מהפכה שקטה מתרחשת בעולם אמצעי המניעה: הגלולה, שהייתה במשך עשורים הבחירה האוטומטית של נשים צעירות, מפנה את מקומה להתקן תוך רחמי. נתון מטלטל שנחשף לאחרונה מגלה כי יותר ממחצית מהצעירות שוכחות ליטול את הגלולה באופן סדיר, מה שמוביל לכך שכ-20% מהפסקות ההיריון בעולם מתרחשות דווקא אצל נשים שנטלו גלולות. האם הגיע הזמן לשנות את התפיסה המסורתית? ד"ר עמוס בר, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, מסביר מדוע צה"ל כבר עבר להתקנים, למה רופאים מבוגרים עדיין חוששים מהם, ואיך הדעות הקדומות של אמהות משפיעות על הבחירה של בנותיהן.
ד"ר בר, מה השתנה בעת האחרונה?
"מה שהשתנה הוא שאנחנו שינינו את הדעה שלנו. עד עכשיו, צעירות היו מגיעות לרופאים והיו מבקשות גלולות, אבל היו אנחנו סבורים שצריך להמליץ על התקן ועל גלולות ולתת לצעירה להחליט לבד".
מה ההבדלים ביניהם?
"בעיקר צעירות נוטות לשכוח ליטול גלולות. במחקרים שונים, אנחנו רואים ש-51 אחוז מהצעירות שוכחות בין גלולה אחת לשלוש בכל חודש וכ-20 אחוז ממקרי הפסקת ההיריון בעולם נעשות לנשים שלקחו גלולות ונכשלו. התקן לעומת זאת לא תלוי במשתמשת. שמים לה את זה ויש אמצעי מניעה של 99 או 99.8 אחוז, עד חמש שנים, בעוד שגלולות הן בערך 91 אחוז".
ד"ר עמוס בר באתר zap דוקטורס
הכתבה באדיבות zap דוקטורס
מדוע השימוש בהתקן לא נפוץ?
"מכיוון שחלק גדול מהרופאים מבוגרים. חשבו שהתקנים גורמים לזיהומים ברחם, פגיעה בפיריון והיריונות חוץ רחמיים. לאט לאט הבנו שהדברים לא נכונים, אבל קשה נורא ללמד כלב זקן טריקים חדשים. גם היום כשאני מציע לבחורה התקן, בהרבה מקרים האמא מתנגדת".
בצה"ל החלו להנפיק התקנים?
"נכון. עשו בצה"ל מחקר וראו שרק 14 אחוז מהצעירות לא מחדשות את המרשם לגלולות. אני שמח שזה קרה, כי זה מלמד את הציבור שהתקן הוא דבר בטוח".
אילו סוגי התקנים קיימים?
"יש התקן הורמונלי והתקן נחושת, שהוא אינו הורמונלי. אלו שני הסוגים העיקריים של ההתקנים. התקן לא הורמונלי מגן ב-99 אחוז ומיועד לחמש שנים. המינוס העיקרי שלו הוא שעושה דימומים כבדים. התקן הורמונלי מוריד את הווסת ב-90 אחוז ומעלה, ומוריד גם את כאבי הווסת. הוא לטעמי אמצעי המניעה הטוב ביותר שישנו".
ד"ר עמוס בר, מחבר המדריך הישראלי להריון ולידה, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, מי שפיר, הפלות, אמצעי מניעה וגיל המעבר