"בשבוע האחרון טיפלתי בשני מקרים מזעזעים של הרעלת ויטמין D", סיפר ד"ר רומל טיקו, מומחה לרפואה פנימית, בראיון לדיילי מייל הבריטי. "אחד המקרים היה של צעיר בן 25 שהגיע למיון במצב קשה, עם אי ספיקת כליות, בלבול, חולשת שרירים קיצונית, התייבשות ובחילות. הוא אושפז בטיפול נמרץ למשך שבוע".
אבל המקרה הזה הוא רק קצה הקרחון של תופעה מדאיגה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. על פי נתונים שפורסמו על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), בעשור האחרון נרשמה עלייה של כ-200 אחוזים במקרי הרעלת ויטמין D. זאת במקביל לעלייה דרמטית בשימוש בתוספי תזונה, במיוחד מאז תקופת הקורונה.
"אנשים לא מבינים שוויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן, שנשמר בגוף לאורך זמן", מסביר ד"ר טיקו. "ובניגוד לוויטמינים מסיסים במים כמו ויטמין C, שהגוף מפריש בקלות בשתן, ויטמין D מצטבר ברקמות השומן ויכול להגיע לרמות רעילות לאורך זמן".
גם החשיפה לשמש עלולה להיות מסוכנת?
בשונה מוויטמינים אחרים, ויטמין D הוא ייחודי משום שהגוף יכול לייצר אותו בעצמו, בעיקר בעת החשיפה לקרינת שמש ישירה. עם זאת, על פי נתונים שמציג המוסד הרפואי הנחשב Mayo Clinic, הרעלת ויטמין D מתרחשת כמעט תמיד מצריכת יתר של תוספים - ולא מחשיפה לשמש או מתזונה. זאת מכיוון שהגוף מווסת בעצמו את כמות הוויטמין שמיוצרת מקרני השמש, בעוד שאפילו מזונות מועשרים אינם מכילים כמויות גדולות של ויטמין D שמעמידות אותנו בסיכון.
ד"ר קתרין זרצקי, דיאטנית קלינית ב-Mayo Clinic, הסבירה במאמר שכתבה כי ישנן קבוצות מסוימות שנמצאות בסיכון מוגבר להרעלת ויטמין D: "אנשים עם מחלות כליה, מחלות לב או לחץ דם גבוה נמצאים בסיכון מוגבר. גם מי שנוטלים תרופות מסוימות, במיוחד משתנים או תרופות ללב, צריכים להיות זהירים במיוחד".
נדגיש כי ההשלכה העיקרית של הרעלת ויטמין D היא הצטברות סידן בדם, מצב שנקרא היפרקלצמיה. כשרמות הסידן בדם גבוהות מדי, התסמינים יכולים להופיע במהירות ולכלול בחילות, הקאות, חולשה קיצונית והשתנה מרובה. במקרים חמורים, המצב יכול להוביל לכאבי עצמות ולבעיות בכליות, כולל היווצרות אבנים.
אז מה עושים במקרה של הרעלה ואיך מפחיתים את הסיכון?
"הטיפול בהרעלת ויטמין D מורכב ועלול להימשך שבועות", מסביר ד"ר טיקו. "קודם כל, כמובן שמפסיקים את נטילת התוספים ומגבילים את צריכת הסידן בתזונה. במקרים חמורים, המטופלים מקבלים עירוי של נוזלים ותרופות - ונדרשים לאשפוז ממושך בבית החולים".
כדי להימנע מההרעלה, המומחים ממליצים על מספר צעדים חיוניים. ראשית, אין לקחת תוספי ויטמין D ללא מרשם רופא והמלצה מפורשת. שנית, חשוב לבצע בדיקות דם תקופתיות למעקב אחר רמות הוויטמין בדם, במיוחד כשנוטלים מינונים גבוהים.
חשוב לזכור שההמלצה היומית לרוב המבוגרים עומדת על 600 יחידות בינלאומיות ביום - וכי בדרך כלל מספיק להיחשף לשמש במשך 15 עד 20 דקות ביום כדי לעמוד במכסה הזאת. מחקרים מראים שצריכה של 60,000 יחידות
ביום למשך כמה חודשים יכולה לגרום להרעלה, כאשר רמת ויטמין D בדם שעולה על 100 ננוגרם למ"ל נחשבת לרעילה ומסוכנת.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, תעשיית תוספי התזונה צפויה להגיע לשווי של 216 מיליארד דולר עד 2026, עלייה של כ-50 אחוזים בהשוואה ל-2019. "הבעיה היא שרבים רואים בתוספי תזונה מוצרי צריכה רגילים ולא מבינים שאלו למעשה חומרים פעילים שיכולים להיות מסוכנים כמו תרופות", מזהיר ד"ר טיקו.