הפרעות האכילה בישראל עלו בשנה האחרונה. הסיבה לכך מצמררת

לא צריך להיות חוקר או מומחה גדול כדי להבין שההשפעות הפסיכולוגיות של השנה וחצי האחרונות נראות בכל חתך באוכלוסייה הישראלית, בכל הגילאים ובכל התצורות. אחת מההשפעות מתבטאת בהפרעות אכילה שהולכות ומתרבות אצל אוכלוסיות שונות, ביניהן גם ילדים. מחקרים עדכניים מצביעים על עלייה מדאיגה בשכיחות הפרעות אכילה בקרב ילדים מתחת לגיל 12.

"מלחמה היא גורם שמעלה חרדה והאירועים שהתרחשו באוקטובר מהווים טריגר להתעוררות הפרעת האכילה", מסביר אמיר צנדקוביץ, מנהל המערך הפסיכולוגי והמכון לטיפול בהפרעות אכילה בביה"ח השיקומי רעות תל-אביב. "אחרי ה-7 באוקטובר הייתה תקופה של כמעט שנה שהיקף הפניות עלה בשיעור של 40%, ובהקשר של הפרעות אכילה זה המון".

"החוויה של מתקפת טילים עם אזעקות בלתי פוסקות מעלה את הסטרס והופכת להיות טריגר. סיבה נוספת להתגברות הפרעות אכילה במלחמה קשורה גם לקשר החזק בין היסטוריה של פגיעות מיניות להפרעות אכילה. הסיפורים שקשורים לאונס, סרטוני הזוועה והדיווחים הקשים מה-7 באוקטובר, החריפו את התסמינים. במצבים אלה - מי שיש לה נטייה לצמצם, תפנה לאנורקסיה ומי שיש לה נטייה לבולימיה תגביר את האכילה".

צנדקוביץ נותן דוגמאות של שני מקרים: הגיעה אלינו למשל לטיפול אמא לילדים מאזור הדרום הסובלת מהפרעת אכילה פעילה. היא הגיעה עם התקפי חרדה חמורים על רקע האזעקות, הקיאה עשרות פעמים ביום. יחד עם הצוות הרב מקצועי במכון היא עברה תהליך טיפול מוצלח.

צעירה בשנות ה-30 לחייה שעברה לפני המלחמה פגיעה מינית והייתה בטיפול פסיכולוגי פרטני בקהילה. המלחמה והדיווחים על הפגיעות המיניות ב-7 באוקטובר היוו עבורה טריגר והיא התדרדרה לתת משקל. היא טופלה במכון קרוב לשנה והשתחררה כשהיא במשקל תקין וחזרה לעבוד".

"יש הבדל משמעותי בין לחץ למצבי טראומה. במצבים של לחץ, כל מערכות הגוף עובדות כדי להגיב לסיטואציה המלחיצה אותה האדם חווה וישנן מספר דרכי פעולה המוכרות בספרות המקצועית", מסביר צנדקוביץ. "כאשר הגוף נמצא בעוררות יתר אז מדובר על "הילחם או ברח". לחץ משפיע בין היתר גם על מערכת העיכול והרגלי האכילה שלנו. חשוב להדגיש כי אכילה רגשית אינה הפרעת אכילה ויכולה להיות תגובה או דרך להתמודדות עם חרדה, לעומת הפרעת אכילה שבה יש עיסוק מתמיד במשקל ודימוי גוף כשהקלוריות והעיסוק במשקל הם רק כלי לשליטה על המציאות.

טראומה הינה מצב שאדם עובר אירוע שגדול יותר מסך המשאבים או הכוחות שיש לו להתמודדות. במצבי טראומה קיימת תחושה של חוסר אונים, מטופלים חשים שהיו באירוע מסכן חיים שלא הייתה להם שליטה עליו או דרך לעצור אותו. חוסר אונים קשור להרגלי אכילה כי כדי להתמודד עם חוויה עוצמתית כזו, האדם "מנתק" את עצמו מהגוף. בהמשך, הגוף הופך להיות חפץ שיש לנהל אותו, לשפוט אותו ולבקר אותו. כאן נכנסת לתמונה הפרעת האכילה שהופכת לכלי לניהול הגוף. הפרעת האכילה אפקטיבית מאוד למי שזקוקה לתחושה של שליטה במקרים של אנורקסיה נרבוזה, של ויסות רגשי במקרים של בולמיה נרבוזה או ככלי להתמודדות עם תחושת חוסר ערך עצמי במקרים של הפרעת אכילה התקפית".

וכמובן, אל לשכוח, שמלבד טראומה וסטרס, הסביבה המשפחתית והחברתית שלנו היא גורם משפיע שגם כן יכול לעורר מצבים כאלה. גורמים רלוונטיים עשויים להיות אי יציבות במשפחה, גירושין, קושי בוויסות רגשי או מצוקה רגשית, בית שיפוטי או מאוד הישגי עם סטנדרטים נוקשים. כמו כן, סביבה חברתית תחרותית וחרם בבתי הספר יכולים להיות רקע להתפתחותן של הפרעות אכילה. לפעמים לאדם אין כלים להתמודדות עם האתגר והוא תופס את הסיטואציה מעמדה של חוסר אונים.

"הפרעת אכילה מאופיינת בכך שהרגלי האכילה יוצאים משליטה, מסכנים את בריאות האדם וגורמים לפגיעה משמעותית בהתנהלות היומיומית. ה-ICD-11 (הסיווג הבינלאומי של מחלות, גרסה 11) מסווג הפרעות אכילה תחת הקטגוריה "הפרעות אכילה או הזנה" (Feeding or Eating Disorders) ואלה הסוגים המרכזיים:

1. אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa) - מאופיינת בצריכת מזון מופחתת באופן משמעותי, פחד עז מעלייה במשקל ועיוות בתפיסת דימוי הגוף. עלולה לכלול תת-משקל משמעותי וסיבוכים רפואיים חמורים.

2. בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa) - מאופיינת באפיזודות חוזרות של התקפי אכילה (binge eating), ואחריהן התנהגויות מפצות כמו הקאות מכוונות, צום או פעילות גופנית מוגזמת, מתוך פחד מהשמנה.

3. הפרעת אכילה התקפית (Binge-Eating Disorder - BED) - התקפי אכילה חוזרים ללא התנהגויות מפצות (כמו הקאות). לעיתים קרובות גורמת להשמנה ולתחושות אשמה או בושה בעקבות ההתקפים.

4. הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder - ARFID) - מאופיינת בהימנעות או הגבלה באכילה, אך ללא דאגה לגבי משקל הגוף או צורתו. עשויה להיגרם בגלל חוסר עניין באוכל, רגישות חושית או חוויות שליליות הקשורות לאכילה (כגון חנק בעבר).

ה-ICD-11 כולל גם הפרעות נוספות כגון הפרעת העלאת מזון (Rumination Disorder) והתנהגויות אכילה אחרות שאינן מסווגות תחת הפרעות ספציפיות".

"למכון בבית החולים רעות מגיעות מטופלות מגיל 18 עד גיל 80 מכל הארץ, משכבות סוציו אקונומיות שונות ומכל הספקטרום המגדרי. אנו מטפלים בכל סוגי הפרעות האכילה, והמטופלות והמטופלים אצלנו מתמודדים עם תסמינים כמו: צמצום, בולמוסים, הקאות, תת משקל, משקל תקין, משקל עודף ומשקל עודף קיצוני", מסביר צנדקוביץ .

יש לנו שתי מסגרת טיפול. האחת טיפול יום אינטנסיבי הכולל טיפול של 5 ימים בשבוע, 6 שעות ביום ו-2 ארוחות משותפות של הצוות יחד עם המטופלות. זאת לצד, טיפול מרפאתי שמיועד למטופלות במצבים פחות קיצוניים. הניסיון המקצועי שרכשנו מלמד שיש מתאם גבוה מאוד בין הפרעות אכילה ופגיעות מיניות, ואצלנו במכון בין 80 ל-95 אחוזים מהמטופלות מדווחות על הקשרים כאלו, כשלא משנה מה אופי הפגיעה - מהטרדה מינית ועד לאונס וגילוי עריות".