ילדה בת תשע נסעה בהתלהבות על קורקינט ופתאום נתקלה באבן והתהפכה. דימום ששפה פצועה ובכי, אבל לאן נעלמה השן החותכת העליונה? היא על המדרכה ליד הקורקינט... מה עושים?
באירוע אחר, המשפחה מבלה במגלשות מים והילד בן 9 נחבט בראש של הילד שגלש לפניו. מנקים את הדם מהשפה הפצועה והנה השן החותכת הימנית מתנדנדת ותלויה במקומה.
מקרים כאלה אינם נדירים בקרב ילדים, והם מדגימים את החשיבות הקריטית של הבנת טיפולי השורש בגיל הצעיר ואת המורכבות המיוחדת שלהם.
טיפולי שורש בילדים מציבים אתגרים ייחודיים בפני רופאי השיניים. בשונה ממבוגרים, אצל ילדים השיניים הקבועות נמצאות בתהליך מתמשך של צמיחה והתפתחות, מה שהופך כל התערבות טיפולית למורכבת במיוחד. הבנת התהליכים הביולוגיים המורכבים והגישה הטיפולית הנכונה הם המפתח להצלחת הטיפול.
אתגר הטיפול במשנן החלבי
טיפולי שורש בילדים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: טיפולים במשנן החלבי וטיפולים במשנן הקבוע. הטיפול בשיניים אחוריות של המשנן החלבי נדרש ברוב המקרים כתוצאה מעששת מתקדמת שלא טופלה בזמן והגיעה עד או לקרבת מוך השן.
טיפולי השורש במשנן החלבי מבוצעים בדרך כלל על ידי מומחה לרפואת שיניים לילדים. הסיבה לכך היא מורכבת: מצד אחד, שיתוף הפעולה של ילדים קטנים עלול להיות בעייתי, ומצד שני, המורכבות האנטומית של שיני החלב דורשת מיומנות מיוחדת. במקרים רבים נדרשת סדציה תרופתית או הרדמה כללית, טכניקות שרופא שיניים לילדים מיומן בהן במיוחד.
אתגרי הטיפול במשנן הקבוע בילדים
את אתגרי טיפול השורש בשיניים הקבועות בילדים ניתן לחלק לשתי קבוצות: השיניים החותכות העליונות והשיניים הטוחנות הראשונות. סיבת הטיפול בקבוצה הראשונה היא בדרך כלל חבלה (מכה) בשיניים. סיבת הטיפול בקבוצה השנייה היא בדרך כלל עששת שלא טופלה בזמן. בכל אחת מקבוצות אלה טיפול השורש מושפע באופן מהותי מהשלב של התפתחות השורש בו נמצאת השן שזקוקה לטיפול.
השיניים החותכות העליונות
השיניים החותכות העליונות בוקעות בגיל 6-8 שנים, כשהשורש שלהן עדיין לא מפותח למלוא אורכו והוא נמצא בעת הבקיעה עם כ-75% מאורכו הסופי. בשלב זה דפנות השורש דקים וקצה השורש פתוח לרווחה. בהתייחס להשלמת התפתחות השורש, כולל האורך המלא וסגירה של הפתח שבקצה השורש, קיימים הבדלים אישיים: בגיל 8, רק ב-46% מהמקרים השיניים החותכות העליונות השלימו כבר את ההתפתחות המלאה של השורש, בגיל 9 המספר עולה ל- 80% מהמקרים, ובגיל 10 כמעט כל השורשים של השיניים החותכות העליונות השלימו כבר את התפתחותם.
להתפתחות השורש יש שני היבטים: (א) התארכות השורש ו(ב) התעבות הדרגתית של דפנות השורש. התארכות השורש תלויה בקיומה וחיותה של טבעת רקמה מיוחדת אשר נמצאת בקצה הפתוח של השורש. ההתעבות ההדרגתית של דפנות השורש תלויה בחיות רקמת מוך השן.
סוג טיפול השורש הדרוש תלוי במידה רבה בשלב ההתפתחותי של השורש. ניתן לבדוק את השלב ההתפתחותי של השורש של השן שנפגעה באמצעות צילום רנטגן.
השיניים הטוחנות הראשונות
לשיניים הטוחנות הראשונות יש שניים עד שלושה שורשים והן מציגות דפוס התפתחות שונה במעט. שיניים אלה בוקעות בגיל 6-7, כשהשורש שלהן רק במחצית מאורכו הסופי. סיבה נפוצה לטיפול שורש בשיניים אלה היא שהן מופיעות מאחורי השיניים החלביות, ללא נשירה מקדימה של שן חלבית. לעיתים קרובות הילד וההורים כלל אינם מודעים לכך שזאת שן קבועה ואינם מטפלים בזמן בעששת שמתפתחת בשן וזאת בהנחה שהשן עתידה לנשור עם שאר המשנן החלבי. הזנחה כזאת של טיפול בעששת עלולה להביא את השן למצב שבו נדרש טיפול שורש בשן.
גם בשיניים אלה התארכות השורשים והתעבות דפנותיהם תלויות בחיות הרקמות שהוזכרו לעיל. מטרת הטיפול תהיה לשמר את חיותן של שתי רקמות אלה על מנת לאפשר לשורש להשלים את התפתחותו.
הטיפול בחבלות דנטליות
חבלה בשיניים הקדמיות עלולה לגרום לשבר בכותרת השן או אפילו להזזת השן ממקומה.
במקרה של שבר בכותרת הטיפול תלוי בעומק השבר : אם המוך לא נחשף רופא השיניים ישלים את החלק החסר. אם המוך נחשף הטיפול יתמקד בניסיון לשמור את חיות המוך: חיות המוך בשלמותו או לפחות חיות רקמת המוך של השורש, וזאת במטרה לאפשר לשורש להשלים את התפתחותו. בהמשך יידרש מעקב בצילומי רנטגן כדי לוודא שהשורש אמנם ממשיך להתפתח.
במקרה של חבלה אשר הזיזה את השן ממקומה, הטיפול המיידי כולל החזרת השן למקומה וקיבוע גמיש לשיניים הסמוכות. בהמשך, המעקב אחר חיות השן יהיה חיוני, שכן החבלה עלולה לפגוע באספקת הדם למוך. החבלה עלולה לקרוע את כלי הדם הנכנסים למוך השן דרך פתח בקצה השורש, מה שעלול להוביל לנמק של המוך. רקמת מוך נימקית נוטה להזדהם ולאפשר צמיחה של חיידקים. יש לבצע מעקב על ידי תחושה לגירוי קור וצילומי רנטגן. אם יש עדות לנמק של המוך יהיה צורך לבצע טיפול שורש.
המקרה המורכב ביותר הוא כאשר השן שנחבלה יוצאת לחלוטין מהפה. במצב כזה, הזמן הוא גורם קריטי: יש למצוא את השן מיד, לשטוף אותה בחלב ולהחזירה למקומה או לשמור אותה בחלב ולהגיע מיד לרופא שיניים שיעשה זאת. חשוב במיוחד להימנע מלגרד או לשפשף את שטח הפנים של השורש, שכן הדבר עלול לפגוע בתאים של הליגמנט הפריודונטלי שעל שטח הפנים החיצוני של השורש אשר חיוניים להצלחת השתלת השן למקומה מחדש.
היות שבמקרה זה ברור שכלי הדם של המוך נותקו ושהמוך יעבור נמק ויזדהם בחיידקים, יש צורך להתחיל בטיפול שורש אשר יכלול קודם כל את סילוק רקמת המוך וחבישה של תעלת השורש במימת הסידן. שלב זה צריך להתבצע לא יאוחר מ 8-10 ימים לאחר החזרת השן למקומה.
לפרופ' צבי מצגר באתר zap דוקטורס
לאתר של פרופ' צבי מצגר
טיפולי שורש במשנן הקבוע: טכניקות ואתגרים
בשיניים קבועות, סוג טיפול השורש תלוי בשני גורמים עיקריים: שלב ההתפתחות של השורש ומצב חיות המוך. כאשר השורשים עדיין לא התפתחו לאורכם המלא (דבר הקורה בדרך כלל בגיל 9-11 שנים) והמוך עדיין חי, מטרת הטיפול היא לשמר את חיות המוך בשורשים . הטיפול כולל כריתה של המוך בכותרת והנחת חומרים מיוחדים המעודדים את המשך התפתחות השורש. יש לבצע מעקב המשכי בצילומי רנטגן כדי לוודא שהתארכות השורש והתעבות דפנותיו אמנם מתרחשת.
סיבוכים אפשריים והטיפול בהם
במקרה של שן שאיבדה את חיות המוך, עיכוב בטיפול עלול להוביל להתפתחות זיהום חיידקי במוך הנמקי. זיהום כזה עלול לגרום לספיגת דופן השורש. הספיגה יכולה להיות קטנה או להתפתח לתהליך מהיר ואגרסיבי ("ספיגה זיהומית"). סילוק רקמת המוך הנימקית והנחת חבישה מחטאת בתעלת השורש ימנעו ספיגה כזאת.
במקרים בהם המוך איבד את חיותו, יהיה צורך בטיפול שורש מלא. הטיפול כולל חיטוי ובהמשך איטום של תעלת השורש. טיפול כזה מתבצע בדרך כלל במקרים שבהם השורש השלים כבר את התפתחותו. במקרים שבהם המוך איבד את חיותו והשורש עדיין לא סיים את התפתחותו קיים קושי בביצוע טיפול שורש רגיל. במקרים כאלה נוהגים לשים בקצה תעלת השורש חומרים מיוחדים המעודדים ריפוי באזור קצה השורש ויוצרים מחסום בקצה השורש שמאפשר בהמשך ביצוע האיטום של תעלת השורש.
במקרה שהשן שנחבלה הייתה מחוץ לפה זמן קצר (עד שעה) לפני שהוחזרה למקומה, קיים סיכוי שהקליטה של השן תהייה באמצעות ריפוי של הליגמנט הפריודונטלי, שהוא החיבור הגמיש והתקין של שן לעצם המקיפה אותה. עם זאת, במקרה שהשן הייתה מחוץ לפה זמן ממושך, ובעיקר ביובש, החיבור בין השן לעצם עלול להפוך לחיבור קשיח ללא הפרדה על ידי הליגמנט. במקרה כזה עלולים לקרות שני סיבוכים. האחד הוא ספיגת השורש על ידי העצם עצמה ("ספיגה מחליפה"). הדבר קורה במסגרת השחלוף של העצם בתהליכי ספיגה ובניה המתרחשים בעצם באופן נורמלי. הסיבוך השני עלול להיות שהשן אינה ממשיכה לבקוע כי היא מחוברת לעצם בקשיחות. לאורך השנים הדבר נראה קלינית כאילו השן שוקעת. לאמיתו של דבר השן אינה שוקעת אלא נשארת במקומה כאשר השיניים הסמוכות ממשיכות להתקדם עם צמיחת רכס העצם הנושא את השיניים. במקרים כאלה יש לשקול סילוק חלק מהשן ( הכותרת וחלקו החיצוני של השורש) באופן כירורגי, אל מתחת לגובה העצם, דבר שיאפשר המשך צמיחה תקינה של רכס העצם נושא השיניים.
המלצות להורים
* מודעות להופעת השיניים הטוחנות הראשונות הקבועות - חשוב להבין שאלו שיניים קבועות המופיעות מאחורי השיניים החלביות בגיל 6-7.
* במקרה של חבלה - פנייה מיידית לטיפול, גם אם הנזק נראה מינורי. טיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכים משמעותיים בהמשך.
* אם השן יצאה מהפה - שמירה על השן בחלב והגעה מיידית למרפאה. הזמן שחולף הוא גורם קריטי להצלחת הטיפול.
* ביקורות תקופתיות סדירות - חיוניות לזיהוי מוקדם של בעיות שמתפתחות ולמניעת סיבוכים.
* תיעוד ומעקב - חשוב לשמור תיעוד של כל חבלה או טיפול, כולל צילומי רנטגן, לצורך טיפולי וגם לצורך ביטוחי.
חשיבות המעקב ארוך הטווח
לאחר חבלה בשיניים בילדים, נדרש מעקב צמוד הכולל צילומי רנטגן תקופתיים ובדיקות קליניות. בשן שנחבלה אך לא נדרשה לטיפול שורש, המעקב כולל בדיקת תחושה למגע קר, מעקב אחר שינויי צבע בשן, ובדיקת התפתחות תקינה של השורש באמצעות צילומי רנטגן. במקרים של שן שיצאה מהפה והושתלה מחדש, ובוצע בה טיפול שורש, יש לעקוב אחר סימנים של ספיגת שורש או שינויים בחיבור השן לעצם.
טיפולי שורש בילדים מייצגים את אחד התחומים המאתגרים והחשובים ברפואת השיניים המודרנית. המורכבות הביולוגית של שיניים מתפתחות, יחד עם האתגרים הייחודיים של טיפול בילדים, דורשת גישה מקצועית מדויקת והבנה מעמיקה. ההצלחה בטיפול תלויה במספר גורמים מכריעים: זיהוי מוקדם של הבעיה, התערבות מקצועית מתאימה, מעקב צמוד ושיתוף פעולה של ההורים והילד. המפתח להצלחה טמון בראייה ארוכת הטווח - לא רק הצלת השן כאן ועכשיו, אלא הבטחת התפתחות תקינה של המשנן והלסת לשנים הבאות. עם ההתקדמות המתמדת בטכנולוגיות ושיטות טיפול, יש לנו כיום את הכלים להציל שיניים שבעבר נחשבו אבודות. אולם, חשוב להדגיש שהזמן הוא גורם קריטי, והמודעות של הורים לחשיבות הטיפול המיידי והמעקב המתמשך היא מרכיב מכריע בהצלחת הטיפול.
מרפאתו של פרופ' צבי מצגר ממוקמת בבית הרופאים - שפרינצק 3 בתל אביב, ליצירת קשר התקשרו - 072-3301464
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס