליאק, מחלה אוטואימונית בה הגוף אינו סובל גלוטן, עלולים לסבול מנזקים חמורים למעי הדק עקב חשיפה ממושכת למזון המכיל גלוטן - כמו מעט הפיתות שדווח כי אכלו החוזרים. "הנזק מתבטא בחוסר ספיגה של חומרים חיוניים כמו ברזל, חומצה פולית, סידן, ויטמינים שונים ועוד", הוא מדגיש. "במקרים חמורים, חוסר טיפול עלול להוביל לסיבוכים מסכני חיים כגון התייבשות חמורה, פגיעה בצפיפות העצם ואפילו סיכון להתפתחות גידולים סרטניים בטווח הארוך".

מקרה נוסף שדורש התייחסות דחופה הוא קוליטיס כיבית - מחלת מעי דלקתית כרונית. "היעדר טיפול ממושך בתנאים של מתח ותזונה ירודה מגבירים את הסיכון להתלקחות חמורה של המחלה", מסביר ד"ר בר אור. "מצב זה עלול להוביל לשלשולים חמורים, ירידה דרסטית במשקל, הפרעות במשק האלקטרוליטים ובמקרים חמורים - למצב מסכן חיים הדורש התערבות ניתוחית".

עם הגעתם של החטופים לישראל, תבוצע הערכה רפואית מקיפה הכוללת בדיקות דם, הערכת מצב תזונתי, בדיקת מדדים חיוניים ואבחון של נזקים מערכתיים. "המענה הראשוני יתמקד בהחזרת נוזלים, איזון רמות האלקטרוליטים והתחלת תזונה מותאמת - כולל תזונה נטולת גלוטן לחולי צליאק", מדגיש ד"ר בר אור.

למרות חומרת המצב, יש מקום לאופטימיות. "ברוב המקרים, חזרה לטיפול רפואי מסודר ולתזונה מותאמת עשויה לשפר משמעותית את מצבם הבריאותי של החטופים", מסביר ד"ר בר אור. "עם זאת, הדרך לשיקום עלולה להיות ממושכת ולדרוש מעקב רפואי הדוק".

באשר למצב האסתמה של עומר שם טוב - ד"ר אבריאל מסבירה כי: "אם הוא לא בהתקף חריף, יתחילו בבדיקות מקיפות - תפקודי ריאות, בדיקות הדמיה וזיהוי זיהומים אפשריים. זיהומים בריאות עלולים להחמיר את מצב האסטמה באופן קבוע". חשוב לההבהיר: "כל יום נוסף בלי טיפול מתאים עלול לסכן את חייו".

מערכת הבריאות בישראל נערכת לקליטת החטופים תוך שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים - גסטרואנטרולוגיה, תזונה, בריאות הנפש ועוד. "לא מדובר רק בשיקום פיזי, אלא גם במענה נפשי מקיף", מסכם ד"ר בר אור. "התמודדות עם הטראומה, לצד ההתאוששות הגופנית, היא חלק בלתי נפרד מהמסע להחלמה מלאה".