מדאיג: מספר מקרי ההדבקה בצהבת A בשנת 2024 הגיע לשיא שלא נראה מזה 20 שנה, עם עלייה חדה במיוחד בשלושה מוקדים עיקריים ברחבי הארץ, כך עולה מדוח שיצא אתמול (שני) של מערך מודיעין הבריאות בשיתוף עם האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות.
על פי נתוני משרד הבריאות, 196 מקרים אובחנו בצהבת A נרשמו בשנת 2024, כאשר שיעור התחלואה הכלל הארצי, עומד על 1.96 מקרים ל-100,000 נפש, נתונים שמסמן זינוק משמעותי בתחלואה בהשוואה לשנים קודמות כאשר בשנת 2023 אובחנו 61 חולים, ובשנת 2022 אובחנו עוד פחות רק 23 בלבד.
התחלואה השנה הייתה הגבוהה ביותר מאז 2004, והיא חורגת באופן ניכר מהממוצע הרב-שנתי בישראל. ההתפרצות לא התרחשה באקראי על פי הדוח שהגיע לידי וואלה, אלא רוכזה בשלושה מוקדים עיקריים:
יישובים בדואים בדרום (אבו קורינאת, מסעודין אלעזאזמה ואחרים).
יישובים יהודיים בשומרון (בראשם יצהר).
אזור שועפט בירושלים - אזור שבו עד כה לא תועדה תחלואה משמעותית בצהבת A. בנוסף שמונה מקרים נרשמו בקרב עובדים תאילנדים באזור הערבה ועוטף עזה.
למה זה קורה עכשיו?
לצד הדאגה, מציינים בדוח במשרד הבריאות כי רמת התחלואה החריגה בישראל, גם שהיא גבוהה מהרגיל, היא עדיין ברמה דומה לרמת תחלואה המוכרת למחלה במדינות מערביות.
בדיקות גנטיות שנערכו על דגימות נגיף מהנדבקים מצביעות על שתי התפרצויות עיקריות נפרדות, אחת בדרום ואחת בשומרון ובירושלים.
הסיבות לתחלואה החריגה עדיין נבדקות, אך שיעור התחסנות נמוך באזורים מסוימים הוא ככל הנראה אחד הגורמים המרכזיים. לדוגמה, ביישובי השומרון, שם נרשמה התפרצות משמעותית, רק 60% מהאוכלוסייה חוסנו במנה הראשונה - נתון נמוך בהרבה מהממוצע הארצי שעומד על 85%-88%.
מחלה שאפשר למנוע - אבל עדיין מסוכנת
צהבת A היא מחלה זיהומית חריפה הפוגעת בכבד, כאשר במקרים נדירים היא עלולה לגרום לאי-ספיקת כבד מסכנת חיים. הנגיף מועבר בעיקר דרך מזון, מים או מגע עם צואה נגועה, ולכן התפרצויות נרחבות עלולות להתרחש בתנאי סניטציה ירודים או בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות.
ילדים לא מחוסנים חשופים במיוחד להדבקה. החיסון יעיל במניעת המחלה, וניתן בגיל 18 ו-24 חודשים.
בעבר, לפני שהחיסון נכנס לשימוש נרחב, דווחו 2,500-4,000 מקרים בשנה בישראל. מאז החלת החיסון בילדים בשנת 1999, חלה ירידה של למעלה מ-90% בתחלואה, והמספרים נותרו יציבים עם ממוצע של כ-100 מקרים בשנה בלבד - עד להתפרצות הנוכחית