מחקר חדש שזכה בתואר אחד מ-11 המחקרים הקליניים בעלי הסיכוי הכי גבוה להשפיע על עולם הרפואה בשנת 2024, עתיד לשנות דרמטית את הטיפול בחולי סרטן עור מסוג מלנומה. על פי המחקר אצל 47% מחולי מלנומה, שטופלו בשני סבבים של טיפול אימונותרפי בתרופות אופדיבו וירבוי לפני הניתוח להסרת הגידול, הגידול נעלם ולא נמצאה לו שום עדות בבדיקה פתולוגית. המחקר הוכיח שאפשר לחסוך מחולי מלנומה, שמחלתם התפשטה לבלוטות הלימפה, טיפולים ממושכים - החולים קיבלו שני מחזור טיפול, בהשוואה ל-12 טיפולים, הנהוגים כיום. עוד נמצא במחקר, כי הטיפול המשולב הפחית ב-68% את הסיכון להישנות המחלה, התקדמות המחלה או מוות בשנה שלאחר הטיפול.
המחקר נערך ביוזמת רופאים וחוקרים, ובראשם חוקרים ממכון הסרטן בהולנד בין יולי 2021 לדצמבר 2023, ב-8 מרכזים רפואיים. הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine והוצגו בכנס האונקולוגיה הבינלאומי ASCO 2024.
"מלנומה היא גידול ממאיר של תאים המכונים בשם מלנוציטים", מסבירה ד"ר מור מיודובניק, מומחית באונקולוגיה ורפואת עור, מנהלת המרכז למלנומה וגידולי עור באיכילוב. "מלנומה מתחילה לרוב כנגע בעור, שנראה כמו נקודת חן נעדרי צורה, צבע או גבולות ברורים. במחקר המדובר השתתפו חולי מלנומה שלב 3, שמוגדר ככזה כאשר הגידול מתפשט מהעור לבלוטות הלימפה. הטיפול המקובל היום לחולים עם מלנומה שלב 3 הוא ניתוח להסרת הגידול ובלוטות הלימפה הנגועות. את תאי הגידול שהוסר שולחים לבדיקות מעבדה ומשם ממשיכים לטיפול משלים למשך שנה שלמה - במטרה למנוע את חזרת המחלה, החולים מקבלים לאחר הניתוח תרופות אימונותרפיות, או תרופות ממוקדות מטרה. הטיפולים האימונותרפיים מפעילים את המערכת החיסונית בגוף כדי להילחם בגידול. תרופות ממוקדות מטרה הן תרופות שמטרתן להילחם בגידול, בהתאם למאפיינים הייחודיים של תאי הגידול. במלנומה שלב 3, הסיכון להישנות המחלה גבוה יחסית, בהשוואה שלבים מוקדמים יותר של המחלה. למרות הטיפולים המונעים את חזרת המחלה, חוקרי המחקר מציינים, שאנחנו עדיין רואים הישנות של המחלה תוך 3 עד 5 שנים בכמעט מחצית מהמטופלים".
שישה שבועות של טיפול - במקום שנה
במחקר המתקדם (שלב 3) ביקשו החוקרים לבחון את השפעת הטיפול בתרופות האימונותרפיות אופדיבו וירבוי כאשר הן ניתנות בשני סבבים לפני ניתוח (טיפול שנקרא בשם ניאו-אדג'ובנטי), על פני הטיפול הנהוג כיום הניתן לאחר הניתוח למשך שנה. במחקר השתתפו 423 חולי מלנומה שלב 3, עם בלוטות לימפה נגועות, כפי שנראה בבדיקות הדמיה מסוג פט סי.טי. 423 החולים חולקו לשתי קבוצות טיפול: הקבוצה הראשונה טופלה בשני מחזורי טיפול אימונותרפי, בתרופות ירבוי ואופדיבו (מחזור טיפול מידי 3 שבועות למשך 6 שבועות בלבד). אחריהם החולים עברו ניתוח להסרת הגידול ולאחר הניתוח, בחלק מהמקרים - בהתאם לתגובה הפתולוגית והימצאותם של תאים סרטניים - יינתן טיפול תרופתי משלים למניעת חזרה של הגידול. הנבדקים בקבוצה השנייה קיבלו את הטיפול הסטנדרטי המקובל במחלה: ניתוח ולאחריו במשך שנה טיפול תרופתי למניעת חזרה של הגידול.
נתון מדהים שעלה מהמחקר הוא שכמעט מחצית (47%) מהנבדקים שקיבלו שני סבבי טיפול לפני הניתוח חוו תגובה פתולוגית מלאה - כלומר הגידול נעלם לחלוטין", מסבירה ד"ר מיודובניק. "בניתוח לטיפול במלנומה, אנחנו נוהגים להסיר את הגידול ואת בלוטות הלימפה הנגועות. הרקמות שמוסרות נשלחות למעבדה לבדיקת פתולוג, שבוחן באופן יסודי נוכחות של תאים סרטניים ואת אחוז התאים הסרטניים בגידול שהוסר. המקרים בהם נותרים פחות מ-10% תאי גידול, מוגדרים כתגובה פתולוגית משמעותית מאוד. במקרים אלה לא יידרש המשך טיפול, אלא מעקב בלבד. במחקר נמצא, שאצל 59% מהמטופלים שקיבלו מישלב אימונותרפי לפני הניתוח, כמעט כל הגידול נעלם או נעלם לחלוטין, והחולים לא נזקקו לטיפול נוסף לאחר הניתוח. אצל החולים הללו, שני סבבים של טיפול משולב חסכו שנה שלמה של טיפול לאחר הניתוח. חולים שלא חוו תגובה פתולוגית מספקת ושנמצאו אצלם מעל 10% תאי גידול ברקמה שהוסרה בניתוח, קיבלו לאחר הניתוח - בהתאם לפרוטוקול הטיפולי הנהוג במלנומה - טיפול משלים באימונותרפיה (אופדיבו), או טיפול ממוקד מטרה על פי מאפייני הגידול שלהם.
"המחקר הוכיח, במעקב שארך שנה לאחר הניתוח, כי 84% מהמטופלים שקיבלו את שילוב התרופות לפני הניתוח במשך כ-6 שבועות, היו בחיים ללא כל עדות להתקדמות המחלה. לעומת זאת, בקבוצה שקיבלה טיפול סטנדרטי, שיעור המטופלים ללא סימן להתקדמות עמד על 57%. אצל החולים שהגידול נעלם לחלוטין, או כמעט לחלוטין בבדיקה פתולוגית התוצאות היו מרשימות אף יותר: אצל 95% מהחולים לא נמצאו סימנים לגידול שנה לאחר הניתוח, ולא היה שום צורך בטיפולים נוספים לאחר הניתוח", מדגישה ד"ר מיודובניק.
לדברי ד"ר מיודובניק, "בישראל יותר ויותר רופאים המטפלים במלנומה מאמצים את ממצאיי המחקר לכדי סטנדרט טיפולי, נותנים את הטיפול לפני הניתוח ומייתרים את הצורך בטיפול משלים לאחר הניתוח. אם אובחנתם עם מלנומה, התייעצו עם הרופאים המטפלים שלכם האם הטיפול מתאים גם לכם".
גילוי מוקדם מציל חיים
גורם הסיכון העיקרי לסרטן העור מסוג מלנומה הוא חשיפה ממושכת לשמש וגם חשיפה לקרינה אולטרא-סגולית שבמתקני שיזוף מלאכותיים. בסיכון מובהק, נמצאים בהירי עור ועיניים, אבל לא רק. אנשים עם היסטוריה משפחתית של מלנומה, אנשים שסבלו מכוויות שמש בילדות ובעלי שומות רבות. במידה ומתעורר חשד לגידול בעור, הרופא יבצע בדיקה פשוטה כדי לקבוע את טיבו, יסיר את תאי הגידול וישלח לבדיקה במעבדה. ברוב המקרים, תוצאות הבדיקה מרגיעות והגידול מתברר כשפיר. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 אובחנו בישראל 1,675 חולים חדשים עם מלנומה. 80% מהחולים מאובחנים בשלבים 1 ו-2, כאשר הגידול ממוקם על פני העור ולא פולש לבלוטות לימפה ואיברים מרוחקים. אצל כ-14% הגידול מתפשט לבלוטות לימפה ושאר החולים מאובחנים עם מלנומה גרורתית.
חשוב לדעת כי גידולים סרטניים עלולים להופיע שנים ארוכות לאחר החשיפה בפועל. אם אתם בדרגת סיכון גבוה, מומלץ להקפיד על מעקב אצל רופא עור. אם הבחנתם בשומה חשודה, חשוב לא להתעלם - גילוי מוקדם מציל חיים!
חולים ומשפחות: לתמיכה ולמידע נוסף מוזמנים לפנות לעמותה הישראלית לסרטן העור