סרטן הקיבה אינו מהגידולים הנפוצים ביותר בארץ, המודעות למחלה נמוכה בקרב הציבור הרחב ולצערנו פעמים רבות הוא מתגלה בשלבים מאוחרים מאוד. הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, המתחילה בחלק התחתון של הוושט ומגיעה עד למעי הדק. לאחר הבליעה, המזון יורד דרך הוושט לתוך הקיבה, שם מתחיל תהליך פירוק ועיכול המזון. סרטן הקיבה מתרחש כאשר נוצרים תאים ממאירים בדופן הקיבה. המחלה מתחילה בשכבה הפנימית (רירית), ומשם היא עלולה להתפשט לשכבות אחרות, לרקמות ולאיברים נוספים בגוף.
האם ניתוח הוא הטיפול היחיד? האם דגים מעושנים מגבירים את הסיכוי לתחלואה? האם במזרח הרחוק יש יותר מקרים של סרטן קיבה מאשר באירופה? והאם קיימים טיפולים חדשים? כל האמיתות והמיתוסים שחשוב להכיר על המחלה.
סרטן הקיבה שכיח פחות בעולם המערבי - נכון
סרטן הקיבה שכיח במזרח הרחוק ובדרום-אמריקה, השכיחות המוגברת באזורים אלו עשויה להיות קשורה בין היתר לשיטות שימור מזון מסורתיות. הן ההמלחה המוגברת, הפוגעת ברירית הקיבה, והן עישון המזון, כמו דגים, המייצר תרכובות מסרטנות, עלולים לתרום לעלייה בסיכון למחלה זו.
לעומת זאת, השכיחות במדינות מערביות - ובכללן גם ישראל - נמוכה יותר. בשל כך, המודעות למחלה במערב מוגבלת, ובניגוד ליפן ודרום קוריאה, לא קיימות במערב תכניות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם ומניעה. כתוצאה מכך, כ-80% מהמאובחנים בעולם המערבי מגיעים לאבחון בשלב מתקדם של המחלה, וכמחצית מהם כבר עם גרורות.
חשוב להדגיש כי זיהוי מוקדם ככל הניתן של המחלה, אפילו כאשר התסמינים אינם חד-משמעיים, הינו קריטי להצלחת הטיפול.
תסמינים כמו אובדן משקל, קושי בבליעה של מזון או צרבת שאינם חולפים או מתגברים, תחושת מלאות מוקדמת לאחר אכילת כמות קטנה של מזון, כאבי בטן עליונה, בחילות והקאות, עייפות וחולשה, חוסר תיאבון, אינם ייחודיים לסרטן קיבה ועלולים להצביע על מצבים רפואיים שונים (ביניהם סרטן הקיבה), מה שעלול לגרום לכך שתהליך האבחון עלול להימשך זמן רב. לכן, חשוב להיות ערניים לכל שינוי במצב הבריאותי, ביחוד אם נמשך יותר מימים ספורים, ולהתייעץ עם רופא שיפנה לבדיקות בהקדם במידת הצורך.
חיידק ההליקובקטר פילורי עלול להוות גורם סיכון לסרטן הקיבה - נכון
חיידק ההֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי ((Helicobacter pylori עלול לגרום לכיב או לדלקת כרונית בדופן הקיבה. לאורך זמן, דלקת זו עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן בקיבה. בנוסף, תזונה דלה בסיבים (המגיעים מפירות וירקות), תזונה העשירה במלחים, עודף משקל, ועישון מעלים את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. אומנם ישנה שכיחות של נטייה גנטית מסוימת בסרטן זה, אך היא מועטה בהשוואה לסוגי סרטן אחרים, כדוגמת סרטן השד או המעי.
אנדוסקופיה היא הבדיקה הנפוצה לאבחון סרטן הקיבה - נכון
אנדוסקופיה (גסטרוסקופיה) היא הבדיקה המדויקת ביותר לבחינת חלל הקיבה, ולאבחון סרטן בקיבה. במהלך הבדיקה מוחדר האנדוסקופ - מכשיר צינורי גמיש שבקצהו מצלמה שמאפשר לראות את חלל דרכי העיכול. בעזרת המצלמה הזעירה הרופא סורק את פנים הקיבה ובמידת הצורך, נלקחות דגימות רקמה קטנות מאזורים שונים בקיבה והן ישלחו לבדיקה במעבדה הפתולוגית, במטרה לאתר או לשלול גידולים סרטניים. טרם ביצוע הבדיקה יש להימנע מאכילה ומשתייה במשך שש שעות לפחות.
ניתן לטפל בסרטן הקיבה בניתוח בלבד - לא נכון
אופן הטיפול בסרטן הקיבה נקבע לפי שלב המחלה ומאפייני החולה.
בשלבים מוקדמים, במחלה הניתנת לכאורה לכריתה, מקובל כיום לתת טיפול אונקולוגי "משלים" לטיפול העיקרי, לפני או אחרי הניתוח, על מנת להקטין את הגידול עוד לפני ההליך הכירורגי (ניתוח) וכדי להקטין את הסיכון לחזרת המחלה לאחריו. במהלך הניתוח מבוצעת כריתה מלאה או חלקית של הקיבה, כולל בלוטות הלימפה הסמוכות.
בחולים המאובחנים בשלבים מתקדמים יותר - שלבים בהם הגידול שלח כבר גרורות לאיברים אחרים, הטיפול ככלל לא כולל ניתוח, אלא מתבסס על טיפול בכימותרפיה לבד או בשילוב תרופות ביולוגיות (טיפולים ממוקדים במטרה ספציפית בתאי הגידול) או אימונותרפיה (תרופות המגבירות את היכולת של מערכת החיסון לזהות את הגידול ולהילחם בו).
קיימים מספר טיפולים חדשים לסרטן הקיבה - נכון
בשנים האחרונות ישנה התפתחות משמעותית באפשרויות הטיפול בסרטן הקיבה. דוגמא לכך היא באמצעות משלבים חדשים של תרופות כימותרפיות הניתנות לפני ואחרי הניתוח, ואשר שיפרו את שיעורי הריפוי של החולים. בנוסף, בזכות הבדיקות המולקולריות ניתן לאפיין טוב יותר את הגידול, כמו למשל ביטוי-ייתר של חלבון HER2 או Claudin 18.2. במקרים בהם התגלו ביו-מרקרים ספציפיים ניתן להתאים לחולה גם טיפול ביולוגי, דבר שעשוי להביא ליעילות גבוהה יותר של הטיפול על ידי עיכוב התפתחות המחלה ושיפור ההישרדות (תוחלת חיים).
כמו כן, כיום מומלץ לבדוק באופן שגרתי את הביטוי של 4 חלבוני ה-MMR ואת רמת החלבוןPDL-1 , לצורך בחינת התאמה של המטופל לתרופות מסוג אימונותרפיה. לצערנו, לא כל התרופות מתאימות לכל החולים, אך עדיין מדובר בהרחבה משמעותית של ארסנל הכלים שקיים כיום כנגד סרטן הקיבה.
לסיכום, עד לפני כשני עשורים, שיעורי ההישרדות של מרבית החולים בסרטן קיבה עמדו על חודשים ספורים, ואילו כיום אנו נמצאים במצב שבו גילוי מוקדם מאפשר שיפור משמעותי בסיכויי ההחלמה באמצעות ניתוח, עם או בלי טיפול משלים. לא זו בלבד, אלא שגם בשלבים מתקדמים יותר שיטות הטיפול שלנו מאפשרות להגדיל משמעותית את סיכויי הריפוי, ובמחלה גרורתית, להאריך את תוחלת החיים של החולים ולשפר את איכותם. הארסנל הרפואי העומד לרשותנו הולך ומשתכלל מיום ליום, ומאפשר לתת מענה רפואי שלא היה קיים בעבר. יותר מכך, מחקרים המתנהלים בימים אלה מצביעים על התפתחויות אפשריות שעשויות לשפר עוד, ובאופן ניכר, את הטיפול והפרוגנוזה של חולי סרטן הקיבה.
הכותב הינו מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הסרטן ע"ש דוידוף בבית החולים בילינסון, והאונקולוג הראשי של שירותי בריאות כללית
לעמוד הפייסבוק של "קבוצת מתמודדים עם סרטן קיבה" - לחצו כאן
לאתר אגודה למלחמה בסרטן - לחצו כאן